ח''כ ולדימיר בליאק / צילום: אלעד גוטמן
כרכז האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת, מרבה ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) להיכנס לעימותים עם יו"ר הוועדה, משה גפני. בתחילת יולי הוא אף גייס את חברי האופוזיציה כדי לעכב ולחסום העברות תקציביות למשרדי הממשלה. חלק מה"פיליבסטרים" האלה, יחד עם המחלוקות והסדקים בקואליציה עצמה, הביאו לעיכובים גדולים יותר בהעברות התקציביות. בתקרית מסוימת גפני תקף את בליאק ושאל אותו: "איך אתה מסביר את זה שדירוג האשראי לא יורד?", ולכך הגיב בליאק בהלם: "מה זאת אומרת לא יורד, שתי סוכנויות מתוך שלוש הורידו, עם תחזית שלילית". במקרה אחר, הוא פירט לציבור על ההעברות המדויקות שמתבצעות בוועדת הכספים, ובכך הנגיש לציבור את מה שבעיניו הוא סדר עדיפויות תקציבי שגוי בזמן המלחמה.
● חודש לחימה: זה התסריט ה"אופטימי" של האוצר לצפון
● המענק למפונים הופסק ביולי, ומשרד האוצר מסרב לספק הסברים
● בן גביר התנגד - וחוק הרבנים הוסר שוב מסדר היום
ח"כ בליאק הוא אחד הקולות הבולטים ביותר בוועדה. בראיון לגלובס הוא מסביר כעת כיצד הוא מתכנן למלא את קופת המדינה, מה הטעות של צה"ל בגיוס החרדים, על מה הוא מתחרט בממשלת השינוי, מה הפערים בינו ובין ח"כים אחרים ביש עתיד וכיצד מתמודדים עם פופוליזם קצר-טווח בכנסת.
את תפקידו בוועדת כספים התחיל בליאק כמרכז הקואליציה בממשלת בנט־לפיד: "אין קורס לתפקיד כזה, ולמעשה ועדת הכספים היא היחידה שהתפקיד קיים בה בכלל. אז הלכתי לאופיר כץ, שהיה מרכז הקואליציה לפני. הוא כמובן מהליכוד, אבל יש קולגיאליות חוצת-מחנות שאפשרה את זה. התייעצתי גם עם רועי פולקמן ועם סתיו שפיר. לא בהכרח הסכמתי עם הגישה שלה, אבל ניסיון יש לה. בנוסף, לומדים תוך כדי תנועה".
"משרדים שלא צריך"
עתה, כשהוא יושב בצידו השני של השולחן, כמרכז האופוזיציה, הוא צריך להתמודד עם כמות אדירה של בקשות תקציביות והעברות "מתחת לשולחן", לסנן ביניהן ולהבדיל בין עיקר לטפל: "מקבלים פניות תקציביות מהאוצר ובוחנים אותן לגופן. אם חסרה חוות דעת משפטית, או שהיא בעייתית, מעלים את זה. אם זה קשור לאחד המשרדים שבעיניי לא צריכים להתקיים, נלחמים נגד זה. רובם יושבים תחת משרד רה"מ ברמה התקציבית, ולכן קל יחסית לשים לב אליהם. גם תחום החינוך, בייחוד הרשתות החרדיות ו'החינוך העצמאי' מועדים לפורענות. מצד שני, בנושאי ביטחון פחות שואלים שאלות, יש ועדה משותפת יחד עם ועדת חוץ וביטחון שעוסקת בזה".
לדברי בליאק, "יש תמיד דילמה האם 'להתאבד' על כל פנייה, גם כשיודעים שהצורך הוא אמיתי. תמיד במאבק פרלמנטרי צריך לעשות את האיזון הזה. אפשר לצעוק על כל דבר כאופוזיציה, כמו שעשו לנו, בלי 'כאבי בטן', אבל אנחנו מנסים להתנהג אחרת".
בליאק מעורה היטב במספרים ובהעברות בוועדת הכספים, ובכלל הנושאים הכלכליים והתקציביים בישראל. בעיניו "בזמן המלחמה, צריך התנהלות תקציבית אחראית. אנחנו צריכים התכנסות למסגרת הגירעון, מה שלא קרה ב-2023. הגענו כבר ל-7.6% גירעון. ומה יקרה אם תהיה מלחמה בצפון? אנחנו עלולים להגיע לגירעון דו-ספרתי". ההשלכה של זה ברורה: "מרווח האג"ח שלנו ברמה של רומניה או מקסיקו, אנחנו משלמים מיליארדי שקלים יותר בכל שנה על החזרי חוב, מה שמשאיר פחות למשרדים החברתיים".
בעיניו "צריך או לקצץ 40-30 מיליארד שקל, או להעלות מסים. גם אם המכירה של וויז לגוגל הייתה יוצאת לפועל, עם כל הכבוד, היא לא תפתור את הגירעון".
אך בניגוד לח"כים רבים, יש לו גם משנה סדורה ותוכנית קונקרטית: בעיניו, צריך לבטל לגמרי את הכספים הקואליציוניים ולסגור את המשרדים המיותרים בממשלה, ובכלל: "צריך לקצץ בהוצאות, ולהפוך את הממשלה ליותר רזה".
