ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי בחברת מגדל ביטוח ופיננסים, אחראי בדרך זו או אחרת על כספי הפנסיה של כמעט אחד מכל שלושה ישראלים. "אנחנו מנהלים 360 מיליארד שקל של מעל שניים וחצי מיליון לקוחות. זה החיסכון הכי גדול שיש לרוב האנשים, יותר מהדירה שלהם ברוב המקרים", הוא מספר. בראיון לפודקאסט שוק ההון של גלובס הוא מדבר על האסטרטגיה של החברה בשוק ההון, מסביר מה לדעתו צריך לקרות כדי שהכלכלה המקומית תעשה ריבאונד ומגלה עד כמה עמוקה פעילות החברה בשוק הנדל"ן - "אנחנו החברה הרביעית בישראל בגודלה בתחום".
● היועץ שממליץ להסיט השקעה מענקיות הטכנולוגיה ליתר החברות ב-S&P 500
● למרות התנודתיות: אוגוסט היה חודש ירוק לחוסכים. ומה קרה למסלולי ה־500 S&P?
● אימפריה של חיקויים: לחברות האלה היה מוצר "מנצח", ואז הגיעו הסינים
● ניתוח | בלי חברות השבבים התשואות במדדי וול סטריט היו נחתכות, אבל עד כמה?
מה התפיסה של מגדל היום בנוגע לחשיפה לשוק הישראלי?
"אנחנו נמצאים באמת בתקופה מאוד מטלטלת. למלחמה קדמו המתח הפנימי בישראל והשינויים החדים בריבית, בדומה למה שקרה בעולם. יצאנו מסביבת ריבית 0% ל־5% בזמן מאוד קצר, תוך שנה וחצי. אז באמת כל הכוחות האלה הובילו להרבה מאוד טלטלות שבתוכן אנחנו מנווטים את התיק.
"התפיסה הבסיסית שלנו היא שגם בתוך האירוע הזה, עם כל הדברים שראינו וגילינו על עצמנו כמדינה בשנה החולפת, עדיין יש פה בסיס מאוד איתן והכלכלה הישראלית חזקה. נכנסנו לאירוע עם יחס חוב תוצר מאוד נמוך ועם מגמות צמיחה מאוד חזקות. בישראל קיים בסיס איתן עם הון אנושי איכותי. הכוח המניע של כלכלת ישראל לאורך השנים הוא ההון האנושי החזק, לא רק בהייטק אלא גם בתעשיות הביטחוניות ותחומים אחרים".
ארז מגדלי
אישי: בן 45 מכפר סבא. נשוי פלוס 3
מקצועי: מנהל ההשקעות הראשי של מגדל ביטוח ופיננסים, לשעבר מנהל התיק הלא סחיר ומנהל השקעות עמיתים בחברה. מלמד קורס בהשקעות אלטרנטיביות במכללה למנהל
עוד משהו: אוהד הפועל תל אביב בכדורגל וכדורסל
איך זה בא לידי ביטוי מבחינת ההשקעות שלכם?
"אנחנו מנהלים תיק שהוא מאוד מפוזר. בבסיס שלו, חשופים כמעט 50% לישראל ומעל 50% מהנכסים בחו"ל. החשיפה לחו"ל ברמות כאלו זו מגמה שהתחילה כבר לפני הרבה שנים, שהיא תולדה גם של גודל התיק של מגדל, גם של הצורך בפיזור וגם מתוך מטרה לספק לחוסכים תיק שהוא יותר עמיד. באותה נשימה הבסיס שלנו בישראל. אנחנו מכירים טוב את הכלכלה ואת החברות, מאמינים שיכולים למצוא שותפים מאוד טובים, ואנחנו ממשיכים גם בתקופה הזאת גם להשקיע בארץ.
אם מסתכלים רק על המקטע הסחיר, שזה מה שזז בכל יום, במניות, אנחנו חשופים בערך 30% לישראל ו־70% חו"ל. יש בתי השקעות שהם 80%־90% לחו"ל".
״רואים דיסקאונט בשוק המקומי״
חרף המציאות הישראלית התנודתית ורצף האירועים הלא נתפס שאנו חווים, הבורסה עשתה קאמבק משמעותי מאוד מאז נקודת השפל בתחילת המלחמה. מדד ת"א 35 רשם השבוע את שיא כל הזמנים, כשנגע לראשונה ברמה של 2,100 נקודות.
מאז השפל של סוף אוקטובר מדד הדגל בתל אביב עלה בכמעט 30%. יש עוד פוטנציאל לעליות?
