האם הפינוי המסיבי מהצפון משפיע על שוק השכירות באזורים הסמוכים? בדיקה שערכנו בערים צפוניות מרכזיות מעלה כי אכן נרשמה עלייה של מאות שקלים לחודש בשכירויות. אוכלוסיית המפונים מהצפון נאמדת ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת בכ־68.5 אלף איש, סדר גודל של עיר בינונית. חלק מהמשפחות שוהה עדיין בבתי מלון, חלק קטן רכש דירות במקומות אחרים והרוב שוכרים דירות.
● ניתוח | חצי מיליון שקל בשנה: הדוחות שחשפו את הזינוק במחירי הדירות
● סבסוד של מאות מיליוני שקלים: כך מנסה המדינה למשוך יזמים לפריפריה
המפונים מנצלים לשם שכירת הדירות את הסיוע הממשלתי שהם מקבלים לדיור, שהוחל לפני מספר חודשים, ומגיע ל־200 שקל ליום למבוגר ול־100 שקל ליום לילד. כך, משפחה בת 5 נפשות מקבלת סיוע חודשי של כ־20 אלף שקל. "עד לפני חמישה חודשים כולם היו בבתי מלון. כשהמדינה יזמה את הסיוע בשכר דירה זה הוציא אנשים ואת שוק השכירות בגליל המערבי מאיזון", מספר נתי שיינפלד, זכיין אנגלו סכסון בכרמיאל, מעלות וכפר ורדים. "הסתנוורו מהסכומים הגבוהים, אבל התעלמו מזה שהמענק כולל את כל עלויות הדיור, כולל כלכלה והוצאות קבועות כמו ארנונה, חשמל ומים", הוא מוסיף.
השאלה עד כמה עליות המחירים מוסברות בכללי שוק שמגיב לצונאמי של ביקושים, ומאיזו נקודה מדובר בניצול לא הוגן של מצוקת המפונים, נתונה במחלוקת אצל כל המרואיינים. ואולם, כאן המקום להדגיש שחלק מיכולת המפונים לספוג עליות מחירים נעוצה בסיוע הממשלתי, שאינו בנמצא אצל שוכרים "רגילים". הסיוע יסתיים בעתיד, וסביר להניח שהדבר יתרום למיתון מסויים בעליות.
התעוררות באזור הכפרי
"הסיוע סינוור אנשים, והראשונים שקפצו על העגלה התנהלו בצורה פזרנית ולא נכונה", אומר שיינפלד. "רוב המפונים בגליל המערבי הם תושבי יישובים כפריים שחיפשו בתים דומים, כלומר בתי קרקע. ואז לפתע זינקו השכירויות של בתי קרקע בגליל המערבי מ־6,000־6,500 שקל לחודש ל־8,000־8,500 שקל. זה הכניס להלם את כל השוק, כולל אותנו, אנשי הנדל"ן. השמועה שהשכירויות עולות חלחלה גם לבעלי דירות בבתים משותפים, שראו כי טוב, והחלו להעלות מחירים".
אבל, אז התברר שלא כל השוכרים הם מפונים ושהשוק לא מוכן לשלם את המחירים הללו, אומר שיינפלד. "המחירים ירדו בהדרגה לרמה שאמנם גבוהה בהשוואה לימים שקדמו למלחמה, אך נמוכה משמעותית מרמות השיא שנקבעו בחודשים הראשונים של חלוקת המענק. כיום דמי השכירות על צמודי הקרקע הללו בסדר גודל של כ־7,000 שקל לחודש", לדבריו.
הביקושים הפתאומיים שנחתו על שוק השכירות הצפוני, הגיעו גם למגזר העירוני. "אנחנו מרגישים היטב התעוררות של יישובים שאינם צמודי גדר", מספרת מיכל קורלנד, שותפה ובעלים ברי/מקס חלוצים בצפון. "ביישובים האחרים ניכרת עלייה משמעותית במספר העסקאות, גם ברכישת דירות, אך בעיקר בשכירות". קורלנד מספרת שבשבועות המתוחים האחרונים, בהמתנה למתקפה של חיזבאללה, השוק מעט נרגע, "אבל בימים האחרונים הוא שב לפעול כמו קודם".
שיינפלד וקורלנד מספרים כי המפונים משתדלים לשכור דירות במקומות שקרובים לבתיהם. כך למשל, קיבוצניקים ומושבניקים מפונים שוכרים צמודי קרקע בכפר ורדים, יישוב שלא רחוק מקו הגבול אך אינו צמוד גדר. אנשים שהתפנו משלומי, שוכרים דירות בנהריה.
