זה אחד מפרויקטי הנשק החשובים ביותר לרוסים. האם הוא יצליח לעצור את הכטב"מים של אוקראינה?

רוסיה מסבה מטוסים ישנים מדגם יאק 52 לכלי טיס שמסוגלים להתמודד עם כטב"מים • במקביל, משרד ההגנה של אוקראינה חתם על שורת הסכמים חדשים לרכישת כטב"מים • וגם: עלויות פרויקט ענק של ארה"ב לבניית שוברות קרח חדשות מזנקות בחדות • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס יאק-52 בשמי רוסיה. יעבור הסבה להתמודדות עם כטב''מים / צילום: Reuters, Ilya Naymushin
מטוס יאק-52 בשמי רוסיה. יעבור הסבה להתמודדות עם כטב''מים / צילום: Reuters, Ilya Naymushin

רוסיה מוצאת פתרונות ישנים אבל יצירתיים להתמודד עם הכטב"מים של אוקראינה, בזמן שבקייב מעודדים את התעשייה הביטחונית המקומית - על חשבון היבוא. בה בעת, צבא ארה"ב פועל להטמעת יכולות שראינו אצל חמאס במתקפת ה־7 באוקטובר, ובוושינגטון מוצאים את עצמם מתמודדים עם פרויקט שמאחר בלוחות הזמנים ועלויותיו זינקו ב־60%. על כל אלו, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.

קוריאה הצפונית חשפה מל"טים מתאבדים שדומים במיוחד למוצרים ישראליים
הכטב"ם המתאבד החדש של איראן, והפיתוח הישראלי שיכול להגן מפניו  

הפתרון הרוסי היצירתי להתמודדות עם כטב"מים אוקראיניים

חברת יעקובלב הרוסית, באמצעות חברת הבת OKB אביאסטרויטל, השיקה תוכנית להסבת מטוסי האימונים יאק 52 לגרסת יאק 52B2, שמטרתה התמודדות עם כטב"מים. יאק 52 הושק ב־1979, וכעת נמצא לו שימוש מחודש, די בדומה לאוקראינה, שלקחה מטוסים מיושנים במיוחד והפכה אותם לחימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) עוצמתיים.

"המטוסים נגד כטב"מים הוא אחד מהפרויקטים החשובים ביותר של יעקובלב", סיפר מנהל פרויקט ההסבה, דמיטרי מוטין. כבר בתקופה הקרובה, צפוי יאק 52B2 לקבל את אישור ההפעלה מסוכנות התעופה הפדרלית הרוסית, ולאחריה ייפרס בשטח. עבור הרוסים, זהו פתרון כלכלי למדי, משום שבמקום לייצר עוד מטוסי קרב מתקדמים יקרים - יאק 52 המיושן נמכר בשוק החופשי במחיר של כ־125 אלף דולר.

עיקר ההשקעה של יעקובלב אינה טמונה ברכישת המטוסים, אם כי בהתקנת מערכות חדשות. תהליך המודרניזציה כולל התקנת צג ייעודי בתא הטייס האחורי, שדרוג מערכות הניווט, מערכת לוחמה אלקטרונית, שמיועדת לשבש תקשורת, ומערכת מכ"ם. בסופו של דבר, המטרה היא כי יאק 52B2 יוכל להתמודד, לכל הפחות, עם מרבית הכטב"מים האוקראיניים.

אוקראינה מפתחת את יכולות הייצור המקומיות

משרד ההגנה של אוקראינה חתם על שורת הסכמים חדשים לרכישת כטב"מים, מערכות לוחמה אלקטרונית ואמצעי תקשורת משורת חברות מקומיות, במטרה לעודד את התעשייה הביטחונית המקומית ולפתח את העצמאות שלה. קייב לא פרסמה את סך החוזים, אבל מגוון האמצעים הללו משקף כי הנשיא וולודימיר זלנסקי ואנשיו מבינים כי הם אינם יכולים לבנות אך ורק על יבוא.

החוזים הללו נחתמו לאחר שהממשל בקייב רכש לאחרונה כטב"מים ותחמושת ב-90 מיליון דולר. מאז תחילת 2024, מינהל הרכש הביטחוני האוקראיני השקיע 730 מיליון דולר ברכישת מערכות אוויריות בלתי־מאוישות, כאשר מועד האספקה של יותר מ־350 אלף כטב"מים הוא חודש אוגוסט.

נושאת המל"טים החדשה של משמרות המהפכה

תמונה חדשה שפורסמה לפני כשבוע של נושאת המל"טים החדשה של משמרות המהפכה "שהיד באכרי", החזירה את האמצעי החדש של חיל הים של משמרות המהפכה לכותרות. כלי תקשורת שונים הגדירו את הספינה בכותרותיהם כ"ביזארית" או "בעלת מראה מוזר", אבל זו צפויה לאפשר למשטר האייתוללות להוות איום על אזורים נרחבים יותר.

