שריפה שנוצרה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי) / צילום: Reuters, Avi Ohayon
בסוף החודש יפוג תוקפו של מתווה הממשלה לפינוי תושבי הצפון והדרום. במצב החוקי הקיים, החל ב־1 בספטמבר ייפסק שיכון התושבים בבתי המלון ויבוטלו מענקי המחייה למי שמצאו מגורים באופן עצמאי. ברור לכל הגורמים הממשלתיים שעדיין לא ניתן להחזיר יותר מ־70 אלף מפונים (לפי ההערכות) לבתיהם לאור הלחימה. אבל תהליך קבלת ההחלטות באשר למשך הפינוי, גובה המענקים למפונים והמקור התקציבי לסיוע - מתעכב כבר שבועות ארוכים.
● WSJ | מול היכולות של איראן וחיזבאללה כיפת ברזל לא תוכל לעזור
● שאלות ותשובות | סינוואר מונה לתפקיד האיש החזק בחמאס. זאת המשמעות כלפי ישראל
על מנת להבין כיצד נקלעו התושבים לחוסר הוודאות הנוכחי, שבו אינם יודעים מה יהיו תנאי המחייה שלהם מהחודש הבא, צריך לחזור בזמן ליוני. אז עמדה הממשלה בצומת דרכים דומה, עם פקיעת תוכנית הפינוי הקודמת, ונדרשה לקבל הכרעות. במשרד האוצר ביקשו לשנות את מנגנון הסיוע שנקבע בתחילת המלחמה, שמציע מענק יומי למשפחות בסך 200 שקל למבוגר ו־100 שקל לכל ילד, כחלופה לשיכון בבתי המלון.
באוצר טענו אז וטוענים עדיין שהמתווה יקר מדי, אינו בר־קיימא לאורך זמן ומתמרץ אי־חזרה של תושבים לבתיהם ביישובים בדרום בהם הנחיות מערכת הביטחון מאפשרות איכלוס מחדש. לבסוף הוחלט על הארכת המתווה לחודשיים בלבד, אף שמראש הוערך כי יידרש פינוי ארוך יותר.
מאחורי ההחלטה להאריך את המתווה לפרק זמן קצר עמדו מספר שיקולים. בהם, העלות התקציבית הכבדה שעומדת על חצי מיליארד שקל בחודש, וכן חשש מהמסר שתשדר הממשלה כלפי חוץ אם תודיע שחבלי ארץ שלמים יישארו עזובים לתקופה ממושכת קדימה. בנוסף, היה בהחלטה רציונל מקצועי, שהתמסמס: בחודשיים האלה היה אמור לפעול לפי הסיכומים צוות בין־משרדי, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שיבחן לעומק את המשך מנגנוני הפינוי של המדינה. הבעיה היא שצוות זה בקושי התכנס, וגם כשכן, לא נרשמה התקדמות של ממש או קבלת החלטות.
מה יישאר מחוץ לתחום?
משך תוכנית הפינוי החדשה הוא המשתנה שממנו ייגזרו התשובות לשאלות הבאות באשר לגובה הפיצויים שישולמו לתושבים ואיתור המקורות התקציביים עבורם.
במשרד האוצר מגרדים בפדחת בניסיון להבין מנין יביאו את המקורות למימון המשך הפינוי, שעלול עוד להתרחב בתסריט של מלחמה אזורית כוללת. לא שחסרים להם רעיונות טובים. למשל, במהלך הדיונים עלתה באוצר ההצעה להסיט לצורך זה יתרות של כספים קואליציוניים שטרם נוצלו מתוך תקציב 2024.
ההערכה היא שהסכומים שנותרו בקופה הקואליציונית של שרי הממשלה מספיקים כדי לתת שקט למימון הפינוי לחודש נוסף לפחות, קרי יותר מ־500 מיליוני שקלים הזמינים לשימוש. אולם, ההחלטה תתקבל בסופו של דבר על ידי הדרג המדיני, ולאור הניסיון מאז תחילת המלחמה, ספק רב אם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' יסכימו לסכן את יציבות הקואליציה כדי לשלם את המחיר הכלכלי של המצב הביטחוני.
אף בתרחיש אופטימי של רגיעה ביטחונית בתוך חודשיים־שלושה, חזרת התושבים לבתיהם בתחילת נובמבר והבאת סיום סופי לתמיכה הממשלתית בשיכונם, עדיין יצטרכו באוצר "לגרד" מיליארד שקל. במקרה של הארכת הפינוי עד סוף 2024, העלות לפי המתווה הנוכחי תגיע לשני מיליארד שקל. אם יידרש פינוי מעבר לכך, הוא כבר יגיע מתוך תקציב 2025, בין אם יאושר או שיהיה המשכי.