"השוק עלה מאוד חזק מאוקטובר. אבל בכל זאת יצא שזה מצטלב עם ראלי מאוד חזק בנכסים בעולם. תסתכלו למשל על ביצועי הנאסד"ק וה־S&P 500. אז אני חושב שיש פה גם עניין אבסולוטי שהשוק עלה ותיקן חלק מהחשש. בימים הראשונים החשש ממלחמה מיידית ונרחבת גם בצפון היה גדול, ואחרי זה השוק נדבק קצת במגמה של חו"ל, אבל לא במלואה.
"הסיכון של ישראל מאוד משתקף בשווקים, בין אם זה באג"ח, בשער חליפין או במניות. אנחנו רואים שהשוק תיקן חלק מהירידות, אבל בגדול כן רואים עדיין דיסקאונט ופרמיית סיכון יחסית גבוהה לנכסים הישראליים. רואים את זה בעיקר בחברות המקומיות, בבנקים, בנדל"ן ובמדד תל אביב 90. חלק ממה שמשך את השוק זה המניות שרוב התמחור שלהן נקבע בחו"ל. זה טבע, זה קמטק, זה נובה והן יותר קשורות למגמה העולמית".
מה התחזית שלך לגבי השוק הישראלי בהשוואה לשוק האמריקאי בשנה הקרובה?
"אני חושב שהרבה תלוי במה שיקרה כאן. אני לא יודע לתזמן את זה, אבל אני חושב שיש פוטנציאל לישראל לסגור פערים. אם תהיה פה ירידה באי־ודאות, גם הכלכלית וגם הביטחונית, אז השוק הישראלי יכול לסגור חלק גדול מהפער".
מה יקרה ביום שאחרי המלחמה?
האי־ודאות שעליה מדבר מגדלי גוברת לאחרונה, בטח בפן הכלכלי. בהודעת הריבית השבוע ציינו בבנק ישראל לרעה את העובדה שתקציב המדינה לשנה הבאה לא מתקדם בקצב הנדרש, והנגיד עצמו מדבר על הצורך לקצץ סכום של 30 מיליארד שקל. בנוסף, מזהירים בבנק מעלייה מחודשת באינפלציה. מבחינת המשקיעים הזרים אלו מסרים מדאיגים למדי, וגם חברות דירוג האשראי מסתכלות בשבע עיניים על מה שקורה ועלולות שוב לפגוע בסטטוס של ישראל.
מה תרחיש הבסיס שלכם? ההיסטוריה מראה שישראל מתאוששת מאוד יפה ממשברים.
"הסוגיה הכי מרכזית היא מה יקרה פה ביום שאחרי. אחד הדברים שאנחנו רואים בניתוחים שלנו זה את ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על הכלכלה הישראלית. אחרי מלחמת יום הכיפורים, פגשנו משבר אנרגיה עולמי וזינוק אדיר בהוצאות הביטחון של ישראל, עד לכדי 25% מהתוצר. זה משהו שהיה מאוד מאוד קשה למשק לסחוב אותו, והתוצאה הייתה כמעט עשור וחצי אבודים של צמיחה נמוכה מאוד ועלייה באינפלציה.
"אני חושב שהאתגר שלנו כמדינה ביום שאחרי הוא איך אנחנו מתמודדים עם צורכי הביטחון החדשים שלנו. החדשים, הישנים ואולי גם דברים שלא ראינו, אבל גם איך אנחנו לא מקריבים את הצמיחה בדרך. בסופו של דבר, אנחנו לא מעצמה. אין לנו את היכולות של ארה"ב, אנחנו לא נוכל להיות גם גם וגם. נצטרך לאזן בין כלכלה לביטחון והדרך לשם תקבע הרבה על ההתאוששות".
פינג פונג השקעות: תתרחקו מטרנדים שמבטיחים כסף קל, ואלה הסקטורים המומלצים
סקטור השקעה מועדף, ומה לעשות עם 200 אלף שקל פנויים
ארז מגדל עונה
בפנסיה - מסלול כללי, מנייתי או S&P 500?
"אותי תמצא במסלול הכללי, הוא מכיל כיום כ־50% מניות ואני חושב שזה השילוב הנכון. אפשר גם לשלב, לדוגמה 70% בכללי ו־30% במניות. ה־S&P 500 הוא המדד הטוב ביותר בעולם של הכלכלה הטובה ביותר, אבל הוא רכיב במסלולים הכללי והמנייתי. לא צריך לשים את כל החיסכון שם".
איך להשקיע 200 אלף שקל פנויים?
