אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: AP-Mary Altaffer, reuters-Lucas Jackson
נפילות חדות ומהירות בשווקים הפיננסיים מגיעות מצד אחד בהפתעה, לרוב אחרי תקופה ארוכה של גאות, ומצד שני - הן חוזרות על עצמן אחת לתקופה. כך שמשקיעים כבר אמורים לדעת שהן עלולות להגיע בסופו של דבר - וגם להסתיים, וחוזר חלילה.
לאורך השנים היו לא מעט מפולות בשווקים העולמיים - בין שבשוקי המניות או בשווקים אחרים, כמו למשל המקרה ההיסטורי של שיגעון הצבעונים (הטוליפים) בהולנד במאה ה־17 - כשמחירם של בצלי הפרח זינק על רקע מסחר ספקולטיבי. כשלבסוף הבועה התפוצצה, המחירים צנחו, ורבים פשטו רגל.
● מה כל־כך מפחיד את השווקים? ההסבר של מנכ"לית בית ההשקעות
● הכלכלן הבכיר שמנתח למה הבורסה המקומית ירדה פחות מהמקבילות בעולם
● ניתוח | בדרך־כלל הם אומרים להחזיק חזק ולא לשנות את תיק ההשקעות. הפעם ההמלצה שונה
● ניתוח | הטעות של הפד, הנתון המדאיג והשאלה שמטלטלת את וול סטריט: האם ארה"ב בדרך למיתון?
● הדרמה ביפן שמפילה את הבורסה המקומית ומטלטלת את וול סטריט
בשוק המניות האמריקאי נהוג לציין את המפולת של וול סטריט ב־1929, אחרי תקופה של התקדמות טכנולוגית והתפתחות פיננסית. לפני הקריסה, מדד דאו ג'ונס קפץ ביותר מפי 6 תוך פחות מעשור, ואנשים אף לוו כספים כדי לרכוש מניות. כשהכלכלה האמריקאית החלה לקרטע, תוך שלושה ימים באוקטובר 1929 שוק המניות נפל, וקווי טלפון וטלגרף קרסו על רקע כמות הפקודות שהוזרמו לשוק. לאחר נפילת שוק ההון, ארה"ב נכנסה לתקופת שפל ומשבר כלכלי שנמשך לאורך העשור הבא.
עוד לפני כן, המשקיעים בארה"ב חוו מפולת, כשב־1907 השוק נפל תוך שבועות ספורים ב־50% מהשיא. בנק ג'יי.פי מורגן התערב אז במסחר ומיתן את הנפילה. מסקנות המשבר הובילו להקמת הבנק הפדרלי בארה"ב.
בדומה למשברים של השנים 1907 ו־1929, גם "יום שני השחור" חל בחודש אוקטובר - הפעם של שנת 1987, יום בו המשקיעים ברחבי העולם רשמו הפסדים שנאמדו בלמעלה מ־1.7 טריליון דולר. מדד דאו ג'ונס יותר משילש את עצמו בשנים שקדמו למשבר. בימי המסחר שלפני "יום שני השחור", המדדים נסחרו בירידות, שהגיעו לשיא באותו יום שני עם נפילה של 22.6% בדאו ג'ונס ושל 20.4% במדד S&P 500. השפעתו הורגשה גם ברחבי העולם, כאשר בורסות גלובליות חוו ירידות חדות, כשהמשקיעים חששו משידור חוזר של השפל הגדול של 1929. הפד התערב והזרים נזילות לשווקים. למעשה השווקים חזרו לעלות כבר באותו שבוע, ותוך שנתיים שוק המניות האמריקאי חזר לרמה שלפני הנפילה.
אין סיבה ודאית אחת לקריסה של 1987, ובין הגורמים האפשריים שמוזכרים לקריסה הם תיקון למחירי מניות גבוהים מדי, החשש מהגירעון המסחרי של ארה"ב ועליית ריביות. למרות חומרתו, המשבר התאפיין בהתאוששות מהירה יחסית. הוא הוביל לשינויים משמעותיים ברגולציה של שווקי ההון, כולל הכנסת מנגנוני הגנה כמו "מפסקי זרם" להגבלת תנודות קיצוניות.
בשנת 2001 התפוצצה בועת הדוט.קום, ומניות של חברות טכנולוגיה רבות, בעיקר כאלה שפעלו בתחום המתפתח של האינטרנט, נפלו וחלקן אף נמחקו מהמסחר. בהמשך אותה שנה התרחשו הפיגועים של 11 בספטמבר, שגרמו למפולת מסוימת בשוקי המניות. המטוסים שהתרסקו על מגדלי התאומים הובילו לפינוי מבנה הבורסה בניו יורק, ובורסות נוספות ברחבי העולם נסגרו מחשש לפיגועי־המשך.
במקביל, הבנק הפדרלי (פד) הזרים נזילות לשווקים. המסחר בדאו ג'ונס התחדש לאחר כמה ימי הפסקה ב־17 בספטמבר, והמדד נפל באותו יום ב־7.1%, והמשיך לרדת בימים שלאחר מכן. עם זאת, בנובמבר המדד כבר חזר לרמתו מלפני ה־11 בספטמבר.
