גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד החקלאות פועל לסבסוד המים לחקלאים, על חשבון משקי הבית

עלות הובלת מי שפכים מטוהרים תקוזז מתעריף המים לחקלאים, בתוכנית סבסוד בגובה מאות מיליוני שקלים של השר דיכטר ● הסיוע יעזור לענף במשבר, אבל מי שישא בנטל הם משקי הבית

משרד החקלאות פועל לסבסוד המים לחקלאים, על חשבון משקי הבית / צילום: איל יצהר
משרד החקלאות פועל לסבסוד המים לחקלאים, על חשבון משקי הבית / צילום: איל יצהר

חשבון המים של הישראלים צפוי להתייקר בקרוב, בעקבות תוכנית להעמיק את הסבסוד לחקלאים. לפי התוכנית שמקדם משרד החקלאות, יינתן סבסוד של מי קולחין בגובה 50% ממחירם, באמצעות קיזוז אלמנט ההובלה. מכיוון שמשק המים פועל כמערכת סגורה והתקציב ממילא דחוק בשל צרכי המלחמה, העלויות צפויות להתגלגל לצרכני המים הביתיים, המשרדיים והתעשייתיים.

אדום עולה: הסחרור שהקפיץ את מחירי העגבניות - והלקח
תביא להוזלה? רפורמת היבוא אושרה במלואה במליאת הכנסת

שינוי מגמה

בשנים האחרונות, המגמה הייתה הפוכה לגמרי: לבטל הקלות מיוחדות שמקבלים חקלאים, כדי להוזיל את המים לצרכנים ולעודד חקלאות חסכונית יותר במים. כיום, הגברת ייצור המים השפירים (מי שתיה) בישראל נעשה באמצעות התפלה, שהיא תהליך בר־קיימא, אך יקר למדי. לדברי גלעד פרננדס, סמנכ"ל חטיבת כלכלה ברשות המים, "טענת החקלאים היא שצריכת המים השפירים בחקלאות לא עלתה, ולכן מי ש'אשם' בצורך במתקני התפלה הוא הצרכן הביתי. לכן, מחיר המים לחקלאות זול משמעותית מאשר לכל שאר הצרכנים".

רפורמה בהובלת משרד האוצר ורשות המים שאפה לסיים את סבסוד המים השפירים, וכך להוזיל את המים בישראל ב־300־500 מיליון שקל, דבר שמתורגם להוזלה של בין 8% ל־11% לצרכנים. אך בפועל, בין השאר בלחץ ארגוני החקלאים, הרפורמה נדחתה שוב ושוב, ובצל כניסת שר החקלאות הנוכחי אבי דיכטר והמלחמה שפגעה קשות במגזר החקלאי - הרפורמה נגנזה. פרננדס אומר ש"פעם הצעה כזאת הייתה בלתי מתקבלת על הדעת. היום החקלאים מרגישים שהמטוטלת לכיוון שלהם. במקום להפחית את הסבסוד, דורשים להגדיל אותו".

לדברי דיכטר, משרדו הניח את הוזלת המים לחקלאים לפני למעלה משנה. לשיטתו, האזרח הקטן ירוויח מהצעד, משום שהוא "יאפשר לחקלאים לעשות חקלאות בהיקף גדול יותר ובהוצאות ייצור קטנות יותר, דבר שישפיע כמובן גם על הוזלת התוצרת לצרכנים".

דיכטר גם טוען כי "גם לאחר מהלך זה, מחירי מים לחקלאות בישראל יישארו לצערי הגבוהים בעולם", אך כשפנינו לקבל תימוכין הוא הפנה אותנו למשרד החקלאות, שהפנה אותנו לרשות המים, שטענו ש"אין דרך פשוטה להשוות בין מחירי מים בין ישראל למדינות המערב". כלומר, אין גיבוי בנתונים לטענה העובדתית־לכאורה.

על פי רשות המים, עלות המים המושבים לחקלאות (בעיקר מי ביוב מטוהרים) עומדת על כ־500 מיליון שקל בשנה. כלומר, הוזלה של 50% במחיר שקולה לסבסוד נוסף של 250 מיליון שקל, יחד עם נטישת המהלך לביטול הסבסוד הקיים.

