ספינת הקרב האמריקאית USS-WASP בנמל לרנקה, השבוע / צילום: Reuters, Stelios Misinas
קפריסין השלימה את ההכנות לאפשרות של מלחמה אזורית, כולל התקפות ישראליות נרחבות על לבנון בתגובה למתקפה מצד חיזבאללה שיביאו לפליטים ולצורך לפנות רבבות בעלי דרכונים אירופאיים מהמדינה. כך עידכן אתמול שר החוץ הקפריסאי קונסטנטינוס קומבוס את התקשורת במדינת האי. לדבריו, השלטונות באי "עשו את כל ההכנות הדרושות" למה שמכונה "מבצע אסטיה" (ראשי תיבות באנגלית של Emergency Support to Integration and Accommodation).
● כיפת ברזל הטורקית: ארדואן מנסה להתנתק מהתלות במערב וברוסיה
● WSJ | אוקראינה משנה את האסטרטגיה, ולא כולם תומכים
לפי הדיווחים, הממשלה הקפריסאית כבר פרשה מיטות שדה בבתי ספר בלרנקה וכן הכינה מתחמים שלמים לאירוח אפשרי של עשרות אלפי בני אדם שצפויים לנסות ולעזוב במהירות את לבנון במקרה של מלחמה. בימים האחרונים הפצירו השלטונות האירופיים, כולל צרפת וקנדה שלהן אזרחים רבים בלבנון, לעזוב מיד את המדינה "כל עוד הדבר אפשרי". חלק מהמדינות האירופיות, כמו שבדיה, גם פינו את השגרירויות שלהם מביירות.
חשש מגל הגירה לא חוקי
ההודעה הקפריסאית התפרסמה על רקע ניסיונות של מדינות המערב להפעיל לחץ רב על איראן, ובאמצעותה גם על חיזבאללה, להימנע מתגובה חריפה על חיסול מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהרן ובכיר חיזבאללה פואד שוקר בביירות לפני כשבועיים. מנהיגי גרמניה, איטליה, צרפת ובריטניה פירסמו אמש הודעה אחידה שבה הם "מזהירים" את איראן מתקיפה של ישראל וקוראים להרגעת הרוחות. קנצלר גרמניה, נשיא צרפת וראש ממשלת בריטניה גם דיברו בטלפון עם הנשיא החדש של איראן, ודיווחו לאחר מכן כי מסרו את האזהרה גם באופן אישי. טהרן הגיבה בחריפות לאזהרות, ואמרה כי החלטתה "נחושה" וכי "לא תחפש את אישורו של אף גורם כדי לפעול במסגרת הזכויות הלגטימיות שלה".
בקפריסין מזכירים בימים האחרונים את המעורבות של האי בפינוי אזרחים בהול במלחמת לבנון השנייה ב־2006, אז ספינות של חילות הים של מדינות אירופה נשלחו כדי לחלץ אזרחים אירופיים. האי באותה תקופה שימש כתחנת מעבר לכ־60 אלף בני אדם. שר החוץ קומבוס הבהיר כי המדינה "שמחה לארח מספר רב" של מחולצים, אך רק לטווח קצר וכי עליהם לעזוב את המדינה לאחר מכן בהקדם למדינות אירופה השונות. בקפריסין חוששים מגל הגירה לא חוקי שיגיע מלבנון במקרה של מלחמה ממושכת. "אנו יכולים לארח מספר רב של אנשים, כל עוד הם לא נשארים למשך זמן רב", אמר השר.
קפריסין משמשת כבסיס אווירי וימי בין היתר לצבא הבריטי. חלק מהמאמץ ההגנתי של קואליציה בינלאומית בהובלת ארה"ב מפני כטב"מים, טילים בליסטיים וטילי שיוט איראני נעשה על ידי מטוסי חיל האוויר המלכותי שהמריאו מבסיס ארקוטירי באי, אחד משני בסיסים בריטיים הנחשבים לטריטוריה עצמאית של הממלכה המאוחדת. הממשלה הבריטית העמידה בכוננות כאלף אנשי צבא כדי לפנות במקרה הצורך את בעלי האזרחות הבריטית שנותרו בלבנון. לפי הערכות משרד החוץ הבריטי, מדובר בכ־16 אלף בני אדם. לפי דיווח ברשת "סקיי", מאות חיילים, כולל אנשי כוחות הקומנדו הבריטים, כבר נשלחו לבסיסים הבריטיים באי. ספינת מלחמה בריטית, נחתת להובלת כוחות או מפונים ומסוקים כבר נמצאים בכוננות במזרח הים התיכון, לפי הדיווחים בלונדון. ספינת הקרב האמריקאית USS-WASP עוגנת בשבוע האחרון בנמל לרנקה. לפי הודעת הצי האמריקאי, היא נשלחה לאזור כדי "לסייע לאינטרסים של ארה"ב, שותפותיה ובעלות בריתה, לקדם יציבות אזורית ולהרתיע מפני תוקפנות אפשרית.
