מיקי זוהר, הליכוד (איזור מלחמה, רשת 13, 4.8.24) / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
מתברר שגם כשהתותחים רועמים המוזות לא שותקות, אבל יש שאלה איך לממן אותן. לאחרונה שר התרבות והספורט מיקי זוהר מקדם רפורמה שאמורה לתעדף מימון של סרטים עם אופי מסחרי על פני כאלו עם אופי אמנותי, בטענה שאם הציבור כבר לוקח חלק במימון הסרטים אז שלפחות גם יהנה מהם. בריאיון לרשת 13 הוא הסביר ש"רוב הכסף מגיע היום מהקרן (לקולנוע), פחות מהמפיק", ולכן יש צורך בהצדקה כלכלית לכך. האם כך?
● המשרוקית | קרב נרטיבים: התגובה להורדות דירוג האשראי, ומה אומרות הסוכנויות?
● המשרוקית | האם תפילות ט' באב בהר הבית הפרו את הסטטוס־קוו?
● המשרוקית | האם אמיר אוחנה היה יכול להחליט על ביטול פגרת הכנסת?
נתחיל במעט רקע על משמעויות הרפורמה הקולנועית. כיום, כאשר מעוניינים בסיוע בהפקת סרט, על המפיק לפנות לאחת או יותר מקרנות הקולנוע הקיימות. כל קרן כזו עוסקת בעד שני סוגי סרטים: לדוגמה עלילתי ותעודה. בתוך כל סוגה, הקרנות מתחרות ביניהן על תקציבים מהמדינה, כשהן נבחנות על הישגים והשקעות בתחום. הקרנות מקבלות תמיכה ממשרד התרבות והספורט - שמיועד לא רק לתמיכה בסרטים אלא גם לניהול השוטף של הקרנות - אך מחויבות גם שלפחות 20% מתקציבן למימון סרטים יגיעו באמצעות מקורות אחרים.
הרפורמה, בקווים כלליים, תאפשר לקרנות לממן את כל סוגי הסרטים ואפילו סדרות, ותעביר את בסיס התחרות ביניהן מסוגי הסרטים הנתמכים לגודל הקרנות. זוהר טוען שהרפורמה תגדיל את היכולת של המפיקים לקבל תמיכה מהקרנות, אבל לטובת סרטים שהקהל יצפה בהם. אחרים חוששים שהדבר יפגע באיכות הקולנוע הישראלי לטובת סרטים שינסו לקלוע לטעם הקהל.
אז האם היום רוב הכסף לסרטים מגיע מהקרנות? זה תלוי בשאלה איך מפרשים את דבריו של זוהר. ייתכן שהוא התכוון לדברים באופן מילולי, כלומר שקרנות הקולנוע הן רוב המימון לסרט, אבל גם ייתכן שהוא התכוון לכך שהמדינה שמה את רוב הכסף.
אם נבחר באפשרות השנייה, הרי שדבריו של זוהר לא נכונים: כספי מדינה מממנים סרטים באמצעות חוק הקולנוע. לפי מחקר של פורום קהלת מ־2015, שיעור התמיכה הממוצע לסרט באמצעות חוק זה עמד על כ־40% מתקציב הסרט. לפי נתוני משרד התרבות, ב־2022 שיעור הגיוס ממקורות חיצוניים לסרט עלילתי באורך מלא נע בין 55% ל־75%, ולסרטים ייעודיים (כאלה שנוצרים על ידי יוצרים מהפריפריה) היה בשיעורים דומים. כלומר, הסרט הממוצע מגייס את רוב תקציבו שלא מכספי ציבור.
אבל אם הכוונה היא לתקציבי הקרנות באופן כללי, הרי שזה יותר מסובך לקבוע. קרן קולנוע צריכה לשים בין 20% ל־80% מתקציב הסרט. הקרן לקולנוע ישראלי מסרה למשרוקית: "חלקה הממוצע של השקעת הקרן במימון סרטי קולנוע ישראלים הנתמכים במסלולי ההפקה עומד על כ־40%". כלומר, על פניו בממוצע הקרנות מממנות רק מיעוט מהסרט. עם זאת, עו"ד זיו מאור, שערך את המחקר של פורום קהלת אותו הזכרנו, הסביר לנו שבפועל המימון של הקרנות נע בין 55% ל־60% מתקציב הסרט, שכן חלק מהמימון מהן ניתן בגלל התחייבויות של המפיק להשקעה עתידית מצדו שלא בהכרח מגיעה.
מטעם השר זוהר נמסר: "יש להבדיל בין מסלול השלמה למסלול קרן. הסרטים שמקבלים קרן מקבלים 2 מיליון ולרוב המפיק מגייס ומביא בין מיליון למיליון וחצי שקל. הסרטים שמקבלים השלמה מגיעים אחרי שיש להם את רוב הכסף (כי אמרו לו לא על מסלול קרן) ואז באמת זה מתוקצב ב-80-20%, והסרט מקבל באזור חצי מיליון ש״ח מהקרן. אבל סרטים שנקראים נתמכים על ידי הקרן, מקבלים את רוב הכסף מהקרן. אחרת כתוב באתר הקרנות שזה השלמה בלבד".
לסיכום: רוב תקציב הסרט הממוצע מגיע ממקורות שאינם כספי ציבור. עם זאת, ישנו קושי לאמוד במדויק את התמיכה שסרט ממוצע מקבל מקרנות הקולנוע השונות.
תחקיר: טל סבג