נתוני הצמיחה גרועים יותר ממה שחשבנו, והסיבה היא הגידול בהוצאות הממשלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיבל השבוע שיעור בקארמה מיידית. "הנכם נדרשים לבטל לאלתר את חוות דעתכם השגויה מיסודה ולאפשר לי להמשיך במדיניותי הכלכלית תומכת הצמיחה", תקף סמוטריץ' את הייעוץ המשפטי בממשלה ובאוצר, בשל התנגדותם לסבסוד מעונות יום לילדי אברכים שמסרבים להתגייס. הוא הדגיש: "כשר אוצר אני נושא באחריות לכלכלה ולהמשך הצמיחה".

● התקציב למפונים אוזל, ולממשלה אין תוכנית חלופית
● התקציב הולך ומסתבך והמשפטנים מאותתים: נתנגד לתקציב דו־שנתי
● איך יגיב השוק לעסקה ומה יקרה אם ישראל תיגרר למלחמה אזורית?

שעות ספורות לאחר שהתגאה השר במדיניותו, פירסמה הלמ"ס את נתוני הצמיחה המאכזבים לרבעון השני. הנתונים מצביעים על האטה: התוצר של ישראל גדל ברבעון השני בקצב שנתי של 1.2%, שמשקף הצמטקות ריאלית של 0.4% במונחי תוצר לנפש. פילוח נתוני הצמיחה של ישראל לרבעון השני חושפים סיפור של כלכלה הנשענת על הוצאות ממשלתיות גדלות, בעיקר בתחום הביטחוני. הירידה בנתון המרכזי של תוצר לנפש משקללת בתוכה גורמים שונים שנעים כרגע בכיוונים הפוכים: הצריכה הממשלתית שקופצת על חשבון הגדלת הגירעון, לעומת התוצר העסקי שמצטמק.

הנתון הבולט ביותר הוא הזינוק של 25% בהוצאה לצריכה ביטחונית של המדינה בחישוב שנתי ברבעון השני. לא מדובר כאן בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, אלא ביחס לרבעון הראשון של השנה. סך הכל, ההוצאה לצריכה ציבורית מתקציב המדינה עלתה ב־8.2%. עיקר הגידול נובע מהוצאות גבוהות של מערכת הביטחון והמשרדים האזרחיים עקב המלחמה. אבל דוח ביצוע התקציב החודשי שמפרסם החשב הכללי באוצר מראה שגם בנטרול הוצאות המלחמה, הגידול בהוצאות הממשלה מתחילת השנה ועד סוף יולי עמד על כ־8.7%. סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה הגיע בחודש שעבר לכ־350 מיליארד שקל - זינוק של 32.8% לעומת התקופה המקבילה.

חוב תופח, תוצר מדשדש

העלות הישירה של המלחמה, לא כולל ירידה בהכנסות המדינה ממסים, נאמדת ביותר מ־200 מיליארד שקל, כאשר חלקם הגדול בשנת 2024. כספים אלה מושכים את נתוני התוצר כלפי מעלה, בעוד שהתמ"ג העסקי ירד ב־1.9%, מה שמצביע על חולשה מדאיגה במגזר הפרטי.

ניתוח הנתונים מראה כי הוצאות הממשלה הן שמחזיקות את ראשה של הכלכלה מעל המים. ללא הגידול הזה בהוצאות, ייתכן שהיינו רואים צמיחה שלילית. הגידול בהוצאות הממשלה משפיע גם על הצריכה הפרטית, שעלתה ב־12%. חלק מהעלייה הזו נובע מהזרמת כספים לכלכלה דרך הוצאות הממשלה, כולל תשלומים למילואימניקים ומענקים למפונים.

הגידול הוצאות הממשלה מוביל לזינוק בגירעון, שכבר עומד על 8.1% תוצר. כל אלה גוררים התדרדרות ביחס החוב־תוצר של המדינה, הן בצד החוב התופח והן בצד התוצר המדשדש. אם לא די בכך, דוח הצמיחה מצביע על בעיות עמוקות אחרות, שעלולות להתגלגל לפגיעה נוספת בהכנסות המדינה ממיסים: היצוא והיבוא ירדו ב־7.1% ו־7.3% בהתאמה, מה שמעיד על האטה בפעילות הכלכלית הבינלאומית של ישראל.

המצב הנוכחי מציב את קובעי המדיניות בפני דילמה מורכבת. מחד, הוצאות הממשלה מונעות האטה חריפה יותר ותומכות בפעילות הכלכלית בתקופה קשה. מאידך, הן מציבות אתגרים משמעותיים לטווח הארוך. באוצר מזהירים זו תקופה ארוכה שהמגמות הללו יוצרות לחץ משמעותי על תקציב המדינה. במשרד קוראים לממשלה להתמודד עם האתגר של צמצום הגירעון וייצוב יחס החוב־תוצר. זה יוביל לקיצוצים תקציביים כואבים והעלאות מסים, שגם להם פוטנציאל שלילי לפגיעה בצמיחה ובמשק.

שר האוצר שותק

בכל הקשור לצעדים הכואבים שעומדים על הפרק במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2025, סמוטריץ' גוזר על עצמו שתיקה. מילא שלא התייחס לנתוני התוצר המטרידים, שהתפרסמו רגע לאחר שנטל אחריות על הצמיחה. שר האוצר נמנע כבר חודשים ארוכים מלהתייצב מול הציבור ולהודות בגלוי: אין דרך אחראית להתמודד עם עלויות המלחמה הכבדות מבלי להטיל גזירות כמו קיצוץ בהטבות מס שונות. הוא גם לא מדבר על התייעלות שהממשלה תצטרך להעביר בתוך הבית, כמו ביטול הכספים הקואליציוניים או סגירת משרדים מיותרים.

ביום ראשון בערב נפגשו סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו לדיון על תקציב המדינה, ברקע אזהרות האוצר על עיכובים חריגים בהתקדמות התהליך. לפי לוחות הזמנים המקוריים של האוצר, השניים היו אמורים להחליט על מסגרות התקציב כבר לפני למעלה מחודש. זה לא קרה גם הפעם, בפגישה שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה בהיעדר נוכחות הדרג המקצועי ממשרד האוצר.

גורמים שנכחו בדיון אמרו כי נתניהו ביקש מסמוטריץ' לבוא במועד מאוחר יותר עם עדכונים בהמשך לנקודות שעלו בדיון. לפי הערכות, רק בחודש ספטמבר מתכוונים בדרג המדיני להתכנס להכרעות החשובות על התקציב. בסוף הפגישה הודיעה לשכת נתניהו שסוכם שהתקציב יאושר עד סוף 2024. אבל בקצב הנוכחי, ספק גדול אם זה באמת יקרה.