על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
1האינטרסים של רוסיה במלחמה במזרח התיכון
"מוסקבה שלחה את שר ההגנה לשעבר סרגיי שויגו לטהרן לפגישות עם הנשיא ועם בכירי הביטחון. זה הסימן האחרון להעמקת הקשרים בין שתי המדינות כשהן פועלות לחיזוק הברית האנטי-אמריקאית", נכתב בסוף השבוע בפורן פוליסי. זאת לאחר שהמדינה גינתה את הריגתו של איסמעיל הנייה, ואז דחפה לאיפוק בתגובתה של איראן ויעצה לטהרן שלא לתקוף מטרות אזרחיות בישראל.
"אנליסטים אומרים כי בעוד שמוסקבה מוצאת תועלת במלחמה במזרח התיכון, בכך שהיא מסיטה את תשומת הלב העולמית מהמלחמה באוקראינה, היא כנראה לא תרצה שהאירוע יתרחב למלחמה אזורית שתערב מעצמות, כולל ארה"ב. 'אני לא חושבת שרוסיה באמת תרוויח מכך שזו תהפוך למלחמה כוללת', אמרה ניקול גראיבסקי, עמיתה בקרן קרנגי לשלום בינלאומי ומחברת ספר שעתיד לצאת בקרוב על יחסי רוסיה-איראן, וציינה שזה יכול להוביל לפעולות ישראליות רחבות יותר בסוריה, שם ממשיכים לפעול הכוחות הרוסיים. מומחים אחרים מזהירים שלא לפתח תקווה למוסקבה שתגלם משכנת שלום במזרח התיכון".
נכתב כי "לא ברור אם ביקורו של שויגו תוכנן לפני ההסלמה האחרונה הזו", וצוין כי "רוסיה ואיראן חיזקו את קשרי ההגנה שלהן בשנים האחרונות. שתי המדינות הגיעו להסכם בסוף השנה שעברה, במסגרת עסקה שתסייע למודרניזציה של צי האוויר המזדקן של חיל האוויר האיראני. עם זאת, מוסקבה עדיין לא סיפקה את המטוסים". עוד צוין כי "שתי המדינות משתפות פעולה גם בלוחמה אלקטרונית, שם לרוסיה יש יכולות מתקדמות. רוסיה העבירה מידע לטהרן על האופן שבו הנשק שלה התמודד מול מערכות מערביות בשדה הקרב באוקראינה, אמרה האנה נוטה, מנהלת אירואסיה של מרכז ג'יימס מרטין למחקר באי-הפצת נשק, בעוד שמוסקבה למדה מהאיראנים כיצד להתחמק מהסנקציות המערביות. 'יש פיזור ידע גדול יותר עכשיו', אמרה".
מתוך פורן פוליסי, מאת איימי מקינון, רובי גראמר, ג'ק דץ'. לקריאת הכתבה המלאה.
2הישראלים מאזנים בין מלחמה ושגרת קיץ
"רובה סער הניצב לצד בריכת כדורים מלאה בפעוטות צווחנים, כבר אינו מראה נדיר בישראל", נכתב ניו יורק פוסט. "בעליו של הרובה, שמטפל בילדו הבוכה בן ה-5, הוא מתנדב ליחידה ללוחמה בטרור במשטרה. כוחות הביטחון - והישראלים בכלל - נמצאים בכוננות גבוהה. בתוך האיום הקרב ובא של תגמול רב-חזיתי מצד איראן ושלוחותיה, הישראלים מנסים לאזן בין השילוב המוזר של מתח גבוה ושגרה. עבור רבים, משמעות הדבר היא למצוא דרכים לבדר את ילדיהם ולהגן עליהם מפני השמש, כמו גם מטילים, במהלך חופשת הקיץ הארוכה.
"עבור אחרים, זה אומר להמשיך ללכת לעבודה או לחופשה, עם דרגות שונות של התאמות. עם זאת, החופים ובתי הקפה של תל אביב עדיין שוקקים, והכבישים המהירים נותרים עמוסים. 'אנשים לא מקפיאים את חיי היומיום שלהם', אומרת האנליסטית וחוקרת דעת הקהל דליה שיינדלין, מחברת הספר 'העץ העקום של הדמוקרטיה בישראל'. 'אבל אין שום דבר נורמלי בחיי היומיום האלה כרגע'".
נכתב כי "הישראלים אינם בטוחים באיזה מסלול צבאי המדינה צריכה לנקוט. סקר השבוע מצא כי 48% מהישראלים תומכים במתקפת מנע נגד איראן וחיזבאללה, בעוד שיותר משליש סבורים שישראל צריכה להמתין, ולהגיב רק אם היא מותקפת. 'יש תחושה של חרדה עמוקה מאוד לגבי מה שהולך לקרות, דקה אחר דקה, שעה אחר שעה', אמר שיינדלין. אבל רגשות האימה, היא הוסיפה, מאוזנים על ידי החוסן האופייני של הישראלים. במהלך השבועיים האחרונים, הופיע זרם בסיסי של חוצפה והומור יהודי אפל, סימן היכר לאופן שבו ישראלים מתמודדים עם סכנה. גיל שוחט, פסנתרן ומלחין מתל אביב, מתאר את המצב הנוכחי כלא פחות מסוריאליסטי. הקונצרטים שלו מלאים, אמר, אבל עם זאת, כל הופעה מרגישה שהיא יכולה להיות האחרונה".
