רועי כחלון, לשעבר סגן מנהל רשות החברות / צילום: איל יצהר
בית הדין לעבודה פסק לטובת רועי כחלון וסלל את דרכו למועמדות לניהול רשות החברות הממשלתיות. נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שרה ברוינר-ישרזדה, עיגנה בפסק הדין את ההסכמות שגיבשו עורכי דינו של כחלון ונציבות שירות המדינה, לפיהן הנציבות תכיר בניסיונו הניהולי הנדרש ותאפשר את בחינת מועמדותו על-ידי ועדת האיתור לתפקיד מנהל רשות החברות.
● מנכ"לי חברות התעופה הישראליות זומנו לשיחה עם שר הכלכלה ניר ברקת
● בחסות מוצר סודי חדש ובעלים חדשים: המהפך של המפעל הוותיק
כחלון הוא רואה חשבון וכלכלן במקצועו. הוא הועסק ברשות החברות במשך חמש שנים וכיהן כסגן בכיר לראש הרשות, בחלק מהזמן תחת ינקי קוינט, כשכיהן כמנהל רשות החברות. כחלון היה אחראי על חברות תחבורה ואנרגיה והוביל את הליך הפרטת נמל חיפה, שנמכר במחיר שיא של 4.1 מיליארד דולר, תוצאה שהכתה בתדהמה את הענף.
קודם לתפקידו ברשות החברות, כחלון עסק בניהול חברות ותאגידים בהליכי חדלות פירעון. לאחר פרישתו מהרשות בשנת 2022, הוא החל לעבוד בקבוצת תעבורה של משפחת לבנת.
הדרישות במכרז הן לחמש שנות ניסיון ניהולי ולארבע שנים לבעלי תואר שני. תחילה, בנציבות אישרו שלכחלון ארבע שנים וחצי של ניסיון, ולאחר מכן קבעו כי ניסיונו עומד על שלוש שנים וחודש. כחלון, מצידו, טען כי יש ברשותו חמש שנים וחודשיים של ניסיון.
לאחר שבמסגרת ההליך נחקרו עדים שהעידו על תקופת עבודתו של כחלון, אשר עבדו מולו בהליכי חדלות פירעון וברשות החברות, בית הדין המליץ לצדדים להגיע להסכמות, אך אלה לא התקבלו.
בסופו של דבר הפרקליטות, שייצגה את נציבות שירות המדינה, הסכימה להצעת בית הדין להכיר בשנות עבודתו של כחלון כמנהל חברות בהליכי חדלות פירעון, ולהעביר את מועמדותו לוועדת האיתור. הפרקליטות הודיעה כי "בשל הצעת בית הדין, יועבר המבקש לוועדת האיתור, לצד המועמדים האחרים שהנציבות קבעה שהם עומדים בתנאי הסף, כנדרש. ועדת האיתור תבחן את התאמתם למשרה, בהתאם לסמכותה".
השר הממונה על רשות החברות, דודי אמסלם, הגיע בעצמו לבית הדין וייצג את עצמו מול הפרקליטות, שייצגה את נציבות שירות המדינה. אמסלם טען כי כלל לא נדרשים לתפקיד חמש שנות ניסיון, ואולם בית הדין לא התייחס לדברים ודן בטענות לגופן - האם כחלון עומד בתנאים או לאו.
כחלון יוצג על-ידי עורכי הדין חן סומך, אביב סטרשנוב וגל סומך, ונקבעו לטובתו הוצאות בסך 7,500 שקל.
מועמד מוביל לתפקיד
כחלון נחשב למועמד מוביל לתפקיד, אותו ממלא באופן זמני ינקי קוינט, המכהן גם כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. נציבות שירות המדינה קבעה כי אין לכחלון ניסיון ניהולי מספק, עוד לפני שהגיע לוועדת האיתור, אשר על-פי הערכות עשויה לבחור בו. לכן, יש התוהים האם בנציבות יש מי שביקשו לסכל את הבחירה בכחלון. לאחר שפנה בראשונה לבית הדין, הוסכם כי הוא יערער לנציבות שירות המדינה על ההחלטה, ומשערעורו נדחה, כחלון שב ועתר לבית הדין לעבודה.
בד-בבד, בתקשורת הופיעו דיווחים לפיהם כחלון הוא מועמדו של השר אמסלם לתפקיד מנהל החברות. כך, מועמדותו "נצבעה" בצבעים פוליטיים, על רקע המאבק המתוקשר בין אמסלם ובין מיכל רוזנבוים - מנהלת הרשות הקודמת - שהתפטרה וטענה כי אמסלם מבצע פוליטיזציה לחברות הממשלתיות. התנועה לאיכות השלטון אף פנתה לנציבות בדרישה לבחון אם כחלון עומד בתנאי הסף.
כחלון חלק על הדברים, וגם גורמים בממשלה ששוחחו עם גלובס סברו כי כחלון הוא מועמד ראוי, וכי נעשה לו עוול כשנרמז שהוא מועמד פוליטי - זאת לנוכח שורה של תפקידים אותם ביצע בהצלחה, ובראשם הפרטת חברת נמל חיפה בעלות של למעלה מ-4 מיליארד שקל, סכום שכאמור הכה את הענף בתדהמה.