הגירעון התקציבי של ישראל ממשיך במגמת העלייה זה החודש ה-16 ברציפות, מאז שעמד על נקודת האפס במרץ 2023. בסוף חודש יולי האחרון הגיע הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים לרמה של 8.1% תוצר, השקולים ל-155.2 מיליארדי שקל - כך פרסם היום (ה') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג.
● מתווה הפיצוי למפונים עומד להסתיים. תקציב להמשך - אין
● האופוזיציונר שמאתגר את גפני בוועדת הכספים: "עלולים להגיע לגירעון דו־ספרתי"
הגירעון העמיק בחודש החולף לאחר שבסוף יוני עמד על 7.6%. בכך מוסיף הגירעון להתרחק מהיעד שהציבה הממשלה לתקציב 2024 המעודכן שאושר במרץ האחרון, שעמד על רמה של 6.6%.
בחודש יולי עצמו, עמד הגירעון על 8.5 מיליארד שקל, זאת, לעומת גירעון של 600 מיליון שקל ביולי אשתקד. מתחילת השנה, נרשם גירעון מצטבר של כ-72 מיליארד שקל, לעומת עודף של כ-6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2023.
סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה הגיע בחודש שעבר לכ-350 מיליארד שקל - זינוק של 32.8% לעומת התקופה המקבילה. עיקר הגידול נובע מהוצאות גבוהות של מערכת הביטחון והמשרדים האזרחיים עקב המלחמה. אלא שגם בנטרול הוצאות המלחמה, עומד הגידול בהוצאות הממשלה על כ-8.7% .
אל מול ההוצאות המרובות, הכנסות המדינה גדלו בקצב מתון בהרבה, של 3.1% בשבעת החודשים של 2024. הן הסתכמו בכ-278 מיליארד שקל, לעומת כ-269 מיליארד שקל בחודשים ינואר-יולי אשתקד. יחד עם זאת, עדיין מדובר ברמת הכנסות גבוהה יותר מכפי שנחזה בתחזיות המוקדמות של האוצר .
ההערכה באוצר היא שהגירעון יטפס לשיא עד ספטמבר, ולאחריו תירשם ירידה מסוימת, כיוון שאז תחלוף שנה שלמה לזינוק בהוצאות המדינה באוקטובר אשתקד שהחל עם פרוץ המלחמה, והגירעון מחושב כאמור 12 חודשים אחורה. אולם, ספק רב האם יצליחו לכנס את הגירעון להתכנס אל תוך היעד. בפרט בשעה שבממשלה מחפשים להוציא תקציבים שלא תוכננו מראש, כמו למשל המשך פינוי תושבי הצפון והדרום, בעלויות שיכולות להגיע ליותר מ-2 מיליארד שקל עד סוף השנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