נהריה. התייקרות של 7% / צילום: Shutterstock
"המחירים עולים משום שהשוק עולה, אך אנחנו לא רואים חזירות וניסיון לנצל את המצב מצד בעלי הדירות", אומרת קורלנד. "רוב בעלי הדירות מבינים את המצב, מבינים את הצרכים של המפונים וחלקם מסכימים לאפשר את הגמישות הנדרשת בהסכמי השכירות הללו. גם הם נמצאים בחוסר ודאות לגבי העתיד, כי כשהמלחמה תסתיים והמפונים ישובו לביתם - דירות רבות יישארו ריקות".
ולעניין זה, היא מספרת כי חלק מהמפונים שוכרים דירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן" בנהריה, ע"י זוגות צעירים שרכשו אותן להשקעה אך התקשו להשכיר אותן עקב עודפי היצע שנוצרו. מחירי השכירות בנהריה מגיעים כיום ל־3,900־4,200 שקל עבור דירות 3 חדרים ו־4,500־4,800 שקל לדירות 4 חדרים. להערכת קורלנד, המחירים עלו מאז המלחמה ב־7־10%.
מחקר: רוב המפונים לא מתכוונים לשוב לביתם | עוד זווית
מחקר שנערך באחרונה מראה שחלק משמעותי מהמפונים לא מתכוונים לשוב לבתיהם. המחקר, שנערך על ידי מרכז הידע האזורי של המכללה האקדמית תל־חי ואשכול רשויות גליל מזרחי, בשיתוף עם קרן רונלד ראודברג ושותפות קהילות קנדה אצבע הגליל, נערך בין כלל תושבי הגליל המזרחי, והשתתפו בו כ־2,000 נשאלים מכלל רשויות האשכול, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית הגליל המזרחי.
קרוב למחצית מהמשיבים נותרו להתגורר בישוב מגוריהם, בעוד ש־52% פונו ע"י המדינה או התפנו עצמאית מהאזור. וכאן מגיע ממצא מטריד: 60% בלבד מהמפונים ע"י המדינה השיבו שיחזרו בוודאות להתגורר ביישובם - ואילו 40% שוקלים לא לחזור. המספרים דומים גם בקרב מי שהתפנו באופן עצמאי. לצורך השוואה, 90% מתושבי היישובים שלא התפנו מתכוננים להמשיך להתגורר ביישובם.
מהסקר עולים נתונים חמורים גם אודות מצבם הכלכלי של משקי הבית בגליל המזרחי ובאצבע הגליל, שכנראה מסבירים את ההחלטה שלא להישאר. 73% מהעצמאים ו־39% מהשכירים העידו על מצב כלכלי גרוע יותר בהשוואה למצבם לפני 7 באוקטובר. למעלה מרבע מבעלי העסקים באזור הצהירו שבכוונתם להעביר את עסקיהם למקום אחר.
אם אכן יתממשו חלק מממצאי הסקר, המשמעות היא שהגליל עומד בפני שינוי דמוגרפי מהותי, וזו עלולה להיות ההתחלה לסיפור גדול הרבה יותר מנדל"ן.
התייקרות של 20%
בטבריה מרוכזים ככל הנראה עיקר המפונים מאזור אצבע הגליל והגליל המזרחי. מנתוני yad2 שהועברו אלינו במיוחד, עולה כי מחירי השכירות של דירות 3 חדרים בטבריה זינקו ב־17% בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, והשכירות של דירות 4 חדרים עלתה ב־7%. "אני דווקא מעריך שמחירי השכירות עלו מאז המלחמה ב־20% לפחות", אומר המתווך צבי סרוסי מסוכנות תיווך הצבי. "דירות שהושכרו בעבר ב־4,000 שקל מושכרות היום ב־5,000, ודירות שעלו 3,000 שקל עולות כמעט 4,000". לדבריו, חלק מהעליות ניתנות להסבר בחוזים קצרי הטווח שעליהם חותמים המפונים, אך חלק אחר מוסבר בבעלי דירות שמנצלים את מצוקת המפונים.
גם בעפולה המחירים עולים, בעיקר בדירות מרוהטות, "ולצערנו יש בעלי דירות שמנצלים את המצב", אומר המתווך מאור שם טוב מקבוצת שם טוב. "משפחות המפונים מעדיפות לרוב לשכור דירות גדולות בשכונות החדשות, רובע יזרעאל ושכונת לב העמק. דירת 4 חדרים שהושכרה בעבר ב־3,500 שקל עולה היום 4,000, ודירת 5 חדרים שהושכרה ב־4,000 שקל מושכרת ב־4,500־4,800 שקל".
עפולה. התייקרות של 15% / צילום: Shutterstock
כדי להכניס את הדברים לפרופורציות, סקר הלמ"ס על מחירי השכירות בישראל הראה שהמחירים הממוצעים של שכר הדירה עלו ב־3.5% מאז המלחמה. מדד שירותי דיור שמבוסס על השינויים בשכר הדירה עלה בתקופה הזו בכ־2%, כך שהנתונים הצפוניים, במיוחד בטבריה, חריגים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.