"להעלות מע"מ ל־18%"
לדבריו אין ברירה אלא להעלות את המע"מ ל-18% ("אך לא ל-19%", הוא מדגיש) ויש גם מסים חדשים שצריך ליזום או להחזיר: המס על משקאות ממותקים, המס על חד-פעמי וגם מס הפחמן שנידון לאחרונה בוועדות. "אלו מסים צודקים, לא רק מטעמי מילוי הקופה הציבורית".
התוכנית של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, שלפיה אין שום צורך להעלות את המע"מ כי אפשר לשחרר "רווחים כלואים" במבצע מיוחד, היא פופוליסטית בעיניו: "כרואה חשבון, ראיתי איך חברות מחכות למבצעים האלה כדי לחלק דיבידנדים, ולא מוכנות לעשות את זה בזמנים רגילים. מבצעים כאלה אולי מועילים בטווח הקצר, אבל מזיקים בטווח הארוך".
עם זאת, קשה להתעלם שגם בממשלה הקודמת, שבה הוא היה מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, היו משרדים מיותרים וכספים קואליציוניים: "אני לא עושה לזה אידיאליזציה, היו יותר מדי שרים", אומר בליאק. "לדעתי, אם ליש עתיד היו יותר מנדטים, היו גם פחות משרדים. היו לנו הרבה פחות כספים קואליציוניים, למרות שזו הייתה קואליציה מורכבת, אבל גם נגד זה יצאתי כבר בזמנו.
"אי אפשר להשיג 100%. אבל אם זה תלוי בי, אני מבטל את הקונספט של כסף קואליציוני. אם משהו ראוי, שיגיע דרך בסיס התקציב. גם כל משרד שלא נחוץ הוא מזיק, כי זה מוסיף ביורוקרטיה ומסרבל את המגזר הציבורי".
כפי שניתן להבחין, בליאק הוא ליברל בתפיסתו הכלכלית, ומאמין בשוק חופשי. אך מפלגת יש עתיד היא אקלקטית מאוד, ויש בה מגוון תפיסות כלכליות. אחד המקומות שבהם זה התבטא בצורה הניכרת ביותר הוא בנושא הרפורמה בחקלאות, שנועדה לפתוח את ישראל ליבוא פירות וירקות ולעבור לתמיכה ישירה בחקלאים בישראל. "בממשלה הקודמת, וגם היום, יש אנשים במפלגה שחושבים אחרת ממני בנושא הזה. אני בעד היבוא ובעד סובסידיות ישירות. השיטה שקיימת היום, עם מכסות ומועצות, צריכה לעבור מהעולם".
אך לדבריו, למרות חילוקי הדעות, הוא מרגיש שהוא מיושר עם יו"ר המפלגה יאיר לפיד. מכיוון שיש עתיד היא "מפלגה של איש אחד" הקובע את הרשימה לכנסת - מדובר בפרט חשוב במיוחד.
"שילוב חרדים זה הכרח"
נושא נוסף שיש עתיד עוסקת בו בצורה אינטנסיבית הוא החברה החרדית. יש שתי מטרות, עם סתירה מסוימת ביניהן: גיוסם לצבא במסגרת "שוויון בנטל", ושילובם בשוק העבודה. הסתירה בין המטרות הפכה לחריפה במיוחד כעת, כשצה"ל פרסם שהוא מתכוון לגייס דווקא חרדים שעובדים ומדווחים על כך לרשויות.
"כשב-2012 יש עתיד הרימה את הדגל של השוויון בנטל, זה היה האג'נדה הפוליטית שלנו. אבל עכשיו, זו דרישה ביטחונית עם הסכמה רחבה", אומר בליאק, "ומצד שני, כמעט חצי מהגברים החרדים לא עובדים, וזה עולה לנו 30 מיליארד שקל בשנה. עוד עשור זה כמובן יהיה הרבה יותר. אם אנחנו רוצים מודל כלכלי בר-קיימא, שילוב חרדים בשוק העבודה הוא הכרח".
אז איך פותרים את זה? "צריך להפסיק עם המשחקים של המכסות, זה לא פותר את הבעיה הביטחונית. צריך להוריד את גיל הפטור ל-21 מצד אחד, ולהוציא צווי גיוס לכולם, מגיל 18. זה לא אומר שצריך להכניס אותם לכלא, אבל כן לסגור את הברז התקציבי לכל מי שלא מתגייס: לא רק קצבאות, אלא גם מעונות יום והנחות בארנונה. כבר ראינו שהציבור החרדי רגיש מאוד לצעדים כלכליים. במצב כזה, נראה תוצאות כבר תוך חודשים ספורים. הגישה היום, של לחפש דווקא את אלו שעובדים ולגייס אותם, היא שגויה".
אחת הבעיות שנתקלים בהן בוועדת כספים, ובייחוד בהעברת תקציב, היא הצורך במהלכים קשים ולא פופוליסטיים - עם תועלת בטווח הארוך. לדבריו, בשל הקושי להעביר כאלה, הממשלה הנוכחית לא תצליח להעביר תקציב, ולדעתו מפלגתו דווקא כן מסוגלת לעשות זאת. "גם ב-2021, כשביטלנו את החל"ת, זה לא היה פופולרי. אבל עשינו את זה בכל זאת, כי לפעמים פשוט צריך לעשות את הדבר הנכון גם כשמשלמים מחיר. זה התפקיד של מנהיגות".