מפולת בקנה־מידה גלובלי התרחשה ב־2008. המשבר הכלכלי התחיל מקשיים בשוק הנדל"ן האמריקאי, על רקע משכנתאות סאב־פריים שניתנו לרוכשי בתים בעלי הכנסה נמוכה, והתפתח למשבר עולמי. בשנות הריבית הנמוכה בנקים העניקו הלוואות רבות כאלה, אך כשהריבית התחילה לעלות, רבים התקשו בהחזרים. במקביל בוצע איגוח של תשלומי המשכנתאות (MBS) על־ידי גופים שרכשו את תיקי ההלוואות מגובות המשכנתאות מהבנקים והנפיקו אג"ח לציבור.
המשבר נוצר מירידה בשווי הנכסים ובהתאם גם בנגזרים שלהם, והשיא הגיע בקריסת בנק ליהמן ברדרס ב־15 בספטמבר 2008, בשל חשיפה להלוואות סאב־פריים. בנקים נוספים קרסו, ואחרים נדרשו לתמיכה ממשלתית. במקביל, גם במדינות נוספות בנקים קרסו - באיסלנד זה הוביל לנפילה של 77% במדד המוביל בבורסה תוך מספר ימים.
קרן המטבע הבינלאומית הזהירה בתחילת אוקטובר מהתמוטטות המערכת הפיננסית העולמית. במהלך מספר ימי מסחר באותו חודש מדד דאו ג'ונס נפל ב־18%, ומדד S&P 500 צנח ב־20%. ההתאוששות במדדים בארה"ב התחילה רק במרץ 2009, לאחר שדאו ג'ונס איבד 54% מהשיא של 2007. בהמשך זינקו המדדים באופן עקבי לשיאים חדשים, ומדד דאו ג'ונס נמצא היום ברמה הגבוהה יותר מפי 6 מרמתו בשפל של אותו משבר.
משבר קצר יותר היה עם פרוץ מגפת הקורונה בתחילת 2020. כשהמגפה התפשטה ברחבי העולם בפברואר, והחששות מפגיעה כלכלית גלובלית עלו, שוק המניות בארה"ב התחיל לרדת, ובהמשך במשך מספר ימים בחודש מרץ נרשמו ירידות חדות של 8%-13% במדד דאו ג'ונס. בנקים מרכזיים הגיבו לחששות המשקיעים בהורדת ריביות והזרמת נזילות לשווקים, ובמקביל הוצגו תוכניות תמריצים שונות.
השוק האמריקאי התנהל בתנודתיות לאורך החודשים הבאים על רקע חדשות שנוגעות לווירוס, אך עבר למגמת עלייה בהובלת מניות הטכנולוגיה, שנתפסו כנהנות מהביקושים לפתרונות שמתאימים למצבי עבודה ולימודים מרחוק.
מה הפיל את בורסת תל אביב
גם בבורסה בתל אביב היו מפולות בולטות. כך היה ב־1983 בעקבות משבר מניות הבנקים שנולד מוויסות שערי המניות שלהם. כשהמשקיעים חשו שמדובר בבועה, הם מכרו את מניות הבנקים, ובמהלך שבוע אחד בחודש אוקטובר המשקיעים מכרו מניות בנקים בהיקפים גדולים מאוד, עד שהיה ברור שהבנקים בדרך להתמוטט, וכדי למנוע את קריסתם, הם הולאמו.
מפולת מקומית נוספת אירעה בפברואר 1994, אחרי שנה חיובית במיוחד בבורסה בתל אביב ב־1993, שכללה עליות שערים וכן הנפקות של חברות חדשות. בפברואר 1994 הזהיר נגיד בנק ישראל דאז יעקב פרנקל מפני "בועה פיננסית", מה שהוביל בסופו של דבר למפולת של אותה שנה. המדדים המובילים נפלו בסופו של דבר עד 30%, מניות קרסו עד 60%, ומחזורי המסחר נפלו. רק כעבור כשלוש שנים החלה התאוששות.
"השוק מתקן עיוותים"
לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, המקרה הכי קרוב למתרחש כיום הוא המשבר של 1987, "כשגם אז השוק היפני נפל בעוצמה חריגה. ברקע היה גם חוסר יציבות פוליטית עולמי. היום יש ציפייה להאטה כלכלית וצפי להורדת ריבית בארה"ב, אבל זה בפני עצמו לא מצדיק כאלה ירידות, בוודאי לא באסיה".
בהתייחס לדמיון לבועת הדוט.קום, וסצ'ונוק אומר כי "בשנות ה־2000 המוקדמות, השוק היה מוטה לאפיקי טכנולוגיה וטלקום, אבל היו מגזרים שתפקדו יפה מאוד, עם תשואה גבוהה אבסולוטית". וחזרה לימינו אנו: "מה שמוסיף עוד שמן למדורה הוא קמפיין הבחירות לנשיאות בארה"ב", הוא טוען.
באופן כללי וסצ'ונוק ממליץ למשקיעים לנקוט סבלנות ולהתמקד בהשקעות שיש להן ערך ואינן מתומחרות ביתר: "צריך אורך־רוח ולהתמקד בדברים בעלי ערך כבסיס. מה שחוטף לאחרונה אלה מניות שהגיעו לתמחור מנופח - כך שיש עכשיו תיקונים בחברות שנהנו מהציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, ה־AI. השוק יודע לתקן עיוותים, לא צריך להתרגש מזה".