צילומים: Carolyn Kaster, Julia Nikhinson-AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
במשוואות המורכבות ורבות הנעלמים של הפוליטיקה האמריקאית אין זה מן הנמנע שהמאורע החשוב ביותר של 24 השעות האחרונות לא היה הוועידה הדמוקרטית בשיקגו או ניסיונו של אנתוני בלינקן להוציא מים מן הסלע במזרח התיכון.
● העשירים של אירופה מחפשים מקלט מס חדש, ונוהרים ליעד מפתיע
● באירופה גובר הלחץ להפסיק לספק נשק לישראל, ודווקא דנמרק לא מתקפלת
אפשר שהמאורע החשוב ביותר, עם ההשפעה הרבה ביותר על תוצאות הבחירות לנשיאות, היה החלטה נוהלית, שהתקבלה בשתי מדינות של ארה"ב. היא נוגעת לאחד הנושאים הרגישים והטעונים ביותר של החברה האמריקאית: הפלות מלאכותיות.
שתי מדינות בעלות נטייה ימנית הודיעו ביום ג' בערב, כי ביום הבחירות לנשיאות, 5 בנובמבר, הן יערכו משאלי עם על עתיד ההפלות בתחומיהן. את המשאלים יזמו תומכי הזכות להפלות. הבוחרים יישאלו אם הם רוצים לעגן את הזכות בחוקת המדינה. לכל אחת מ־50 מדינות הברית יש חוקה, המגדירה זכויות וחובות שאינן כלולות בחוקה הפדרלית.
הזכות הפדרלית להפלות בוטלה לפני שנתיים, בפסיקה היסטורית של ביהמ"ש העליון בוושינגטון. ביהמ"ש, בשליטת השמרנים, מסר את ההחלטה על מעמד ההפלות לידי כל אחת מ-50 המדינות. השמרניות ביותר לא היססו, ומיהרו לאמץ הגבלות דרקוניות, שדוגמתן לא נראו זה חצי מאה.
מתנדנדות סביב ההפלות
תוצאה מיידית הייתה התגייסות פוליטית רחבת ממדים של תומכי הזכות להפלות. הפגיעה בשליטת האישה בגופה עוררה מצביעים ומצביעות להגיע בהמוניהם אל הקלפיות בשורה של בחירות מקומיות, ולהנחיל תבוסות למועמדים פוליטיים שהתנגדו להפלות. זה השפיע על מאזן הכוחות בקונגרס ובמדינות האינדיבידואליות. השאלה תלויה ועומדת: האם זה ישפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות, בייחוד במדינות מתנדנדות, שבהן הפרשי הניצחון עומדים להיות זעירים?
תומכי הזכות להפלות יזמו משאלי עם ב־8 מדינות, שנועדו להתקיים במקביל לבחירות לנשיאות ולקונגרס. הניסיון מראה שמשאלים כאלה מוציאים אל הקלפיות מצביעים שלא היו טורחים להופיע בהיעדר משאל העם. אם תומכי הפלות יגיעו בהמוניהם, סביר להניח שהן והם ינצלו את ההזדמנות ויצביעו בעד מועמדים דמוקרטיים בכל הדרגים.
שתי המדינות שנתנו ביום ג' את הסכמתן למשאל העם הן אריזונה, בדרום מערב ארה"ב, ומונטנה, במערב ארה"ב. אריזונה נחשבת לאחת המתנדנדות. אם משאל העם יטה את הכף באריזונה לטובת קמלה האריס, אפשר שהמדינה הזו תעניק לה את הפרש הניצחון בבחירות. מונטנה היא מדינה שמרנית מאוד, שבה מובטח נצחונו של טראמפ. אבל משאל העם עשוי להטות את הכף לטובת סנאטור דמוקרטי, הלוחם על חייו הפוליטיים. אם הוא יחזור וייבחר, אפשר שהדמוקרטים יצליחו לשמור על שליטתם בסנאט. משאלי עם יהיו גם במדינה מתנדנדת נוספת, נוואדה, שכנתה של אריזונה; גם בפלורידה, במיזורי ובנברסקה. שלוש האחרונות הן מדינות רפובליקאיות מובהקות.
ההתגייסות להגנת הזכות להפלות הפכה למרכיב חיוני בנוסחת הניצחון הדמוקרטית. עוד בשנה שעברה, הנשיא ביידן הטיל על סגניתו קמלה האריס להיות הדוברת העיקרית של המפלגה במאבק לטובת הזכות להפלות. התפקיד הזה שיפר ללא היכר את מעמדה הפוליטי, והרחיב את בסיס התמיכה הארצי שלה. אין זה מקרה שהתמיכה בהפלות כיכבה במרכז הלילה הראשון של ועידת המפלגה הדמוקרטית בשיקגו ביום ב'.
