הפגישה המסתורית בסין והפתרון ליום שאחרי בעזה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● האם קרן ההשקעות שמנהלת 6 מיליארד דולר תצא מישראל? 
● קוריאה הצפונית חשפה מל"טים מתאבדים שדומים במיוחד למוצרים ישראליים 

1התלות של מצרים וירדן בישראל עשויה למנוע הרחבה של המלחמה בצפון

לדברי סגן היועץ לביטחון לאומי לשעבר, צ'אק פרייליך, הסלמה של המתיחות בגבול עם לבנון עלולה לגבות מחיר מרשת החשמל הישראלית, כך אמר לפוליטיקו. "אם חיזבאללה יחליטו שהם הולכים לתקוף תחנות כוח ואתרים אחרים, זו תהיה בעיה גדולה", אמר. "יש להם טילים מדויקים שיכולים לכוון לתשתיות אזרחיות, וקשה לנהל מדינה מודרנית בלי חשמל ובלי מחשבים". נכתב כי "בשל מחסור במשאבי טבע, ישראל מוטרדת מזה זמן רב מעניין האנרגיה. רוב תחנות הכוח שלה פועלות על גז טבעי, כשהישג גדול בשנים האחרונות היה הפחתת התלות ביבוא אנרגיה זר, הודות לגילוי של כ-1,000 מיליארד מ"ק של גז טבעי מול חופיה - שיכולים להחזיק מעמד כ-70 שנה, ברמות הצריכה הנוכחיות".

צוין כי אלי רטיג, עוזר פרופסור לגיאופוליטיקה באנרגיה באוניברסיטת בר-אילן, "מסביר שגם הגז הזה הפך לכלי דיפלומטי. מדינות שכנות כמו ירדן ומצרים קונות ממנו כמויות גדולות, 'מה שיהפוך חרם על ישראל למהלך בלתי אפשרי עבורן'. רטיג מציין שהגז של ישראל הוא חיוני לשמירה על האורות בעמאן ובקהיר, מה שכנראה גם הפחית את יכולתן של מדינות אלה לבקר את ישראל. מצרים, למשל, 'חווה שלוש או ארבע הפסקות חשמל ביום, וכ-70% מהאנרגיה של ירדן מגיעה מגז ישראלי", הסביר רטיג. אך "הסכסוך המתגבר עם חיזבאללה מאיים כעת על הסטטוס קוו האזורי הזה. שדה תמר - אחד משלושת מאגרי הגז הטבעי העיקריים - כבר נסגר באופן זמני בגלל חשש בטיחות לאור קרבתו לעזה, ואתר לויתן הגדול יותר קרוב לגבול הצפוני ועלול להפוך למטרה להתקפות רקטות".

רטיג הסביר כי "אחת הסיבות שישראל ניסתה להימנע ממלחמה דו-חזיתית, נגד חיזבאללה וחמאס בו זמנית, היא משום שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לסגור את תמר וגם את לויתן בו זמנית. אין לזה אלטרנטיבה. אבל אם אתה פוגע בשדות האלה, אתה פוגע בחברים שלך, לא רק באויבים שלך - אז שיתוף הפעולה הזה הוא גם מקור להרתעה".

מתוך פוליטיקו, מאת גבריאל גווין. לקריאת הכתבה המלאה. 

2בורסת הקריפטו שמחרימה כספים פלסטיניים

בורסת הקריפטו הבינלאומית בייננס (Binance) החרימה כספים מפלסטינים בעקבות פנייה מישראל. כך מדווח באתר "קוין טלגרף". "ביינאנס נטלה כל הכספים מכל הפלסטינים לבקשת צה"ל", טען בציוץ ריי יוסף, מייסד־שותף של פלטפורמת הקריפטו "פקספול". "הם מסרבים להשיב את הכספים. כל הפניות סורבו". 

יוסף אף העריך כי מדינות נוספות כמו לבנון וסוריה צפויות להתמודד עם צעדים דומים. הוא אף טען כי בייננס מנמקת את הפעולה במכתב ששלח בנובמבר האחרון עו"ד פול לנדס, ראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור שפועל תחת משרד הביטחון, שבו צוין כי לשר הביטחון היכולת לבצע "לכידה זמנית של רכוש ארגון טרור".

לפי מידע שהגיע לקוין טלגרף מסימילרווב, הפלסטינים מהווים שוק זעיר במיוחד, שהיווה בשנה שעברה 0.05% מכל הביקורים בבייננס. אולם, מאז אוגוסט אשתקד, חל זינוק של יותר מ־80% בכניסת פלסטינים לפלטפורמה של בייננס.