"קודם כל להשקיע, גם אם זה סכומים קטנים. דברים מצטברים. אלברט איינשטיין אמר שהכוח של הריבית דריבית זה הכוח הכי חזק ביקום, והוא הכיר דבר או שניים על פיזיקה. אני חושב שהסוד הוא בשילוב. גם למניות, גם לאג"חים וגם לנדל"ן יש מקום בתיק".
איזה סקטור השקעה מועדף כרגע?
"יש כמובן מקום גם לטכנולוגיה, אבל לא רק. יש את תחום הרפואה שעובר מהפכה עם תרופות חדשות. בישראל יש הרבה מאוד מגזרים מעניינים דווקא מהכלכלה הישנה במרכאות - גם בתקשורת, גם בבנקים שנמצאים במחירים יחסית".
בעוד שנה מי תעשה ביצועים טובים יותר, תל אביב או וול סטריט?
"אני לא יודע לתזמן את זה בשנה, אבל אני חושב שיש פוטנציאל לישראל לסגור פער".
ממה היית ממליץ להתרחק בעת הזו?
"מטרנדים שמבטיחים לעשות כסף קל כמו אלו שמוצעים ברשתות החברתיות. The trend is your friend until the end".
האם אתה חושב שהאינפלציה בישראל עלולה לצאת משליטה בעקבות המלחמה?
"בגדול לא. כל אחד מאיתנו מרגיש את זה - אנחנו מדינה מאוד מאוד יקרה ואפילו את גל האינפלציה הגדול של העולם ישראל עברה בצורה יותר ממותנת, בין היתר כי יש לה את הגז. המחסור באנרגיה בצל מלחמת רוסיה-אוקראינה היה אחד הדברים שהעלה מאוד את האינפלציה בעולם. האמינות של בנק ישראל בעיני השווקים היא מאוד גבוהה, ובסופו של דבר אובדן שליטה על האינפלציה בקצה זה אירוע מוניטרי של הבנקים המרכזיים. בנק ישראל, בגלל מי שעומד בראש שלו והקרדיט שהמשקיעים נותנים לו, הוא חוליה קריטית למנוע יציאה משליטה של האינפלציה. לכן גם שמירה על עצמאותו היא קריטית".
איך דואגים לא להיתפס לא מוכנים?
כמי שאחראים על הנכס הכי חשוב של רוב החוסכים, כיצד אתם נערכים לאירועי קיצון כמו מלחמה?
"אנחנו מכינים את התיק לתרחישים שונים, לא נתפסים לא מוכנים. דברים שמבחינה סטטיסטית לא אמורים לקרות בתדירות כזו - מפולות, תנודתיות, אירועים קיצוניים - קורים למעשה די הרבה. הפוקוס שלנו השתנה עם השנים. אנחנו מבינים שיהיו אירועים כאלה, ואי אפשר לדעת בדיוק ממה הם יתחילו. אבל אנחנו כן חושבים שאפשר לבנות תיקים שהם יותר עמידים ומותאמים לזה.
"אתן דוגמה ממה שקרה בשנים האחרונות - הריבית האפסית. כולנו הרגשנו שאנחנו חיים בעולם לא נורמלי. באירופה אפילו הייתה ריבית שלילית. אנשים הפקידו כסף וקיבלו פחות אחרי שנה. בהתחלה חשבנו שזה יסתדר אחרי שנה־שנתיים, אבל זה נמשך. בשלב מסוים, כמו הצפרדעים במים, אנשים התרגלו לריבית האפסית. נביאי הזעם שניבאו שתגיע אינפלציה כבר פוטרו או יצאו לפנסיה.
"אמרנו שמתישהו תגיע האינפלציה, אבל איך מכינים את התיק לזה? לקנות אגרות חוב צמודות מדד בריבית אפס לא היה מספיק להגן מפני אינפלציה כשהריבית תעלה. לכן, אחד התהליכים המשמעותיים שלנו היה ללכת לנכסים ריאליים - נכסים מוחשיים ששומרים על ערכם גם באינפלציה. התמקדנו בנדל"ן ותשתיות. במבחן התוצאה, כשאנחנו מסתכלים מה קרה לנכסים שמוגדרים 'חסרי סיכון' כמו אגרות חוב אמריקאיות, שירדו 20%־30% בעליית הריבית, אנחנו רואים שנכסי הנדל"ן שלנו עם חוזים צמודי מדד ותשואה פנימית גבוהה עברו את ההתאמה הזאת הרבה יותר טוב.
