סוזוקי סוויפט 2024 / צילום: יח''צ
סוזוקי מוטורס היפנית היא קבוצת רכב שסובלת מפיצול אישיות עמוק. מצד אחד היא מייצרת כמה מהכלים הדו־גלגליים המסעירים, המהירים והמרגשים בעולם. בארסנל שלה יש דגמים כמו "האייבוסה" ו"GSX־1000R", שחובבי אופנועי ספורט ומרוצי אופנועים מזכירים בחרדת קודש.
● לאחר שקיבל בונוס: בעלת השליטה ההודית מדיחה את מנכ"ל נמל חיפה
● נתן חץ כבר נזהר מלהמר על הדולר ומאמין שהמחיקות בחברת הנדל"ן נגמרו
מצד שני הקבוצה היא גם הבעלים של יצרנית המכוניות סוזוקי. זו אמנם חטיבה רווחית מאוד, שחולשת על נתח משמעותי משוק הרכב ההודי הענק ומייצאת דגמים קטנים ובסיסיים ליותר מ-100 מדינות. אבל בשוק האירופי התובעני היא שם נרדף למכוניות אמינות וזולות, שרובן יכולות לחלץ פיהוק אפילו ממכונת קפה.
אחת מהן היא סוזוקי סוויפט, שהוצגה במתכונתה הנוכחית באמצע העשור הקודם ועברה השנה עדכון תקופתי מקיף. ממדיה נותרו זהים כמעט לדור היוצא ועם אורך של 3.86 מ', רוחב של 1.73 מ' ובסיס גלגלים באורך 2.45 מ' היא שומרת על פרופורציות של מכוניות סופר מיני מסורתיות. כאלה, שהיו פופולריות לפני שיגעון הקרוס אובר.
עיצוב חיצוני
עדכוני העיצוב של מודל 2024 הוסיפו למכונית מעט שיק עדכני, עם כנפיים מודגשות יותר מאחור וחרטום שמציג מכסה מנוע מעניין ופנסים זוויתיים עם אור מעוצב. יש גם גריל משודרג, שנראה כאילו הוא מסתיר מאחוריו מנוע גדול וחזק ולא יחידת כוח צנועה וחסכונית. פרופיל הצד לא השתנה והוא נשלט על ידי עמודי גג זקופים מלפנים ומאחור. החישוקים נראים עדיין קטנים מדי.
פנים הרכב
הרבה זמן לא הזדמן לנו לשבת בתוך מכונית עירונית קומפקטית חדשה ולו רק בשל העובדה, שרוב היצרנים הפסיקו לפתח אותן. לפיכך הופתענו לגלות, שהכניסה לתא של הסוויפט נוחה יחסית בשל גג גבוה ודלתות עם זווית פתיחה רחבה. הגג הגבוה גם תורם לתחושה מרווחת מלפנים, שמסתייעת במשטחי זכוכית גדולים. גם צמד נוסעים גבוהים לא ירגישו דחוקים מלפנים אם כי מושב הנוסע הקדמי לא מתכוונן לגובה. תנוחת הנהיגה סבירה וניתנת לכוונון מלא, למעט היעדר תמיכה לגב התחתון. הראות לכל הכיוונים מצוינת גם בלי להיעזר במצלמה האחורית.
מרחב הראש טוב מהממוצע גם מאחור. מרחב הרגליים די גבולי למבוגרים ועלול להכביד בנסיעות ארוכות, אם כי ברוב המקרים המושב האחורי במכוניות כאלה מיועד בעיקר לילדים. גם נפח תא המטען, 265 ליטר, נמוך מהממוצע בפלח והתא לוקה בסף הטענה גבוה יחסית, שלא מקל על הנפת מטענים כבדים. עם זאת הוא יכול לקלוט עגלת ילדים מקופלת - וזה מספיק להרבה מהלקוחות הטיפוסיים.
עיצוב הפנים לא השתנה דרמטית לעומת הדור היוצא אבל "הנראות" הכוללת שלו שודרגה הודות לשימוש בריפודים יותר נאים וטקסטורות עדכניות. מנגד, גם מי שיחפש היטב לא ימצא דיפון רך ואיכותי למגע. בימינו אפשר אולי להשלים עם פלסטיק נוקשה בדגמים במחיר רצפה, אבל זה לא הולם בדגם שעולה כמעט 130 אלף שקל. איכות הייצור סולידית, כמקובל אצל יצרנים יפנים, אבל בידוד רעשי הרוח והכביש לא מרשים, ומעל 120 קמ"ש די קשה לנהל שיחה נינוחה.