מטעם בייננס נמסר בתגובה להאשמות כי הפלטפורמה חסמה רק חשבונות פלסטיניים מסויימים, שמעורבים בפעילויות בלתי חוקיות.

מתוך קוין טלגרף, מאת הלן פרץ. לקריאת הכתבה המלאה.

3האם ישראל צריכה לתקוף את איראן? תלוי את מי אתם שואלים

"האם ישראל צריכה לשאוף למלחמה גדולה יותר עם איראן עכשיו?", נכתב בכותרת של מאמר דעה שפורסם בבלומברג על ידי העיתונאי מארק צ'מפיון, שמסקר את אירופה, רוסיה והמזרח התיכון. "כשהמכון הישראלי לדמוקרטיה שאל את הישראלים אם הם רוצים שהמדינה שלהם תרחיב את המלחמה כדי להתמודד עם חיזבאללה בלבנון, התשובה הייתה בעיקר חיובית", נכתב. "פתיחת חזית שנייה מבחירה של ישראל תגרום להתלקחות בלתי צפויה שצפויה למשוך את איראן, ארה"ב ואולי אחרות, שאף אחת מהן לא תרוויח מכך. עם זאת, הרבה בישראל מאמינים שזה בדיוק הזמן המתאים לכפות התמודדות עם איראן ועם טבעת השלוחות שהיא מחמשת". נכתב כי "למעשה, עבור חלק מהישראלים, עצם חוסר הרצון של איראן וחיזבאללה להתחיל במלחמה כעת אומר שישראל צריכה ללכת בכיוון הזה, כי זה אומר שהצד השני בבירור לא מוכן". ואכן, "הרבה מהפרספקטיבה הזו נכונה", בתהחשב בכך ש"איראן, חמאס, חיזבאללה והחות'ים כולם פתוחים באשר למטרה שלהם, שהיא לחסל את מדינת ישראל".

אבל "לפני שמניחים שזה מה שישראל רוצה, כדאי להסתכל על נתונים שהעלה סקר חדש מאת הסוכנות הישראלית 'לזר'. הסקר הראה אומה מפולגת מאוד, כאשר האוכלוסייה הערבית המהווה 20% מביעה דעות לעתים קרובות דעות שונות מאוד מיהודים ליברליים, ואלה חושבים שונה מאוד מהמשיבים בימין הדתי והלאומני". נראה כי "הרבה יותר יהודים ימניים תומכים בפלישה ללבנון כדי להתמודד עם חיזבאללה מאשר יהודים שמאלנים". נכתב כי "יש למעשה רק שתי דרכים לפתרון המלחמה בעזה; או באמצעות התאמה מתוקשרת ובינלאומית בין ישראלים לפלסטינים שמטרתה להדוף את חמאס ולנרמל את מקומה של ישראל במזרח התיכון לאורך זמן, או באמצעות התמודדות אחת ולתמיד בין ישראל, בגיבוי ארה"ב מצד אחד, וכן איראן ושלוחותיה הרבות מצד שני. לא המנהיג הפוליטי של חמאס, יחיא סינוואר, ולא נתניהו מעוניינים בראשונה".

מתוך בלומברג, מאת מארק צ'מפיון. לקריאת הכתבה המלאה. 

4חמאס חלק מהשלטון? ההצעה של הבכיר הפלסטיני ליום שאחרי

"על רקע ההתקפות החוזרות ונשנות בין ישראל לאיראן בחודשים האחרונים, מסלול מקביל של שיחות הפסקת אש יצר גם הוא דפוס: גל של דיפלומטיה ואחריה תחושה מוכרת של השלמה וכישלון. בתוך האכזבות הללו, השאלה הרחבה יותר של ממשל פלסטיני מאוחד - שלא לדבר על פתרון שתי המדינות - נראית נשכחת, כמו חלום בלהות ישן", נכתב בפורן פוליסי, שערך ראיון סביב שאלה זו עם סלאם פיאד, ראש הממשלה לשעבר של הרשות הפלסטינית. "בעבר פיאד ניהל ממשל שעורר תקוות לעתיד. כיום, כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון, שמו עולה לעתים קרובות כמנהיג אפשרי ל'יום שאחרי'".