בסיבוב הקודם בסוף יוני, כשנדרשו מיליארד שקלים להמשך הפינוי עד סוף אוגוסט, הביאו באוצר מחצית מהסכום מקיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה ואת היתר מכספים שייעדו באוצר להסכם שכר עתידי עם ארגון המורים. כמובן, אלה לא היו המלצות הדרג המקצועי באוצר שהתקבלו באשר למקורות התקציביים, ולא ברור האם המלצותיהם יתקבלו הפעם. גם ביתר משרדי הממשלה, שתקציביהם קוצצו לאורך השנה מספר רב של פעמים למימון צרכי המלחמה, מתנגדים ל"פלאט" נוסף בטענה שהם כבר נמצאים על הקצה מבחינת היכולת ליישם תוכניות.
במקרה של הארכה קצרת מועד למתווה, ההערכה היא שבאוצר יצליחו לבסוף לאתר מקורות מתוך הסטת רזרבות ויתרות כספים לצד קיצוץ רוחבי פוטנציאלי נוסף. אפשרות אחרת שבאוצר אוהבים הרבה פחות, אבל הסבירות שלה תעלה במקרה של המשך פינוי לטווח ארוך, היא זו שהעלה ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי הקרוב של נתניהו.
שמחון הציע בניית "קופסאות חוץ תקציביות", בדומה לאלה שיזם בתקופת משבר הקורונה. לאוצר אסור על פי חוק להוציא יותר כסף מכפי שמתירה מגבלת ההוצאה בתקציב המדינה. אבל את החוק אפשר לשנות. זה דורש לפרוץ את חוק הגירעון, בחקיקה מורכבת ומסובכת משפטית, שכוללת החלטת ממשלה ושלוש קריאות בכנסת, בדומה לתהליך של הכנת תקציב חדש. לאור העיכובים עד כה בקבלת ההחלטות, ספק האם לממשלה בכלל נותר מספיק זמן כדי להוציא לפועל את רעיון הקופסה, עד שהכסף למפונים ייגמר בעוד שלושה שבועות.
שיטת הסלמי
באוצר עדיין לא קיבלו ממערכת הביטחון את חוות הדעת שתפרט אילו יישובים יצטרכו להישאר מפונים ומה האופק לחודשים הבאים. ייתכן שייקבעו תוכניות פינוי שונות עבור תושבי הדרום והצפון. חוות הדעת הביטחונית אמורה לפלח אזורים שונים, בחלק מהמקרים עד לרמת היישוב היחיד, ולהביא בחשבון את הכוננות למלחמה מול חיזבאללה ואיראן.
באוצר רואים עיוות מסוים בתשלום המענקים לתושבים שפונו במלחמה מיישובים שכיום השיבה אליהם מזכה במענקי חזרה הביתה. מצד שני, גם שם מבינים שלא ניתן לקבל הכרעה רגישה, כמו החזרת תושבים שעברו טראומה אל עוטף עזה בשעת מלחמה, רק לפי שיקולים של המערכת הכלכלית או הביטחונית. כאן נדרשת קבלת מדיניות ממשלתית שתראה את התמונה הגדולה ותשקלל את כל הרכיבים. זוהי משימה למשרד ראש הממשלה, אלא כאמור, שם גוררים רגליים בטיפול בסוגיה חשובה זו.
החשש הוא שחוסר הוודאות יימשך עבור התושבים, אם יוחלט להאריך פעם נוספת את המתווה בחודשיים בלבד, אף שכלל לא ברור כיצד ייראה המזרח התיכון עד אז. מה שמכונה "שיטת הסלמי".
נזהרים מצעד נפיץ מדי
עשרה חודשים חלפו מאז השבעה באוקטובר, ותושבים שנעקרו מבתיהם ואיבדו את עבודתם נאלצו בינתיים לתכנן מסלול מחדש. רבים מהם ערכו התחייבויות כמו שכירת דירות וריהוטן על בסיס הבטחת המענקים מצד המדינה. ביטול המענקים או צמצומם עלול להכניס את חלקם למצוקה כלכלית. למשל, בחדשות 12 דווח על משפחות מפונים שקיבלו התראת פינוי מבעלי הדירות שהמדינה שוכרת עבורם בגלל שהסיוע הממשלתי אמור להסתיים.
כאמור, באוצר לא אהבו מלכתחילה את מנגנון מענקי ה־100־200 שנקבע בחודשים הראשונים למלחמה. לעמדתם, מענק של 21 אלף שקל בחודש למשפחה עם שלושה ילדים - הרבה מעל שכר הדירה הממוצע גם באזורי הביקוש במרכז הארץ - הוא גבוה מדי ופועל נגד השאיפה של המדינה להחזיר תושבים ליישובים בטווח המיידי או הקרוב.
אולם קשה הרבה יותר לפגוע בסיוע הכספי לתושבים לאחר שכבר התקבע לאורך חודשים ארוכים. ההערכה שבאוצר לא יתעקשו על רפורמה דרמטית ונפיצה במענקי התושבים המפונים בתרחיש של המשך פינוי קצר טווח לחודש־חודשיים נוספים. אם זה המשך שייקבע, יגברו הסיכויים להארכת המודל הקיים.