מולטימדיה ומצלמות
מערך הפיקוד נראה עדכני תודות למסך מולטימדיה חדש וגדול יחסית, שניצב גבוה מעל הקונסול המרכזי. זה לא המסך הכי דקיק ואלגנטי, ופגשנו גם בזריזים ממנו, אבל הוא מצויד במערכת הפעלה מושקעת ומתוכננת היטב עם תפריטים נאים, ניתנים להתאמה אישית. לוח המחוונים עדיין מסרב להגר לעידן הדיגיטלי ומציג עיצוב אנלוגי די מיושן.
האבזור הבטיחותי עבר שדרוג חיוני, והערכה האקטיבית כוללת בקרת שיוט אוטומטית, זיהו תמרורים, ניטור מכשולים מסביב לרכב וכו'. מערכת הסיוע להיגוי טורדנית בעיר.
מנוע וצריכת דלק
למודל 2024 מנוע חדש עם שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר. אין לו טורבו אבל יש סיוע חשמלי מזערי לטובת נתוני שיפור הפליטה. סוזוקי היא מהיצרניות האחרונות שמציעות בישראל אופציה לתיבה ידנית, אבל למעט כמה נהגים חובבי נוסטלגיה, רוב רוכשי הסוויפט יבחרו בתיבה אוטומטית רציפה.
המנוע מייצר הספק של 82 כ"ס ומומנט של כ-11 קג"מ, ואף שנתונים אלה נראים שייכים לעידן אחר, למרבה המזל כך גם המשקל העצמי, קצת פחות מטונה. המנוע לא מתקשה לנייד את הסוויפט הקלילה בקצב סביר בתנועה עירונית, וגם מרגיש נינוח יחסית בעת שיוט במהירויות בין עירוניות מכובדות כל עוד לא מנסים לצאת לעקיפה נמרצת. שמירה על קצב הולם בעליות עם 2־3 נוסעים היא כבר משימה שדורשת להקפיץ את המנוע לסל"ד גבוה וצורמני.
נהגים שיבחרו בנסיעה נינוחה - וסביר שאלה רוב לקוחות סוויפט בישראל ־ יתוגמלו בצריכת דלק מרשימה. לא היינו בונים על ה-20.8 קילומטר לליטר המוצהרים, אבל גם 18 ק"מ לליטר במסלול מעורב, עם לא מעט עליות, הם נתון מכובד.
על הכביש
פרק ההתנהגות הדינמית שייך גם הוא לקטגוריה "נוסטלגיה", אבל במובן חיובי. אחרי כל כך הרבה חשמליות, היברידיות ורכבי קרוס אובר שמנמנים, שכחנו כמה נעימה יכולה להיות נהיגה במכונית עירונית במשקל נוצה, שמכוילת עבור כבישים אירופאים. ההיגוי לא ספורטיבי, אבל הוא מחזיר כמות סבירה של מידע, והחרטום הקצר נענה בזריזות לכל פקודה של הנהג לשנות כיוון ולהעביר משקל. נוכח הממדים הקטנים, זו מכונית להשתעשע איתה לרוחב האספלט על כבישים מתפתלים. חבל רק שהאתלטיות באה על חשבון נוחות הנסיעה, שהיא הרבה יותר חשובה למכונית עירונית. הסוויפט סופגת באופן סביר מהמורות קלות, אבל במהמורות עירוניות משמעויות התא והנוסעים נעים לכאן ולשם.
מחיר
היתרונות המסורתיים של הסוויפט לדורותיה היו אמינות מופלגת, שהתבטאה בביקוש גבוה בשוק המשומשות, לצד מחיר עממי ונגיש. האמינות והסחירות לא השתנו אבל המחיר דילג בפאזה, כמו כל שוק הרכב. המודל היוצא, עם מפרט דומה, הושק כאן במחיר של 87 אלף שקל לגרסה הידנית ועד 102 אלף לאוטומטית. כיום המחירים נעים בין 114 אלף לדגם הידני ועד 127 אלף לגרסה האוטומטית, לא כולל תוספת עבור גג בגוון שונה. אז נכון, שבמונחים האינפלציוניים של שוק הרכב הישראלי הנוכחי, זה נחשב עדיין "עממי", אבל במונחי תמורה וכושר השתכרות, קשה מאוד לשכנע שתג מחיר של 33 אלף דולר הוא גם הגיוני. מ־0 ל־100 קמ"ש
חלק מהמתחרות
מאזדה 2
תמורת 122־132 אלף שקל, מאזדה 2 הוותיקה עדיין זוכה לביקוש ער. הממדים גדולים משל הסוויפט, מרחב הרגליים מאחור סביר והתנהגות הכביש זריזה.
יונדאי i20
121־132 אלף שקל עולה הדור האחרון של יונדאי I20' מכונית די מרווחת עם בסיס גלגלים של 2.58 מ'. המנוע הוא 1 ליטר טורבו שמייצר 100 כ"ס.
