אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
חברת אמריקן לייזר הגישה לבית המשפט המחוזי בלוד בקשה דחופה לצו עיכוב הליכים לאור "בעיית תזרים קשה", היעדר יכולת לשלם משכורות ל־300 עובדים לחודש יולי (בסכום של כ־3.54 מיליון שקל), חובות בהיקף של כ־26 מיליון שקל ללקוחות וחובות בהיקף עשרות מיליונים נוספים לבנקים, לרשות המסים ולספקים. סיבה נוספת היא החשש שמא העובדים או נושים אחרים שלה ינקטו פעולות עצמאיות לגביית כספים על־מנת לשפר את מצבם על חשבון נושים אחרים ותוך פגיעה בהיתכנות להסדר ולשיקום.
● שוק התרופות הפסיכדליות קיבל מכה מה־FDA. האם הבשורה תבוא מישראל?
● קיצוצים כואבים או הסתבכות: המסר החד־משמעי של פיץ' בהורדת הדירוג לישראל
מאז שהוקמה בשנת 2000, אמריקן לייזר הפכה לשם נרדף כמעט להסרת שיער בלייזר. היא אחת מבין חמש החברות המובילות בתחום, חולשת על כ־10% מנתח שוק הסרת השיער בלייזר ומפעילה 20 סניפים בפריסה ארצית. המודל שלה - שהציע חבילת טיפולים במחיר קבוע מראש ללא הגבלת מספר הטיפולים ו"התחייבות להסרת שיער עד לתוצאה הרצויה" - קסם לציבור. נכון להיום יש לחברה כ־50 אלף לקוחות פעילים, ומדי חודש מתקשרים עמה בממוצע כ־1,000 לקוחות חדשים.
אז איך נקלעה החברה לחובות של 113 מיליון שקל ולהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי? ומה יעשו כעת עשרות אלפי הלקוחות שכבר שילמו לחברה על הסרת שיער בלייזר "ללא הגבלה"?
אין מענה במוקד השירות
עם פרסום מצבה של אמריקן לייזר, לקוחות מוטרדים של החברה ניסו להשיג אותה ללא הצלחה. לקוחה אחת דיווחה כי התור שלה נדחה כשעתיים לפני מועדו, ללא הסבר. לעומת זאת, בסניף איילון (בבני ברק) מסרה נציגת השירות כי התורים שכבר נקבעו עדיין מתקיימים, וכי "אנחנו לא פושטים רגל, זו רק תביעה מול ספקים".
גורם הפועל בתעשיית האסתטיקה הרפואית בישראל סיפר לגלובס כי "הבעיה הגדולה של אמריקן לייזר הייתה המודל של תשלום חד־פעמי עבור טיפולים 'לכל החיים'. כאשר התחום הזה רק נולד, בשנות ה־90, ההערכה הייתה שהמטופלים יצטרכו מספר סופי של טיפולים, אבל עם הזמן הסתבר שלהסיר שיער באופן מוחלט לצמיתות זה כמעט לא אפשרי, וישנו תמיד ויכוח עם הלקוח האם שערה וחצי שצמחו דורשות הסרה או לא.
"כך הם צברו לאורך השנים מחזור עצום של לקוחות שהיו חוזרים וחוזרים, ללא תשלום נוסף. הם נאלצו לרכוש כל הזמן לקוחות חדשים, כדי לכסות את העלויות של הלקוחות הקיימים. רוב החברות בתחום הפסיקו עם הזמן עם המודל של הטיפול הבלתי מוגבל, ואילו אמריקן לייזר המשיכו להבטיח את זה עד השנים האחרונות ממש".
הדגש, אומר הגורם, היה על רכישת לקוחות, לפעמים על חשבון האיכות. גורם אחר מהתעשייה אומר כי כבר כמה שנים שאמריקן לייזר מבקשת מן הספקים שלה מימון ברמה שהיא חריגה בשוק, עדות לכך שהבעיות התזרימיות שלה אינן חדשות. הגורם זוכר כי הבקשות הללו התחילו בתקופת הקורונה, בה כנראה לא ניתן היה לרכוש לקוחות חדשים במהירות מספקת כדי לממן את ההתחייבויות הקיימות.
ההכנסות פסקו באחת
בבקשה להקפאת הליכים, שהוגשה על־ידי עורכי הדין שלום גולדבלט ואהוד גינדס, מוסבר צעד אחר צעד הליך ההידרדרות של החברה, ונטען כי יש מאחוריו שלושה גורמים עיקריים: הקורונה, התחרות בשוק ומלחמת "חרבות ברזל".
"בעקבות משבר הקורונה שפקד את העולם והסגרים שבאו בעקבותיו, נוצרה עצירה מוחלטת של התקשרויות חדשות, והכנסות קבועות שהיו לחברה פסקו בבת־אחת", נכתב בבקשה.
