לוסיקס (Lusix), חברת יהלומי המעבדה של בני לנדא, מבקשת הגנה מפני נושים, לאחר שלא הצליחה לגייס הון לחברה מהמשקיעים הקיימים, ובראשם תאגיד היוקרה לואי ויטון-מואט-הנסי (LVMH). עוד מדובר במשקיעים ישראליים, דוגמת מור גמל ופנסיה, קרן גפן של דודי וייסמן, קרן מאבריק וכן קרן רגנאר של גבי דישי ושותפיו בקרן אלפא. מקורבים לקבוצת לנדא, הלוחמה בעזה הקשתה על היכולת לגייס משקיעים לחברה. לוסיקס צברה חובות של 15 מיליון דולר לבנקים לאומי, דיסקונט וכן לחברת אמות שממנה היא שוכרת משרדים.
● החישוב המהיר ביותר: הסטארט־אפ שגייס 640 מיליון דולר כדי לאתגר את אנבידיה
● 600 מיליון דולר: סגירה ראשונית לקרן האשראי של ויולה קרדיט
לוסיקס הודיעה לכ-90 עובדיה כי רובם המוחלט יצא לחופשה ללא תשלום למשך מספר חודשים, וכי הייצור במפעליה במודיעין וברחובות יצטמצם למינימום - כ-20% מהתפוקה הרגילה. זאת, כדי לייצב את החברה באמצעות הסדר הנושים, לאפשר מרווח נשימה של עוד מספר שבועות עד להשגת הסכם עם רשת חנויות תכשיטים ישראלית גלובלית וכן להשיג את הסכמת המשקיעים הקיימים לתוכנית ההבראה.
החברה גייסה עד כה, לפי ההערכה, כ-150 מיליון דולר, מהם 60 מיליון דולר ממייסד קבוצת לנדא, היזם הסדרתי בני לנדא, ועוד כ-90 מיליון דולר מהמשקיעים הנוספים, שהמרכזי שבהם הוא כאמור לואי-ויטון-מואט-הנסי. ואולם, מחירי יהלומי המעבדה בשוק החופשי ירדו באורח דרסטי בשוק, בשל השקעות עתק בתחום בשוק ההודי, שהפכו את הייצור בישראל ללא רווחי. לפי חברת פול זמינסקי, מחירי יהלומי המעבדה ירדו בין השנים 2016 ל-2024 ב-76%, מכ-5,500 דולר ליהלום של 1 קראט, ל-1,325 דולר כיום. בהשוואה לכך, מחירי היהלום הטבעי הגולמי כמעט ולא השתנו.
ירידה דרמטית ברווחיות
ירידה זו במחירי היהלומים הביאה לירידה דרמטית ברווחיות, ולאחר מכן לירידה דרמטית בשווי. בשנת 2022 גייסה החברה סיבוב סייף, כלומר סיבוב המקנה לחברה שווי עתידי בסיבוב הבא, לפי כ-400 מיליון דולר. בסוף 2023 ערכה סיבוב גיוס פנימי קטן, שם כבר נאלצו המשקיעים לגייס לפי שווי של 50 מיליון דולר. כעת, הגעתה לבית המשפט מסמנת נגיעה בתחתית, כאשר שווי החברה הבא ייקבע במעורבות של בית המשפט.
בלוסיקס מייצרים הן את מכונות הייצור ליהלומים, והן את היהלומים עצמם, וכן צורכים את כלל החשמל לייצור היהלומים מפאנלים סולאריים, כך שרף ההוצאות גבוה יותר ביחס לחברה טכנולוגית ישראלית, ובוודאי בהשוואה לחברה הודית.
בראיון שנתן בני לנדא לגלובס בחודש יוני האחרון אמר היזם הסדרתי, כי "ההודים הורידו את מחירי יהלומי המעבדה בשלושה אופנים: עלות חשמל שהיא שבריר מהמחיר בישראל; עלות מעסיק נמוכה מאוד; וסבסוד ממשלתי נדיב להלוואות זולות מצד הבנקים שאפשרו לחברות המקומיות לרכוש מכונות ייצור זולות. כך שעם ירידה של 90% במחירי יהלומי הגלם - אי אפשר להתחרות ראש בראש מול ההודים, למרות היתרון הטכנולוגי שקיים לחברה".