פיאד טען כי אם וכאשר יגיע היום, "הצעד הראשון הוא לכלול את חמאס באש"ף. ישראל דחתה את הרעיון הזה, אך עדיין לא ידוע היכן מדינות כמו ארה"ב יעמדו על הכללת חמאס בהנהגה הפלסטינית. הסיבה העיקרית שזה לא קרה היא שאנחנו הפלסטינים לא עשינו את הצעד לכלול את חמאס. אמנם אש"ף איבד הרבה מהשפעתו עם הזמן, אך חלק מהפתרון הוא להביא את כולם סביב השולחן - כלומר לכלול אותם בתוך אש"ף - וזה חייב לכלול פלגים שמתנגדים לתהליך, כי המשך הדרתם ימשיך להפוך את אש"ף ללא רלוונטית בתודעת העם הפלסטיני. היא אמורה לייצג את כולנו. היא אמורה להיות הנציגה הלגיטימית הבלעדית שלנו". פיאד הסביר כי 'אם תביא את כולם סביב השולחן, המשימה החשובה תהיה הסכמה על ממשלה שאינה מוגבלת על ידי אף אחד מהפלגים לשלוט בעזה ובגדה המערבית. זו ההתקדמות הגדולה. ואני טוען שזה צעד הכרחי כדי להחזיר את הממשל הפלסטיני בעזה. חמאס לא יהיה חלק מהממשלה, והם כבר הראו נכונות לקבל את הרעיון. כאשר כל הפלגים נפגשו בבייג'ינג, כולל פתח, חמאס, והג'יהאד האסלאמי, הם הסכימו על תוכנית שבה אש"ף, בהנהגה זמנית, תפעל למנהיגות מאוחדת".

מתוך פורן פוליסי, מאת ראבי אגרוואל. לקריאת הכתבה המלאה. 

5בכיר בפנטגון: צמצום פגיעה באזרחי עזה יועיל לישראל ברמה אסטרטגית

"בעוד ישראל מתמודדת עם קריאות של פעילים, גופים בינלאומיים והנשיא האמריקאי להגן טוב יותר על אזרחי עזה מסיבות הומניטריות, גורם מרכזי בפנטגון הסביר לאחרונה מדוע זה גם יועיל לה ברמה אסטרטגית", נכתב בברייקינג דפנס. "כריס מאייר, עוזר שר ההגנה האמריקאי למבצעים מיוחדים ועימותים בעצימות נמוכה (SOL/IC), אמר לכתבים באירוע שהתקיים בסוף החודש כי 'האופן שבו הישראלים מנהלים את המבצע בעזה הדאיג אותנו לפעמים'". מאייר אמר כי היו "עשרות" שיחות בין גורמי צבא ארה"ב וישראלים על האופן שבו הכוחות הישראליים נלחמים, ו"הפגיעה האזרחית תמיד הייתה דאגה מרכזית, כי אנחנו חושבים שיש לזה השלכות אסטרטגיות גדולות". נכתב כי "הוא טען כי מבחינה גיאופוליטית, תמונות של אזרחים מתים וילדים מורעבים בעזה יקשו על התמיכה של ארה"ב בשראל ועל ישראל בניסיון לבנות ולהגן על מערכות יחסים אחרות, כולל עם קבוצות וממשלות האוהדות את המצוקה הפלסטינית, אם לא את הטקטיקה של חמאס".

עוד נכתב כי "מאייר הדגיש כי האופן שבו ישראל מנהלת את הפעולות הצבאיות שלה בעזה משפיע על האופן שבו הקהילה הבינלאומית רואה את תמיכת ארה"ב בישראל, כמו גם את תמיכתה שלה. לדבריו הדבר משפיע גם על מה שנחשב לתמיכה מקובלת בחמאס. לכן, ארה"ב ממשיכה להדגיש את החשיבות של מזעור הפגיעה באזרחים". עוד אמר שהוא מכיר בכך שישראל נלחמת כנראה בסביבה המבצעית המסובכת ביותר בהיסטוריה הצבאית המודרנית - כשרבים מיריביה במחתרת ובתוך אוכלוסייה אזרחית צפופה. "אני חושב שקשה במיוחד לבקש מהישראלים להשתמש בכל שיקול הדעת בעולם", אבל "זה יהיה טיפשי להניח שסביבה מבצעית כזו לעולם לא תתרחש שוב", ו-"חייבים ללמוד לקחים מהמבצע במונחים של הפחתת הפגיעה באזרחים".

מתוך ברייקינג דפנס, מאת לי פראן. לקריאת הכתבה המלאה.