מה רחוק הוא העניין הזה משאלות של יחסי כוחות גלובליים, של מלחמות במזרח אירופה ובמזרח התיכון, ושל מחלוקות על אקלים, על סחר ועל טכנולוגיה מתקדמת. אבל שאלת ההפלות מזכירה לנו, שפוליטיקה אמריקאית מוכרעת לא פעם על עניינים שהעולם החיצון ממעט להשגיח בהם.
התנגדות הפופוליסטים
תהיה חשיבות ההפלות אשר תהיה, הבחירות האלה מתפתחות לממדים היסטוריים בגלל שאלות של כלכלה, ובייחוד של תפקיד המדינה בכלכלה. במובן הזה, ייתכן שאנחנו מתבוננים עכשיו בתפנית קריטית: מתערערת הסכמה אשר שררה פחות או יותר מאז מלחמת העולם השנייה. במרכזה עמדה התמיכה בשני היסודות של הדמוקרטיה הקפיטליסטית המודרנית: שוק חופשי לצד רשת הגנה חברתית.
הדמוקרטים קוראים עכשיו לשורה של צעדים, שעד כה היו נחלתם של שוליים שמאליים רדיקליים, כמו פיקוח על מחירים, סובסידיות לבעלי בתים המתקשים לשלם את המשכנתא, הרחבה של מעגל מבוטחי הבריאות, והכבדה ניכרת של עול המסים על חברות ועל "מיליארדרים".
הפיקוח על המחירים הוא זה שמעסיק עכשיו את עולם העסקים האמריקאי. האריס הודיעה, שהיא רוצה לסיים העלאות שרירותיות של מחירי מזון ברשתות המרכולים. מבקריה מזכירים כיצד המהלך הזה נכשל בארה"ב עצמה, לפני 54 שנה; וכיצד חזר ונכשל בארצות אחרות שניסו אותו. הורדה "מלאכותית" של מחירים תיצור בסופו של דבר מחסור, ותביא לעליית מחירים, טוענים המבקרים.
אבל עצם הדיון באפשרות של פיקוח מעורר חרדה והרהור שני ברשתות הגדולות. מחירי המזון עלו בחמש השנים האחרונות ב־26%, הרבה מעל שיעור ההתייקרות של מוצרים אחרים. לא ברור כלל שההתייקרויות מועילות למייקרים. בשנה האחרונה היו סימנים שצרכנים מתעייפים, ומפנים עורף למותגים מרכזיים. ירידות במכירות נרשמו בחודשים האחרונים ברשתות כמו מקדונלד'ס וסטארבאקס.
רשת מרכולים אחת, קרוגר (Kroger), אשר רכשה רשת מרכולים מתחרה, אלברטסונס, הודיעה החודש כי היא מתכוונת להשקיע מיליארד דולר כדי להוריד את מחירי אלברטסונס. היא אינה עושה כן מתוך אחריות חברתית, אלא בעיקר כדי להניח את דעתן של רשויות הפיקוח הממשלתיות, החוששות מפני מונופוליזציה. אבל הרצון להחזיר לקוחות אינו רחוק מן הדעת. בענף המסחר הקמעונאי יש הכרה שסוחרים אינם יוצאים נשכרים ממה שמכנים "ההלם של תווית המחיר".
אבל מעצם התוכנית להתערב בפעילות השוק, כדי להוריד את האינפלציה, בוקעים צלילים לא אופייניים. בעל מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" מתלונן השבוע, כי "עם כל יום שחולף, הוויכוח הפוליטי באמריקה מזכיר יותר ויותר את הפוליטיקה הדמגוגית המתנהלת בארצות שבהן אין הסכמה רחבה בין הציבור לאליטות לטובת שיטת היוזמה החופשית".
הרפובליקאים נהגו להציג חלופה כלכלית ופיננסית למגמות רדיקליות של השמאל. אבל הם עשו כן לפני שמפלגתם נפלה בזרועות דונלד טראמפ. הם היו חסידי הסחר החופשי, אבל הוא מבטיח לחדש את מלחמות הסחר נגד סין ונגד מערב אירופה, שאפיינו את נשיאותו. הוא מסביר בכל אחת מעצרותיו, שהטלת מכסים כבדים על יבוא מסין תחזיר מקומות עבודה אבודים לאדמת אמריקה. רוב הכלכלנים דוחים את ההיגיון הזה.
הפופוליזם של טראמפ נתן את הטון בבחירות של 2016 ושל 2020, אבל הדמוקרטים עדיין לא היו מוכנים לגמול באותו המטבע. הם העדיפו מקום טוב באמצע, לפחות יחסית. אבל נראה שהפעם השתנה משהו בסיסי. הבחירות האלה מעמידות פופוליזם נגד פופוליזם, משהו שאולי לא היה כדוגמתו בארה"ב מאז ומעולם.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.