"שנית, התחרות בשוק הסרת השיער בלייזר גדלה באופן משמעותי, וכיום קיימות אלטרנטיבות לחברות המובילות בתחום, באמצעות טיפולים אצל קוסמטיקאיות, מכוני יופי ובתי עסק קטנים"; ו"שלישית, אירועי ה־7 באוקטובר אף הם נתנו את אותותיהם וגרמו לקיטון משמעותי בהתקשרויות חדשות ופגעו בהכנסות החברה ממכירות".
לטענת החברה, סגירת הסניפים בתקופת הקורונה למשך למעלה מחמישה חודשים במצטבר, גרמה לאובדן הכנסות של כ־37.8 מיליון שקל (המהווה פגיעה ישירה בשיעור של כ־25% מהכנסות החברה), ומנגד החברה נאלצה להמשיך בתשלום הוצאותיה השוטפות, לרבות שכר עובדים ותקורות.
על־מנת לגשר על הפער שנוצר בין עודף ההתחייבויות על הכנסות, נאלצה החברה ליטול אשראי חדש מבנקים ומחברות מימון ומתן אשראי, ולשם כך שיעבדה נכסים וזכויות.
על־פי בקשת חדלות הפירעון, בשנת 2023 החלה התאוששות בפעילות החברה, אולם אז הגיעה המלחמה. בתקופה זו קטנו ההתקשרויות החדשות בשיעור של כ־14.5%, ונמנעו הכנסות של כ־16 מיליון שקל בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023, ביחס לתקופה המקבילה של שנת 2022. סך אובדן הכנסה מתחילת המלחמה ועד לחודש יולי מסתכם בסך של כ־22 מיליון שקל.
על־פי אומדני החברה, החל משנת 2020 עד לחודש יוני 2024 נמנעו מהחברה הכנסות בסכום מצטבר בסך של כ־150 מיליון שקל, אשר הכבידו מאוד על תזרים המזומנים השוטף.
פגיעה זו אילצה את בעלי המניות של אמריקן לייזר לשעבד את נכסיהם הפרטיים לטובת אשראי, אלא שגם האשראי החדש שנטלה החברה במטרה לארגן מחדש את יכולת ההחזר החודשי שלה, על בסיס התעוררות מסוימת של השוק לאחר משבר הקורונה, לא הספיק, והחברה הגיעה לכדי חדלות פירעון תזרימית, באופן הפוגע ביכולת פירעון של חובות שוטפים ובאופן שפוגע ביכולת שלה ליצור התקשרויות חדשות לטובת הגדלת ההכנסות. החברה ניסתה להגיע להסדרי פריסת חובות עם חלק מנושיה על־מנת לאפשר את המשך פעילותה, לרבות חובות לרשויות מקומיות, למע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.
בנסיבות אלה, לאחר שבשיא הפעילות, טרם משבר הקורונה, העסיקה החברה 412 עובדים, נאלצה החברה מאז פרוץ משבר הקורונה ועד היום להיפרד מכ־112 עובדים, אשר היא השקיעה בהכשרתם.
הלקוחות ישלמו עוד
בימים האחרונים, לקוחות מבוהלים אשר כבר שילמו סכומים גדולים עבור טיפולים לטווח הרחוק, מספרים לגלובס כי פנו לרשת אך לא קיבלו תשובה מה יעלה בגורל כספם, והאם יקבלו טיפולים בהמשך.
ואולם מהבקשה להקפאת הליכים עולה כי החברה מציעה פתרון כלשהו למצב שבמסגרתו לקוחות קיימים ידרשו להכניס עוד כסף לחברה, בנוסף לסכום "הסופי" שכבר שילמו בעבור חבילת הטיפולים "הבלתי מוגבלת" שרכשו. החברה ערכה תוכנית הפעלה זמנית, המבוססת על המשך הפעלה וגבייה שוטפת מלקוחות, מימוש זכויות ונכסים משועבדים ובמידת הצורך מימון ביניים עד לסך של 2 מיליון שקל מבעלי המניות - ירון בן אבי ויוסי בן יוסף - או גוף מממן אחר.
הסדר החוב המוצע על־ידי החברה מבוסס על המשך פעילות כ"עסק חי" (בחסות צו עיכוב ההליכים), הכנסת "כסף חדש" ממשקיע, הגדלת המכירות וגביית תשלום נוסף בגין המשך התקשרויות עם לקוחות קיימים, במקביל לארגון החוב מחדש ופירעון חובות העבר.
גורמים המעורים בפרטים מסבירים כי באשר ללקוחות קיימים הכוונה היא לגבות תוספת תשלום בשיעור של עוד כ־20% בעבור החבילות שרכשו, תוך הגבלת מספר הטיפולים להם יהיו זכאים לכ־12 בלבד.
במקביל, יהיו פיטורים של עובדים נוספים, ותצומצם מצבת כוח־האדם.