"גשר מעבר" לנזקקים
קפריסין, שהידקה את הקשרים עם ישראל בשנים האחרונות לצד יוון, ונגד טורקיה, מצאה את עצמה במוקד אזהרות מצד מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שאיים לתקוף את המדינה אם תושיט סיוע לישראל. "אם הממשלה הקפריסאית תאפשר לאויב הישראלי לעשות שימוש בבסיסים שלה כדי לתקוף את לבנון משטחה, הרי שהדבר יהיה חלק מהמלחמה וההתנגדות תתמודד עם הדבר כחלק מהמלחמה", אמר נסראללה לפני כחודשיים.
בימים האחרונים האשים העיתון הלבנוני "אל־אחבר", המזוהה עם חיזבאללה ומשמש באופן קבוע להעברת מסרים מצד הארגון, כי קפריסין "משתפת פעולה" עם ארה"ב בניסיונה של המעצמה להגן על ישראל. לפי העיתון, האמריקאים הציבו מסוקים באי, לצד ציוד הגנה אווירית ועידכנו את מקביליהם מהצד הקפריסאי כי הוא נועד לבלום מתקפה אפשרית מצד איראן וחיזבאללה נגד ישראל.
שר ההגנה הקפריסאי הכחיש כי המדינה לוקחת חלק במאמצים צבאיים כלשהם, ואמר כי תפקידה רק לשמש כ"גשר מעבר" למי שזקוקים לכך. "אנו תומכים בפתרונות של דיפלומטיה ושלום למצב הקשה במזרח התיכון", אמר. הוא הבהיר כי הנוכחות המוגברת של אנשי צבא אמריקאים, בריטים, גרמנים, קנדים וצרפתים בשבועות האחרונים נרשמת על רקע המאמצים לפנות אזרחים מלבנון "ולא בהקשר צבאי".
מי שמבקר את המדיניות הקפריסאית הרשמית הוא ראש הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. השנה מציינת קפריסין 50 שנים למלחמה שפיצלה אותו בין אזור בחסות טורקית בצפון, שאינו מוכר מבחינה בינלאומית, לאזור עצמאי ופרו־יווני ברוב שטח האי. המנהיג הפרו־טורקי ארזין טאטר הביע עמדות דומות לאלו הנשמעות מאנקרה, והאשים את ישראל בביצוע ג'נוסייד ברצועת עזה. הוא אמר כי המדיניות הנוכחית "תהפוך את קפריסין למטרה לתגובה" והאשים את נשיא קפריסין, ניקוס כריסטודולידיס, ב"לקיחת חלק בפשעי המלחמה של ישראל ברצועת עזה".
תוכנית חירום במגירה
כמה מכלי התקשורת הערבים מאשימים את קפריסין בסיוע דה־פקטו לישראל על ידי יצירת מסדרון אווירי של נוסעים, אחרי שחברות תעופה בינלאומיות ביטלו את הטיסות לנתב"ג משיקולי ביטחון. שר התחבורה הקפריסאי הבטיח השבוע בראיון לסוכנות הידיעות המקומית כי "החיבור בין קפריסין לישראל" יישמר יציב, וכי מטוסים ישראלים יוכלו להמשיך ולהביא נוסעים שיגיעו לאי אם הטיסות לישראל יושעו. ביום רביעי, למשל, המריאו 17 טיסות מנמלי התעופה בפאפוס ובלרנקה לישראל. משרד החוץ הגרמני מסר כי במקרה של מלחמה וצורך בכך, תושבי המדינה יפונו מלבנון קודם כל לקפריסין, ומשם חזרה לגרמניה.
מאז איומי נסראללה שב והבהיר נשיא המדינה ובכירים בה כי קפריסין היא "חלק מהפתרון למצב במזרח התיכון, ולא חלק מהבעיה", וכי המדינה "לא מעורבת" בעימותים אלימים. במדינה הבהירו כי הצהרתה של שרת התחבורה הישראלית מירי רגב על השבת ישראלים באמצעות ספינות תיעשה על ידי ספינות שייחכרו על ידי ממשלת ישראל, ולא ביוזמת קפריסין.
בנוסף לטיסות מביירות, הממשלה בקפריסין יכולה להפעיל תוכנית חירום נוספת, בשם Nafkratis, הכוללת פינוי באמצעות ספינות מנמלים שונים בלבנון לנמלים בשטח האי. תוכנית דומה פעלה ב־2006. צוותים גרמנים וקנדים כבר נמצאים בנמלים לטובת ארגון המשך דרכם של מפונים אפשריים, מסר משרד החוץ הגרמני.