ח"כ אלעזר שטרן, יש עתיד ("הזירה המרכזית", רדיו חיפה, 2.8.24) / צילום: רפי קוץ
הימים בהם אנו חיים דורשים מאיתנו לגשר על הדיסוננס שלמרות התחושה שהכול קורס, החיים ממשיכים. זירה בה הדבר מתקבל בסבר־פנים פחות יפות היא הכנסת, שיצאה לפגרת הקיץ בצל ביקורת רבה, מה שנתפס בעיניי רבים כניתוק מהציבור. אז למה הכנסת בכל זאת יצאה לפגרה? "תשאלי את יו"ר הכנסת, רק אותו", הציע ח"כ אלעזר שטרן ברדיו חיפה. "אם הוא היה רוצה, אז אין פגרה, או שהפגרה נדחית, אני לא אומר שלא צריך פגרה, אבל בטח לא בזמן כזה ובטח לא במשך כזה". האם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה היה יכול למנוע מהעניין להתרחש?
● המשרוקית | לפיד סיפר שחוק הגיוס שלו הביא חרדים לבקו"ם. המגמה יותר מסויגת
● המשרוקית | האם האיסור על שימוש בזמבורות בהפגנה מול בית הפצ"רית הוא חריג?
● המשרוקית | האם הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים שכר זהה לזה של שר?
לפני שנענה על השאלה, נזכיר כי פגרת הכנסת אינה חופשה ארוכה במיוחד. מדובר בתקופה שנועדה לעבודת חברי הכנסת שהיא מעבר לנוכחות במליאה: פגישות עם גורמי ציבור, עבודה על הצעות חוק, פעילות מפלגתית ועוד. בנוסף, החוק לא חוסם לחלוטין את הפעילות במשכן, ויש תנאים בהם ניתן לקיים פעילות בוועדות ואף במליאה, כפי שניתן להיווכח משלל הכותרות שהוועדות מספקות גם בזמן הפגרה.
ומה מקומו של יו"ר הכנסת בהחלטה על יציאה לפגרה? החוק לא קובע את אורכן או את מועדן של הפגרות, אלא מספק מסגרת זמנים לכנסי החורף והקיץ, שצריכים להגיע ביחד לפחות לשמונה חודשי עבודה ומועדי פתיחתם וסיומם נגזרים באופן גס ממועדי ישראל. המועדים הספציפיים של כל כנס ופגרה נקבעים בכל שנה מחדש על ידי ועדת הכנסת, וכך גם השינויים בהם במקרה הצורך.
ומה תפקיד יו"ר הכנסת בכל העניין? אין כזה. עליו לכנס את המליאה לדרישת הממשלה או 25 חברי כנסת, תוך שהוא מעמיד את הנושאים שהתבקש כהצעות לסדר היום. אביטל פרידמן, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה שמתמחה בכנסת, הסבירה לנו כי גם יו"ר ועדה או שליש מחבריה יכולים לבקש מיו"ר הכנסת להתיר להן לקיים ישיבות מיוחדות. ומה לגבי מועדי הפגרה? "שינוי מועד הפגרה או צמצומה הוא בסמכות ועדת הכנסת, אך כדי לבטל את פגרת הכנסת לחלוטין יש צורך בשינוי חקיקה, והדבר לא נכלל בסמכויות יו"ר הכנסת", אומרת לנו פרידמן.
בחנו גם אפשרות שאולי אוחנה הכשיל ניסיון לקצר את הפגרה. ח"כ פנינה תמנו שטה מהמחנה הממלכתי הגישה הצעה לסדר נגד היציאה לפגרה. האם אוחנה מנע מההצעה לעלות לדיון, ובכך לא איפשר לכנסת לדון בביטול הפגרה? קשה לדעת, שכן פרידמן הסבירה לנו שהשאלה אם ומתי להעלות לדיון הצעה לסדר נתונה להליך לא שקוף בוועדת הכנסת, ובכל מקרה ההצעה לסדר הוגשה רק 13 ימים לפני סוף כנס הקיץ, כך שייתכן שפשוט לא היה זמן.
ונסיים בכך שמי שבאמת נהנים מחופש בפגרה אלו עובדי הכנסת - מאבטחים, מנקים ועוד - שיש להם גם חופשה מרוכזת בחלק מהפגרה. לכן לא ברור שבכלל אפשר לבטל את הפגרה לחלוטין, ונראה שאפשר בעיקר לצמצמה. אבל כפי שהסברנו, האחריות לכך לא מוטלת על אוחנה, אלא על ועדת הכנסת.
מח"כ שטרן נמסר בתגובה: "כמובן שאתם צודקים בעניין ההחלטה הפורמלית. אבל כמובן שההחלטה הזאת הינה ממש מעבר לעוד החלטה של ועדת הכנסת ואם יו"ר הכנסת לא היה רוצה, זה לא היה קורה".
בשורה התחתונה: דברי שטרן לא נכונים. הסמכות לקבוע את מועדי פגרת הכנסת נמצאים בידי ועדת הכנסת ולא בידי היו"ר. כמו כן, ביטולה המוחלט בעייתי בשל תנאי עובדי הכנסת.
תחקיר: טל סבג