נושאת המל"טים האיראנית מיועדת להוות עבור הכוחות האיראניים ספינת בסיס קדמי, לאחר שהוסבה מאוניית מכולות. באתר TWZ מציינים כי מהתמונה, שלא ברור מתי צולמה, ניכר שסיפון הטיסה נראה מוכן יותר מבפרסומים איראניים קודמים. פתרון שניכר כי האיראנים יצרו בשל מגבלות ספינת המכולות היא רמפת "קפיצת סקי", שמאפשרת לכלי טיס להמריא - אף שאורך הספינה לא תואם.

עד תחילת הפרויקט, שהיד באכרי הייתה אוניית מכולות באורך כ־240 מטרים בשם "פרארין" ששטה תחת דגל איראן, לאחר שבנייתה הסתיימה בשנת 2000. היא רק אחת מבין שתי ספינות שנמצאות בתוכנית ההסבה הזו, שהשנייה בהן היא "שהיד מהדווי". ככלל, איראן מחזיקה בשני כוחות ימיים שונים: הצי האיראני שמשויך לצבא איראן, והצי של משמרות המהפכה שפועל תחת מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי.

לכל אחד מהכוחות הללו תחומי אחריות שונים. הצי של איראן אמון על הים הכספי ומפרץ עומאן, קרי הים הפתוח. בעוד הצי של משמרות המהפכה אחראי על שליטה במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז. על אף הבידול בין הציים, המטרה של שניהם היא לסייע לקידום האינטרסים של המשטר. זו הסיבה שטהרן מממנת משכורות ל־18 אלף חיילים בצי האיראני ולכ־20 אלף נוספים בצי של משמרות המהפכה.

ארה"ב מתקינה מערכות סטארלינק באוניות הצי

הצי האמריקאי נמצא על סף השלמת ההטמעה של קישורי אינטרנט קבועים, מאובטחים ומשופרים לספינותיו, בעזרת פרויקט שמשלב שימוש בלווינים מסחריים, כמו סטארלינק של ספייס X. תחילת התהליך התבצעה כניסיון פתרון אד־הוק שביצעו בנושאת המטוסים אברהם לינקולן - אותה אחת שהגיעה לאחרונה לתגבוּר במזרח התיכון. "כעת, תוכנית SEA2 קרובה להתקנה בכל ספינות חיל הים ובסיסי החוף", נמסר מהצי האמריקאי.

ספינות הצי האמריקאי זקוקות לחיבורי אינטרנט מסחריים, לדוגמה, לטובת תקשורת עם נמלים בהם הן עוגנות. "הצורך בקישוריות משופרת התגבר במהלך מגפת הקורונה במרץ 2020, כשספינות לא היו מסוגלות לבצע קריאות לנמל בגין סגר במדינות, וכך הן נותקו מהעולם", הסבירו בצי האמריקאי. "גישה טובה יותר לאינטרנט תפחית את הבעיות שנובעות מאינטראקציות עם מקורות חיצוניים".

בתוך כך, ביבשה, צבא ארה"ב בוחן שימוש במצנחי רחיפה כאמצעי לאפשר לכוחות יכולת חדשה להתנייד בשדה הקרב ולעקוב אחר כוחות האויב, בדומה לאופן בו מחבלי חמאס חצו לישראל במתקפת ה־7 באוקטובר. בצבא ארה"ב הסבירו כי יכולות אלו כבר נמצאות ביחידות המיוחדות האמריקאיות, ועשויות להיות שימושיות במתווה קרב עתידי שיהיה מסוכן במיוחד עבור מטוסים ומסוקים.

פרויקט שוברות הקרח שעלויותיו זינקו בחדות

עלות הפרויקט של משמר החופים האמריקאי לבניית שלוש שוברות קרח כבדות יעלה 5.1 מיליארד דולר - 60% יותר מההערכה הראשונית, שעמדה על 3.2 מיליארד דולר "בלבד" - כך עולה מדוח שפרסמה הוועדה לביטחון המולדת. בנוסף, "תפעול ותמיכה בשלוש שוברות קרח יעלה 12.4 מיליארד דולר בין השנים 2063-2029", נכתב בדוח. "אם משמר החופים ירכוש יותר משלוש ספינות, עלויות התפעול יהיו גבוהות יותר ויתפרסו על פני תקופה ממושכת ארוכה יותר".

פרויקט Polar Security Cutter כבר היה מיועד לפעול החל מהשנה הנוכחית, אבל התחזית הנוכחית בנוגע למבצוע שוברת קרח שתחליף את אלו המיושנות מכוונת ל-2029. זהו מיזם משמעותי עבור ההגנה על הביטחון הלאומי האמריקאי, בין השאר, באלסקה, שקרובה יחסית לרוסיה, לה אמצעים רבים להתמודדות עם שיט דרך קרח.