"אנחנו לא יודעים להגיד מתי בדיוק דברים יקרו, אבל אנחנו מנסים לבנות את התיקים כך שיהיו מוכנים יותר לאירועים כאלה ומכינים תרחישים שונים למצבים שונים. החוכמה היא לא להתעקש על משהו שכבר לא מתאים ולהתאים את התיק".
איך אתה רואה את המלחמה הנוכחית ביחס למשברים קודמים בישראל?
"האירועים של השנה האחרונה היו קיצוניים. הסיכון והתמחור של סיכון ישראל, שירד ב־20 השנה האחרונות, התהפך לגמרי. בעבר שאלו אותנו למה צריך לפזר לחו"ל כשיש עלויות גידור ואנחנו פחות מכירים את השוק שם. אמרנו שלפיזור יש ערך עצום, אבל רק כשמתחיל לרדת הגשם צריך את המטריות. זה משהו שצריך להכין מראש. בסופו של דבר, כל המערכת הפנסיונית הישראלית הוכיחה את עצמה. אם האירועים של ה־7 באוקטובר היו תופסים את המערכת לפני 10 או 20 שנה, ההשפעה על החוסכים הייתה בסדרי גודל יותר גדולים. היציאה לחו"ל מיתנה מאוד את ההשפעה".
כך זזים מיליארדי שקלים
מעבר להשקעות סחירות, בפורטפוליו של מגדל קיים מגוון עצום של נכסים מעבר לים. שאלנו את מגדלי איך מתקבלות ההחלטות מאחורי הקלעים. "זה תהליך מורכב שמתחיל מהגדרת מבנה התיק הרצוי. אנחנו מחליטים על הקצאה מסוימת, נניח 5% לתשתיות, ואז לומדים את התחום. אנחנו משתפים פעולה עם גופים מובילים כמו קרנות הפנסיה הקנדיות ומחלקים את ההשקעות לתתי־סקטורים", הוא מספר ומוסיף כי "השותפים הם קריטיים. אנחנו מחפשים שותפים שחושבים כמונו, שמכבדים זכויות מיעוט ודואגים לסביבה. עובדים עם גופים גדולים כמו BlackRock, Blackstone וקרנות פנסיה בינלאומיות. יש לנו צוות של כ־100 אנשים שמתמחים בתחומים שונים. כל עסקה עוברת ניתוח של אנליסט, יזם, וניהול סיכונים. ההחלטות מתקבלות בוועדות השקעה עם דירקטורים חיצוניים.
איך שונה הניהול בשוק הסחיר לעומת הלא סחיר?
"בשוק הסחיר הניהול הוא יותר דינמי. אנחנו יותר מגיבים על המחזור הקצר. מסתכלים על התוואי של הריבית, האינפלציה והצמיחה. הדברים הגדולים שאנחנו מתמקדים בהם הם אחוזי המניות, המח"מ, ואם להיות יותר שקלי או צמוד. כאן באה לידי ביטוי יותר תפיסת המאקרו שלנו. בדרך כלל יש לנו איזשהו תסריט בסיס שאיתו אנחנו הולכים ואליו אנחנו עושים התאמות. זה נכון גם לישראל וגם לחו"ל. יש גם שכבה יותר פרטנית של בחירת מניות ספציפיות (stock picking) - באילו סקטורים להיות, האם להתמקד בטכנולוגיה, במניות קטנות או גדולות. אלה הדברים שאנחנו מזיזים בצורה יותר תכופה גם בחו"ל".
מה הגישה שלכם בישראל לגבי השקעה במדדים מול בחירת מניות?
"בישראל, הגישה שלנו מבוססת על בחירת מניות. אנחנו כל הזמן מודדים את הביצועים של הצוותים שלנו. לאורך העשור האחרון, ברוב המוחלט של השנים עשינו מעל המדד בישראל וזה נבע מהרבה סיבות. למשל, לפני כמה שנים, כמעט רבע מהמדד היה במניות פארמה גנרית. אם היינו הולכים באופן 'עיוור' אחרי המדד, היינו משקיעים רבע מהתיק בגנריקה. אנחנו מעדיפים לנתח את המדדים ולחשוב איפה לבצע בחירת מניות".
ומה לגבי ההשקעות בחו"ל?
"בחו"ל הגישה היא שילוב של תעודות סל ובחירת מניות, כשהרוב בתעודות סל. אבל זה לא רק מדדים רחבים, אלא גם סקטורים וסלים של מניות שאנחנו מרכיבים. למשל, בתחום ה־AI, כשראינו שעולם המדדים עוד לא ממש בנוי לזה, בנינו סל משלנו של מניות AI באמצעות בית השקעות בינלאומי".