ארגוני החקלאים טוענים שמי שצריך לשלם את עלות טיהור המים הם אלה שהשתמשו במים מלכתחילה, תחת עקרון "המזהם משלם". חקלאים שנהנים למשל מהמים של מערכת טיהור השפכים בגוש דן (השפד"ן) עתרו לבג"צ בדרישה שהעלות תוטל על הערים המשתמשות. גם גורמים בממשלה מציינים כי "יש צדק בטענה הבסיסית שהחקלאים לא צריכים לשאת בכל עלות טיהור השפכים, בדרכו אליהם כמים מושבים. אחרת נאלץ לשפוך יותר ביוב לנחלים ולים".

מעבר לכך, כאמור, צריך לזכור שמדובר בימים קשים במיוחד לחקלאים. שטחים רבים נמצאים באזורי עימות בצפון ובדרום, וגם התלות בעובדים זרים ספגה מכה בעקבות המלחמה, כך שגם סבסוד אינו מילה גסה.

גידולים "צמאים למים"

ובכל זאת, יש בסבסוד המים בשיעור כה גבוה מספר בעיות פוטנציאליות. הבעיה הראשונה, לדברי גורמים בממשלה, היא ש"הקולחין כבר קיבלו לא מעט תקציבים ומענקים מהמדינה. אם רוצים להגדיל עוד את הסבסוד, זה בעייתי מבחינת תקציבית". לדבריהם, פיתוח מערכת ההשקיה בקולחין, ולא המחיר, היא המחסום העיקרי בפני שימוש נרחב יותר בהם: "ככל שהמערכת פחות מפותחת, זה יוצר חסרון תחרותי לחקלאים שגיאוגרפית המערכת לא מגיעה אליהם. הבעיה היא שכל פעם שיש עיכוב בתקציב המדינה, או שסדר העדיפויות התקציבי משתנה, זה משפיע על תוכניות הפיתוח, שיכולות להתקדם עם מידה רבה יותר של ודאות כשמשלמים מחיר מלא על העלויות. רק בצורה כזאת אפשר להגיע למטרות של ביטחון המזון שמשרד החקלאות מנסה לקדם".

בנוסך לכך, למרות הניהול המוצלח של מערכת המים, ישראל היא מדינה צחיחה שרוב שטחה מדברי, לכן עדיין מדובר במשאב במחסור. אך כמובן, לא כל הגידולים נבראו שווים: חלקם "צמאים" מאוד למים, ואחרים הרבה פחות. כך למשל, על פי נתוני משרד החקלאות - בננה צורכת מים בשווי 31% מהמחיר שלה. גם זיתים לשמן, שמגדליהם הם ממובילי הדרישה לסבסוד מים - הם גידול בזבזני למדי במים, ושווי המים שהם צורכים עומד על 27% ממחירם. לעומת זאת, יש גידולים חסכנים במים: עגבניות שרי (2%), כרם יין קברנה (6%) וקישוא (4%-6%). בהתאם, מחירי המים פחות משפיעים עליהם.

על פי פרופ' מרסלו שטנברג, חוקר קיימות וסביבה באוניברסיטת תל אביב, "סבסוד מי קולחין בפני עצמו הוא דבר חיובי, כי זה מונע את השפיכה לנחלים ולים, אבל הוא פחות חיובי כשמסבסדים גידולים בזבזניים במים. כאן יש שאלה של מדיניות: איזו חקלאות אנחנו מקדמים? חקלאות בזבזנית במים, או כזאת המותאמת לתנאים האקלימיים שלנו? אבוקדו למשל הוא עץ סובטרופי, שמתאים לאקלים אחר, וצורך 900 ליטר מים לק"ג". גורם אחר מדגיש כי "הסבסוד שמוצע הוא ניסיון אקראי לרצות חקלאים מסוימים. דווקא ממי שמנסים לקדם ביטחון מזון, הייתי מצפה למחשבה יותר מעמיקה על איזה גידולים אנו צריכים בישראל".

ממשרד החקלאות נמסר: "משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם מדיניות להורדת תעריפי המים המושבים בשיעור העלות הנחסכת מאי הזרמת מי הביוב המטופלים לים. בהתאם למדיניות השר, חישוב עלות המים המושבים לחקלאות צריך להתבצע ללא עלויות התפעול בהשבת המים לחקלאות, שכן הם מגלמים בין היתר את העלות הנחסכת מאי הזרמת מי הביוב המטופלים לים. לקראת דיוני תקציב 2025, פועל השר להסדר שיביא להוזלת התעריפים של המים המושבים".

עוד כתבות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים