על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● ראיון | "חיזבאללה הושפל, סביר שינסה שוב להוציא התקפות על יעדים אסטרטגיים"
● חימושים בכחצי מיליארד שקל: המספרים מאחורי מתקפת המנע של צה״ל
1איך סיקרו בעולם את מתקפת המנע של ישראל על חיזבאללה?
בכותרת הראשית של הוול סטריט ג'ורנל הבוקר נכתב כי "ישראל שלחה 100 מטוסי קרב לפגוע בלבנון בתקיפה מונעת". נכתב כי "צה"ל תקף אלפי משגרי רקטות ב-40 מקומות ברחבי דרום לבנון לאחר שזיהה את הכנות חיזבאללה להתקפת טילים ורקטות על צפון ומרכז ישראל".
ישראל תוקפת את לבנון כאקט של "הגנה עצמית", חיזבאללה מגיב עם 300 רקטות, נכתב בכותרת של כתבה שפורסמה הבוקר באתר החדשות ההודי NDTV. "בתגובה לאיום של חיזבאללה, הצבא הישראלי יזם מתקפות מנע על מטרות בלבנון. צה"ל הודיע על תקיפות אלו בתחילת היום, וציין כי זוהו הכנות של חיזבאללה לתקיפות 'בקנה מידה גדול' בשטח ישראל", נכתב שם.
"חילופי האש ביום ראשון היו בין הגדולים ביותר מאז החלו פעולות האיבה בין ישראל לחיזבאללה במקביל להתפרצות המלחמה של ישראל נגד חמאס הפלסטינית בעזה", נכתב בכתבה הראשית של רויטרס הבוקר. צוטטו שם שר החוץ ישראל כ"ץ, "שאמר כי ישראל תגיב להתפתחויות בשטח אך לא ביקשה מלחמה בקנה מידה מלא, ושר הביטחון יואב גלנט שאמר שישראל תעשה כל מה שצריך כדי להגן על עצמה". בראשית של בלומברג נכתב כי "צה"ל מסר כי עשרות טילים ורקטות נורו וכי ביצע תקיפות מדויקות בדרום לבנון נגד עמדות חיזבאללה", וצוין כי "ישראל הכריזה על מצב חירום כלל ארצי לאחר שפתחה במתקפה". בכתבה הראשית בפייננשל טיימס הבוקר מצוטט דובר צה"ל דניאל הגרי בדבריו: "אנו מזהירים את האזרחים הנמצאים באזורים שבהם פועל חיזבאללה, לצאת מגדרם באופן מיידי למען ביטחונם".
בנתיים, ב'אל ג'מהורייה' הלבנוני נכתב בכותרת הראשית הבוקר "חיזבאללה: הטענות הישראליות על פעולת מנע ושיבוש התקיפה שלנו הן טענות ריקות". הודגש כי "כל המל"טים ההתקפיים שוגרו בזמנים שנקבעו להם ומכל עמדותיהם, והם חצו את הגבול הלבנוני-פלסטיני לעבר היעד הרצוי וממספר נתיבים. כך, המבצע הצבאי שלנו להיום הושלם". בנוסף, צוין כי טענות האויב "יופרכו בנאום של הגנרל סייד חסן נסראללה, שייקבע בהמשך היום".
בכותרת הראשית העיתון האיראני המוביל 'אירנה' נכתב כי "תם השלב הראשון בתגובת חיזבאללה להתנקשות בפואד שוכר בירי 320 רקטות לעבר השטחים הכבושים", מתוך ציטוט שנלקח מאתר החדשות הלבנוני 'אל אהד'. בהמשך נפרסה רשימת "המקומות שנפגעו בעזרת האל הכל יכול" וביניהם "הבסיס במירון, בסיס 'נווה זיו', 'זעורה', מוצב 'קילה' בגולן הסורי הכבוש, צריף 'UF' בגולן הסורי הכבוש, בסיס נפח בגולן הסורי הכבוש, בסיס 'ירדן' בגולן הסורי הכבוש ומוצב 'רמות נפתלי'".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת קארי קלר לין, אנדרו דוול. לקריאת הכתבה המלאה.
מאמר מערכת מתוך NDTV. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך רויטרס, מאת מיטל אנגל, מאיה גביילי. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך בלומברג, מאת יי ואי וונג, גלית אלטשטיין. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'יימס שוטר, סטף שאבז. לקריאת הכתבה המלאה.
מאמר מערכת מתוך 'אל ג'מהורייה'. לקריאת הכתבה המלאה.
מאמר מערכת מתוך 'אירנה' האיראני. לקריאת הכתבה המלאה.
2מאחורי המצוד אחרי סינוואר
"בינואר חשבו גורמים ישראלים ואמריקאים שהם קרובים ללכוד את אחד המבוקשים בעולם, יחיא סינוואר, מנהיג חמאס", נכתב בניו יורק טיימס. "ב-31 בינואר פשטו חיילי קומנדו ישראלים על מתחם מנהרות בדרום עזה, בהתבסס על מידע מודיעיני לפיו סינוואר מסתתר שם. אבל סינוואר עזב את הבונקר ימים ספורים קודם לכן והשאיר אחריו מסמכים וכמיליון דולר בשקלים ישראליים. החיפושים אחריו נמשכו עם מעט מאוד ראיות לגבי מיקומו". נכתב כי "מאז פיגועי ה-7 באוקטובר הקטלניים בישראל, סינוואר היה כרוח רפאים. הוא לא הופיע בציבור ותקשר לעיתים רחוקות עם קרוביו, מה שמקשה על הגורמים לעקוב אחריו. הוא ללא ספק הדמות החשובה ביותר בחמאס, והתחמקותו מנעה מישראל את היכולת לטעון טענה יסודית: שהיא ניצחה במלחמה והכחידה את חמאס". צוין כי "גורמים אמריקאים וישראלים אומרים כי סינוואר הפסיק להשתמש בתקשורת אלקטרונית לפני זמן רב ונמנע אף ממעקב המבוצע על ידי שיטות מודיעין מתוחכמות. על פי החשד, הוא מתקשר עם חמאס באמצעות רשת של בלדרים, אך הפרטים כיצד זה התקשורת עובדת אינם ידועים".
בנוסף, נכתב כי "מנהיגי חמאס ומנהיגי טרור אחרים, כמו אוסאמה בן לאדן, השתמשו בעבר בטקטיקות דומות, אך המקרה של סינוואר מסובך ומתסכל יותר עבור גורמים אמריקאים וישראלים" שכן "בניגוד לבן לאדן, שהיה מחוץ לעיני הציבור, סינוואר מוביל באופן פעיל מערכה צבאית. בשיחות על הפסקת אש בדוחא, קטאר, מתעקשים נציגי חמאס כי הם צריכים את התובנות שלו לצורך קבלת החלטות חשובות, שכן הוא דמות המפתח כדי להבטיח שההסכמים יבוצעו בעזה". צוין כי "גם ישראל וגם ארה"ב השקיעו רבות בניסיון למצוא את סינוואר. ישראל הקימה יחידה מיוחדת בשב"כ, שירות הביון הפנימי שלה, וארה"ב משתמשת בסוכנויות הריגול שלה כדי ליירט את התקשורת שלו. ארה"ב גם נתנה לישראל מכ"ם חודר קרקע כדי לסייע בחיפושים אחריו ואחרי מנהיגי חמאס אחרים".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת מארק מזטי, רונן ברגמן, ג'וליאן א. ברנס, אדם גולדמן. לקריאת הכתבה המלאה.
3איראן רוצה להתקרב לאירופה
"בראיון ראשון בטלוויזיה הממלכתית שלו כשר החוץ האיראני, רמז עבאס אראג'י ביום שישי על שינוי בגישה הדיפלומטית, וקבע כי המתת המתמשך עם המערב לא צריך להשפיע לרעה על העם האיראני", נכתב אמש באיראן אינטרנשיונאל. אראג'י הזכיר שאם אירופה תשנה את עמדתה ה'אגרסיבית', היא עלולה להפוך לעדיפות של איראן, שמתמקדת כעת ברוסיה ובסין. נכתב כי "הצהרה זו באה על רקע המתיחות בין האיחוד האירופי לאיראן בנושאים כמו פעילות גרעינית, תמיכה בחמאס, גיבוי רוסיה מול אוקראינה ודאגות לזכויות אדם. אראג'י גם ציין כי איראן שואפת לצמצם את השפעת התוקפנות של ארה"ב ולמנוע קונצנזוס בינלאומי נגדה".
עוד נכתב כי "למרות שהצהרות דומות של גורמים איראנים שנשמעו בשבועות האחרונים רחוקות מלהיות אות ברור לשינוי משמעותי במדיניות החוץ, הן עשויות להיות ניסיונות לאמוד את האקלים הדיפלומטי לקראת הבחירות בארה"ב. בנוסף, איראן נמנעה עד כה מלהגיב על הריגתו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה. כשאירופה וארה"ב תומכות בישראל ומתייגות את איראן כנותנת חסות לטרור, כל מהלך אגרסיבי יכול לבסס את מעמדה של איראן כדמות הרעה בעיני הקהילה הבינלאומית. יתרה מכך, לאור כלכלתה הנאבקת של איראן, יכולתה להגיב עלולה להיות מוגבלת על ידי אתגרים פיננסיים".
מתוך איראן אינטרנשיונאל, מאת נילופר גודארזי. לקריאת הכתבה המלאה.
4אילו כלי תקשורת משתמשים בפלסטין לתיאור גיאוגרפי ואילו אוסרים על כך?
"המלחמה ההרסנית הזו במזרח התיכון - זו שדיפלומטים פועלים ללא לאות להגיע להסדר הפסקת אש ומפגינים יוצאים לרחובות בגללה, זו שגבתה מחיר אנושי מחריד - איפה בדיוק היא מתרחשת? האם חמאס פתח במתקפה ב-7 באוקטובר מעזה או פלסטין? למי מהם פלשה ישראל בתמורה?", כתב סטיבן ל. קרטר, בעל טור בבלומברג ופרופסור למשפטים באוניברסיטת ייל במאמר דעה. "הבעיה היא לא רק באיזה מונח להשתמש, אלא מי מחליט. רוב העולם מאמין בקיומה של רפובליקה פלסטינית, הכוללת את עזה והגדה המערבית, אך ארה"ב ובעלות בריתה הקרובות ביותר מתנגדות לכך". קרטר כתב כי כלי חדשות, שמטרתם להישאר ניטרליים, מגוונים מאוד באופן שבו הם מתייחסים לנושא זה. "מדריך הסגנון של AP (המכיל כמה מילונים למינוח מקצועי ועריכה לשונית) למשל, מייעץ שלא להשתמש ב'פלסטין' לתיאור אזור גאוגרפי. הניו יורק טיימס ו-NPR פועלים לפי הנחיות דומות. NPR קובעת במפורש, 'לעולם אל תשתמש בפלסטין אלא אם כן מתייחסים להיסטוריה', ומציעות חלופות כמו 'הפלסטינים' לציון העם, 'שטחים פלסטיניים' לאיזור ו'הרשות הפלסטינית' לגוף המנהל. מדריך הסגנון של הגרדיאן, לעומת זאת, מציע להשתמש ב'פלסטין' עבור השטחים הכבושים (הגדה המערבית ועזה). אם מתייחסים לאזור כולו, כולל ישראל, הם ממליצים על 'פלסטין ההיסטורית'".
סוג זה של מאבק אינו חדש, כותב קרטר. "ב-1989, בורמה הפכה רשמית למיאנמר. האמנם? בגבולות המדינה, קבוצות פרו-דמוקרטיות רבות מעדיפות את השם הישן יותר, ומשייכות את השם החדש לדיקטטורה צבאית. דעתו של מי קובעת? כיום, לבחירה בין 'טייוואן' או 'טייוואן, סין' יש השפעה אידיאולוגית עצומה". קרטר ציין כי "במזרח התיכון, פלסטינים רבים מאמינים שהם חיים באומת פלסטין. עם זאת, רק בגלל שהם מאמינים זה לא גורם לזה להיות מוכר רשמית. אז של מי ההחלטה? ארה"ב נקטה זמן רב בזהירות, והכריזה על עצמה 'מחויבת לפיתוח חברה וממשל פלסטיניים בטוחים, חופשיים, דמוקרטיים ויציבים' מבלי להשתמש אי פעם במונח 'פלסטין'. במהלך הקמפיינים לנשיאות עד כה, גם סגנית הנשיא קמאלה האריס והנשיא לשעבר דונלד טראמפ נמנעו מהמילה".
אז איך נחליט איך לקרוא למקום? ללא סקרים ברורים, אפשרות אחת היא להסתכל על מגמות חיפוש מקוונות, נכתב. "Google Trends מציג כעת את 'פלסטין' כמילה שמחפשים לעתים קרובות יותר מאשר 'עזה', אבל לא בהרבה. המונחים גם אינם תחליפים מושלמים - אולי מישהו ידבר על הסכסוך בעזה אבל יחפש את ההיסטוריה של פלסטין". אז איזה מונח נכון? שואל קרטר. "בסופו של דבר, החלטות רשמיות עשויות להיות פחות חשובות מהשימוש הציבורי. מכיוון שמפות מסתמכות יותר ויותר על מידע שמגיע ממיקור המונים, ייתכן שהדעה הרווחת תקבע בסופו של דבר את שמות המדינות, ואפילו את קיומן".
מתוך בלומברג, מאת סטיבן ל. קרטר. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