בני לנדא, יזם הטכנולוגיה הסדרתי הישראלי, הקים את אינדיגו, חברת הדפוס הדיגיטלי הראשונה בעולם, ומכר אותה ל-HP בעסקת ענק בהיקף 830 מיליון דולר. לאחריה הקים מעבדה טכנולוגית שממנה פוצלו חברות בעלות פוטנציאל לייצור עצמאי. אחת מהן היא לנדא דיגיטל פרינטינג, חברת דפוס ננומטרי שנחשבת לספינת הדגל הנוכחית בקבוצה.
נגד "יהלומי הדמים"
חברה אחרת היא לוסיקס, שב-2016 פוצלה מהמעבדה על ידי הפיזיקאי ד"ר יוסי יאיון, המשמש כיום כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה וכמנהל הפעילות הישראלית. קודם לכן שימש יאיון כמדען הראשי של מעבדות לנדא, ועסק בפיתוח טכנולוגיות עתידניות ליצור חשמל מאור וחום.
לוסיקס נוסדה על מנת לספק ליצרניות תכשיטים את האפשרות לרכוש יהלומים ללא קשר לתעשיית יהלומי הדמים, כאלה שלא נכרו על ידי עובדי כפייה או קשורים בארגוני פשע ובמדינות המפירות זכויות אדם. היא חברה לתאגיד לואי-ויטון כדי לשבץ על מוצרי התכשיטים שלה, כמו שעוני טאג הויר, את היהלומים "הירוקים" שלה, אשר מיוצרים במפעל הפועל באמצעות רשת חשמל סולארית בלבד.
כחלק מבקשת ההסדר, מציעה לוסיקס למשקיעים לחזור ולהשקיע בחברה כדי לאפשר לה למכור את היהלומים הסינתטיים שלה בשווקים אחרים. כיוון אפשרי אחד הוא להשתלט על חלקים נוספים משרשרת הערך של תעשיית היהלומים. בחברה שוקלים לבצע פעילות של חיתוך יהלומים וליטושם באמצעות קבלני משנה, ולשווק את המוצר המוגמר לחנויות התכשיטים.
לדברי המנכ"ל חמאדי צ'טי, איש תאגיד היוקרה לואי-ויטון שמונה למנכ"ל בשנה שעברה: "הגענו להסכם עם מפיצת תכשיטים בבעלות ישראלית, בעלת פריסה גדולה בארה"ב, שנוכל לחתום עליו בעוד מספר שבועות אם יאושר ונצליח לגייס את ההון הדרוש לכך", הוא אומר לגלובס.
"מחירי יהלומי המעבדה הגולמיים ירדו באופן מהיר ממה שיכולנו לצפות לו, ובמובנים מסוימים 'נתפסנו בתווך'". בהמשך, כך מקווים בחברה, תיתכן אף אפשרות להקים מותג אונליין משל עצמם, כדי למכור תכשיטים משובצי יהלומים ישירות לצרכן. בחברה מאמינים שמכירת יהלומים מלטושים, או אף תכשיטים, תגדיל מאוד את הרווחיות הגולמית.
כיוון מוצרי נוסף עשוי לקחת את החברה לעולם הבינה המלאכותית וליישומי הייטק שונים. ליהלום תכונות הולכת חום טובות משל החומרים המשמשים כיום את תעשיית המוליכים והמוליכים-למחצה: סיליקון, נחושת ומתכות שונות. בחברה שוקלים לפתח יישומי יהלום להולכת חום לשם צינון שרתי מחשוב ובינה מלאכותית; מדובר במחשבים חזקים במיוחד הפולטים חום רב במהלך עבודתם על אימון או חישוב מודלים של בינה מלאכותית.
שימוש נוסף הוא אספקת רכיבי יהלום לשבבים שישמשו מחשוב קוונטי - כלומר מחשב שעושה שימוש בפעולות חישוב רבות יותר מאשר המחשב המודרני. הדבר ייעשה באמצעות יצירת "קיוביט עשויים מיהלום", כלומר שבב המסוגל לבצע חישובים מסובכים יותר הרבה יותר משבבי המחשב הסטנדרטיים. יישום שלישי עשוי להיות חלון אופטי, כלומר מוליך אופטי הנמצא בדרך כלל במכשירי לייזר המשמשים, למשל, לצרכים רפואיים או לצורכי חיתוך וייצור. ליהלום ישנה יכולת נדירה להעביר גלי אור כמעט בכל סוגי האורכים הקיימים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
