קלוד ישנה את חייכם. זה סיפורם של האחים שעזבו חברה מבטיחה כדי להקים אותו

בזמן ש־ChatGPT הפך עבור רבים לשם נרדף למהפכת ה־AI, צמח לו מוצר מתחרה ראש בראש שזוכה להצלחה מרשימה, ולא מדובר בג'מיני של גוגל. קלוד (Claude) מבית אנתרופיק עולה לדעת רבים על מוצר הדגל של OpenAI, ומאחוריו מסתתרים חבורת מנהלים שחצו את הכביש, מייסדת בת 37 בלבד ששווה מעל ל־800 מיליון דולר והשקעות מצד ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון וגוגל.

● בעקבות המשבר: אינטל שוקלת מהלך דרמטי של פיצול החברה  
● פרשנות | אנבידיה שוב הכתה את התחזיות. אז למה המניה נפלה אחרי הדוחות? 

הכול התחיל לפני ארבע שנים בלבד. דניאלה אמודיי ואחיה דריו החזיקו במשרות בכירות במיזם של סם אלטמן הרבה לפני שפרץ לתודעה. לדריו תואר בפיזיקה מסטנפורד, ואילו דניאלה בכלל בעלת תואר בספרות אנגלית. את הקריירה הטכנולוגית שלה החלה כמגייסת כוח אדם ולאחר מכן כמנהלת סיכונים בפינטק בשם סטרייפ (Stripe), שם נחשפה לראשונה ליכולות הבינה המלאכותית. בסוף 2018 הצטרפה לסטארט־אפ המבטיח של אלטמן, שם עבדה שנתיים. דריו עבד בתפקיד בכיר ב־OpenAI במשך ארבע שנים, ולפני כן בתור חוקר בכיר בגוגל. בשנת 2020 החליטו השניים להקים מיזם מתחרה בשם אנתרופיק (Anthropic). היא המייסדת והנשיאה והוא המנכ"ל.

תחת הנהגתם, אנתרופיק צמחה במהירות תוך שהיא מציגה מוצר פשוט ויעיל. במאי 2023 גייס הסטארט־אפ הצעיר 450 מיליון דולר מחברות ענק כמו גוגל וסיילספורס, וזו הייתה רק ההתחלה. תוך חודשים ספורים השקיעה אמזון ארבעה מיליארד דולר בחברה, ואחריה גוגל הוסיפה עוד שני מיליארד משלה. בסך הכול, גייסה אנתרופיק בתוך שנה אחת בלבד סכום אסטרונומי של יותר מ־7 מיליארד דולר מכ־60 משקיעים שונים.

ההצלחה המרשימה של המיזם באה לידי ביטוי גם בהונה האישי של המייסדת. על פי פורבס, נכון למאי האחרון הונה של אמודיי הוערך ב־830 מיליון דולר והיא דורגה במקום ה־41 ברשימת ה"מיליונריות שעשו זאת בעצמן" - שני מקומות בלבד מתחת למדונה. מה סוד הקסם של קלוד שהופך אותו לכל כך אטרקטיבי? כנראה שילוב של יוצאי OpenAI עם גישה קצת אחרת, לצד מודלי שפה מתוחכמים ונגישים כאחד.

 האחים אמודיי ''בינה מלאכותית צריכה להיות תואמת לערכים אנושיים'' / צילום: צילום מסך ערוץ היוטיוב בלומברג לייב

יוצאי OpenAI חצו את הכביש

"הם עזבו לקראת השקת GPT2. בזמנו הם אמרו שיש משהו לא תקין באופן שבו OpenAI מתייחסת לבטיחות בתהליך הפיתוח", מספר לגלובס אורי אליאבייב, מומחה לבינה מלאכותית. את החשש הזה דאגו האחים להטמיע בלב החזון שהציגו בחברה החדשה שהקימו. שמה של החברה נגזר מהמילה היוונית Anthropos (אנושי), ואמור לבטא את אותו החזון - פיתוח של בינה מלאכותית המשרתת את האנושות ומתואמת עם ערכיה, ולא אחרת.

הסטארט־אפ אכן נצמד לחזון של שני האחים והתמקד בגישה המכונה Constitutional AI, שנועדה להטמיע עקרונות אתיים ובטיחותיים בתוך המערכות המפותחות. דריו, בניסיון להמחיש את הסכנות ואת החשיבות של גישה זו, אמר בראיון לפודקאסט בשנה שעברה שקיים סיכוי של 10%-25% שהבינה המלאכותית תוכל להשמיד את האנושות. "אבל אם זה לא יקרה, זה לא רק יהיה בסדר, זה יהיה נהדר ממש", אמר.

לצד דריו ודניאלה אמודיי, הצטרפו להקמת המיזם השאפתני עוד חמישה יוצאי OpenAI. העובדה שהמסר שלהם הוא מיקוד באחריות ובטיחות, מסמנת שאולי אצל האקסית זה לא בדיוק המצב.

בפוסט בבלוג של החברה, כתבה אמודיי כי "אנחנו רואים עתיד שבו בינה מלאכותית לא רק מגבירה את היכולות האנושיות, אלא גם עוזרת לנו להתמודד עם אתגרים גלובליים מורכבים. אבל על מנת להגיע לשם, אנחנו צריכים לפתח בינה מלאכותית שהיא לא רק חכמה, אלא גם אמינה, בטוחה, ותואמת את הערכים האנושיים".