מתוך הניו יורק פוסט, מאת דבורה דנן. לקריאת הכתבה המלאה.
3ארסנל הטילים של איראן צפוי להעמיד במבחן את ההגנה האווירית של ישראל
"ישראל מחזקת את ההגנה האווירית שלה בציפייה לתגובת איראן ובעלות בריתה על חיסולם של שני מנהיגים מיליטנטיים בכירים", נכתב בפייננשל טיימס בכתבה שכותרתה: "ישראל מתכוננת למבחן הגדול ביותר של ההגנה האווירית שלה מול התקיפה בהובלת איראן". נכתב כי "ההגנות היוקרתיות של המדינה הצליחו עד כה במידה רבה לחסום תקיפות אוויריות מטהרן ונציגיה, בעיקר הארגון המיליטנטי חיזבאללה בלבנון, שצבר ארסנל ענק של רקטות, טילים ומזל"טים. אבל גורמים רשמיים ישראלים מצפים שהמערכת הרב-שכבתית תעמוד למבחן הגדול ביותר שלה עד כה בימים הקרובים, בעקבות המתנה מתוחה לגמול על הרציחות של מפקד חיזבאללה פואד שוכר בביירות והראש המדיני של חמאס איסמעיל הנייה בטהרן".
נכתב כי "בסך הכל, הציבור הישראלי מרגיש בטוח תחת ההגנה של כיפת ברזל, שהוצגה ב-2011 ומאז יירטה אלפי רקטות ארטילריות קצרות טווח שנורו על ידי חמאס וקבוצות מיליטנטיות פלסטיניות אחרות". צוין כי "צה"ל טען לשיעור יירוט של 90% מול תחמושת אווירית שנורתה לעבר אזורים מיושבים במדינה על ידי חמאס וחמושים אחרים במהלך הסכסוך בעזה ב-2021". עוד צוין כי "לחיזבאללה יש ארסנל גדול ומתוחכם בהרבה מחמאס או החות'ים, עם 150 אלף רקטות וטילים, כולל יכולות ארוכות טווח, טילים מדויקים, כמו גם טילים נגד טנקים ונ"מ. הרבה מזה סופק על ידי טהרן, אומרים מומחים. לאיראן יש גם את 'ארסנל הטילים הגדול והמגוון ביותר' של המזרח התיכון, המורכב מאלפי טילים, חלקם מסוגלים לפגוע בישראל ועד דרום מזרח אירופה". צוין כי "אנליסטים צבאיים אומרים שההגנה האווירית של ישראל רחוקה מלהיות בלתי ניתנת לחדירה. הם מצביעים על האתגר שמציבים כלי הטיס הבלתי מאוישים בטכנולוגיה נמוכה יותר ששימשו את חיזבאללה בסכסוך הנוכחי, שהתגלו כקשים לזיהוי, מעקב והפלה".
מתוך הפייננשל טיימס, מאת נרי זילבר, איאן בוט. לקריאת הכתבה המלאה.
4העיתון הלבנוני שמאמין שאיראן נטשה את עזה לגורלה
"עזה כיום, מבחינת התושבים, נמצאת במצב הרבה יותר גרוע ממה שהיה לפני", נכתב ב'אל ג'מהורייה' הלבנוני. "אפשר לומר שזה המחיר שצריך היה לשלם כדי שעזה תהיה חופשיה יותר מהשליטה הישראלית, וכדי שחמאס יהפוך לבן-שיח ברמה בינלאומית, שיושב ליד שולחן המשא ומתן. אבל במציאות קרה ההפך. ישראל שולטת יותר על עזה, מבפנים ומבחוץ. חמאס נמצא במצב קשה, שכן כיסיו ותאיו נלחמים כדי לשרוד. במילים אחרות, גם חמאס נמצא היום במצב הרבה יותר גרוע ממה שהיה לפני ה-7 באוקטובר. אז למה נועד מבצע מבצע שיטפון אל-אקצא? האם חמאס לא שקל היטב למה זה יוביל? או שמא מישהו גרר את זה למלחמה שתסתיים איתה, ותסתיים העצמאות היחסית שעליה שמרה עזה?".
נכתב כי "מה שבטוח הוא שמלחמה אינה אינטרס של עזה והפלסטינים, בעוד חמאס עצמו סופג מהלומות קשות רצופות שיכריעו את גורלו, שכן מנהיגיו מחוסלים באופן שיטתי. הגורל הזה שאליו הגיעה עזה מצדיק את עמדת הרשות הפלסטינית, שבדרך כלל שמרה על שתיקה בנוגע למתרחש ברצועה. עם זאת, חבריה לא היססו להפנות ביקורת חריפה מאוד כלפי חמאס, על שעשה טעות והכניס את עזה, ואפילו את אזורי הרשות, למצוקה גורלית. לעמדה זו דבקים גם מנהיגי המדינות הערביות הסוניות המשפיעות, וכל מדינות האיסלאם ברחבי העולם". נכתב כי "ניתן לומר שחמאס, שקיבל עידוד איראני רב להילחם, נותר היום נטוש לגורלו... וכך גם עזה. בעיצומו של הוויכוח על התגובה והתגובה לתגובה בין איראן לישראל, עזה שוקעת עמוק יותר לתהום, ואף אחד מהשחקנים לא חושב על עתידה ועל גורל אנשיה".
מתוך 'אל ג'מהורייה', מאת טוני איסה. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.