מה דעתך על הטרנד של השקעה במדדים לעומת בחירת מניות ספציפיות? יותר ויותר ישראלים מעבירים את החסכונות שלהם ל־S&P 500
"הוויכוח על מדדים מול בחירת מניות הוא ישן. תעודות הסל הראשונות התפתחו בשנות ה־70. עם הזמן, תעודות סל ומדדים הפכו לכלים בארגז הכלים של מנהל השקעות. זה לא רק שאלה של 'האם אני מכה את המדד', אלא גם ניתוח הרכב המדד, לאן הוא מוטה, ומה זה נותן לי כשאני קונה אותו. ה־S&P 500 הוא מדד מצוין שמייצג היטב את הכלכלה האמריקאית, אם כי כיום הוא מוטה מאוד לכיוון הטכנולוגיה. זה יכול לעבוד טוב בתקופות מסוימות ופחות טוב באחרות, אבל זה המצב כרגע.
"עם זאת, צריך להבין את המשמעות של החלטה להשקיע את כל הפנסיה ב־S&P 500. זו החלטה משמעותית מאוד. אנחנו מדברים על החיסכון הגדול ביותר של אדם, לא על השקעה 'קטנה' של 50 אלף שקל. בחירה כזו משמעותה להשקיע רק בארה"ב, רק בדולר ורק במניות. יש שנים שזו תהיה הבחירה הטובה ביותר, ויש שנים פחות טובות. ב־20 השנים האחרונות היו שתי נפילות גדולות של 50% במדד ה־S&P 500 - ב־2000 עם התפוצצות בועת הדוט־קום, וב־2008. כל אחד צריך לשאול את עצמו האם הוא מוכן לראות את כל הכסף שחסך לפנסיה נחתך בחצי".
מגדלי מציין את ה"מודל הצ'יליאני" לפיו רמת הסיכון יורדת ככל שהגיל של החוסך עולה. "יש בזה הרבה שכל, כי אין שאלה אם יהיו משברים, זה רק שאלה מתי הם באים וכמה זמן לוקח להתאושש. לחוסכים הצעירים יש יותר זמן להתאושש", הוא אומר.
חברת הנדל"ן הרביעית בישראל
לצד פעילויות החיסכון והביטוח, זרוע מרכזית של מגדל היא פעילות הנדל"ן של החברה. "אם אנחנו נוציא את הנדל"ן שמתחבא לנו בתיקים אז אנחנו מדברים על כמעט 18 מיליארד שקל. אנחנו חברת הנדל"ן הרביעית בגודלה בארץ ויש גם נדל"ן בחו"ל", מספר מגדלי. בנוסף, החברה גם יוזמת פרויקטי נדל"ן.
תוכל לתת כמה דוגמאות לנכסים שאתם מחזיקים?
"במשרדים זה מגדל המוזיאון בתל אביב, מגדלי אלון וקניון הזהב בראשון לציון. ועכשיו אנחנו בונים בצומת עלית את Exchange, שזה מגדל משרדים מאוד גדול. יש לנו נכסי לוגיסטיקה בהרבה מקומות, אנחנו משכירים למשל לאלביט שניים מהמפעלים שלה. אנחנו רואים בזה המון המון ערך לתיקים שלנו".
האם אתה חושב שיש עודף היצע בתחום המשרדים בישראל?
"אנחנו לא רואים ירידה בתפוסות של הנכסים, אבל אנחנו כן רואים שוק שהוא יותר חלש".
ומה לגבי שוק המגורים? ראינו לאחרונה עלייה משמעותית במכירות.
"אני חושב שבבסיס יש פה ביקושים מאוד גבוהים לדיור. ההעדפה של רוב הישראלים זה שתהיה דירה בבעלות שלהם ויש פה צמיחה דמוגרפית שלא רואים בהרבה מדינות. אנשים צריכים לגור איפשהו. בבסיס יש פה ביקוש חזק לדיור, גם מצד הרוכשים וגם מצד משקיעים".
מה דעתך על המבצעים של הקבלנים, כמו תשלום של 15% עכשיו ו־85% בעוד שלוש שנים?
"יש פה משהו שצריך לנהל אותו, והמערכת הבנקאית יודעת לנתח את הדברים האלה. לשוק יש דינמיקה מסוימת והרוכשים היו על הגדר וזו הייתה דרך להוריד אותם מהגדר וגם הטבה משמעותית. זה משקף הנחה של 7%־8%".