דוגמה נוספת לפערי הגישה בין המיזם של האחים אמודיי לבין זה של אלטמן ניתן לראות במקרה של יאן לייק, שהיה מחוקרי הבטיחות המובילים ב־OpenAI והתפטר במאי האחרון. הסיבה לדבריו: ענייני הבטיחות בפיתוח ב־OpenAI "תפסו מקום במושב אחורי" מבחינת סדרי העדיפויות. לייק הצטרף לאנתרופיק ובתפקיד דומה לזה שהחזיק ב־OpenAI, שם הוביל צוות שעסק בהבנת הסיכונים של מערכות AI חזקות עתידיות ובניסיון להבטיח שליטה בהן. המצטרף האחרון לאנתרופיק הוא ג'ון שולמן, גם הוא מייסד שותף לשעבר ב־OpenAI, שהודיע על הצטרפותו בתחילת החודש.

 סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OPENAI / צילום: Associated Press, Stephen Brashear

ומהן בעצם אותן סכנות הטמונות במודלים הללו? בטווח הקצר, קיים החשש מהפצת מידע שגוי, מוטה או מטעה, לצד חשש מפגיעה בפרטיות המשתמשים. ישנו גם סיכון של תלות יתר בטכנולוגיה זו, שעלולה לפגוע ביכולות קוגניטיביות אנושיות. בטווח הארוך יותר, הסיכונים מתפרשים על פני תחומים מורכבים יותר, כמו החשש מאובדן משרות בקנה מידה נרחב עקב אוטומציה, העמקת פערים חברתיים־כלכליים, ועד לאיום פוטנציאלי על תהליכים דמוקרטיים דרך מניפולציה מתוחכמת של דעת הקהל. בתרחישים קיצוניים יותר, מדענים מזהירים מפני האפשרות של בינה מלאכותית שתתפתח אל מעבר לשליטה האנושית, מה שמעלה שאלות אתיות ופילוסופיות מורכבות על עתיד האנושות ומקומה בעולם שבו כאמור הבינה המלאכותית עשויה להפוך לישות אוטונומית רבת עוצמה.

גימיק שיווקי או אמת מקצועית?

גישתה הזהירה של אנתרופיק מושכת תשומת לב גם בשוק האירופי, הידוע בעמדתו המחמירה בנוגע לפרטיות ובחשדנותו כלפי חברות טכנולוגיה אמריקאיות. עם זאת, היא מעלה שאלות אתיות מורכבות. האם מדובר באסטרטגיה שיווקית מתוחכמת, או שאנתרופיק אכן מחויבת לפיתוח בטוח ואחראי של בינה מלאכותית, גם במחיר של האטת קצב החדשנות?

יתרה מכך, המתח בין בטיחות לרווחיות מתחדד לאור ההשקעות העצומות של ענקיות הטכנולוגיה בחברות אלו. כיצד יכולות חברות כמו אנתרופיק לשמור על שקיפות ואתיקה בתהליכי הפיתוח, תוך עמידה בציפיות המשקיעים לתוצאות מהירות?

שאלות אלו מדגישות את האתגר המרכזי בפיתוח בינה מלאכותית כיום: כיצד לאזן בין קדמה טכנולוגית, אחריות חברתית ואינטרסים כלכליים. התשובות לשאלות אלו עשויות לעצב לא רק את עתידה של אנתרופיק, אלא את כיוון התפתחותה של הבינה המלאכותית בכללותה.

האם גם את הגישה האחראית אפשר למסחר? אנתרופיק מחויבת לפיתוח בטוח ואתי, מה שדורש השקעה משמעותית במחקר ובפיתוח תהליכים שלא תמיד מניבים רווח מידי, אך מהצד השני, כחברה מסחרית, היא נדרשת להציג צמיחה ורווחיות כדי למשוך משקיעים ולהבטיח את המשך פעילותה. על הפער הזה אנתרופיק מנסה לגשר באמצעות הפיכת אותה גישה אחראית ליתרון תחרותי, בין היתר באמצעות משיכת משקיעים המזדהים עם החזון, ופיתוח מוצרים שמשלבים בטיחות ואחריות כחלק מהערך המוסף ללקוחות.

השקה שקטה ומודל פרימיום

בנובמבר 2022, אנתרופיק השיקה לראשונה את קלוד, הצ'אט החכם שלה, באופן חלקי ובשקט יחסי בהשוואה לרעש התקשורתי סביב השקת ChatGPT. בתחילה, קלוד היה זמין רק דרך ממשק API מוגבל, מה שאפשר לחברות ומפתחים לשלב את יכולותיו באפליקציות שלהם. ההשקה המלאה לציבור הרחב התרחשה במרץ 2023, כאשר אנתרופיק פתחה את הגישה לקלוד דרך ממשק צ'אט ידידותי למשתמש. תחילה דרך אתר האינטרנט בלבד, ולפני חודשים ספורים אף השיקה אפלקציה למובייל.

קלוד, בדומה לצ'אטים חכמים אחרים, מחזיק ביכולות עיבוד שפה טבעית במגוון שפות, ניתוח מידע מורכב, סיוע בכתיבת טקסט וקוד. בהשוואה ל־ChatGPT, משתמשים מדווחים שקלוד נוטה להיות מדויק יותר בתשובותיו ושקוף יותר לגבי מגבלותיו. עם זאת, ל־ChatGPT עדיין קיים יתרון יחסי מבחינת הפופולריות בקרב המשתמשים ומספר היישומים שפותחו עבורו.

המודל הכלכלי של אנתרופיק מתבסס על מספר אפיקי הכנסה. בליבת הפעילות, החברה מציעה שירותי בינה מלאכותית ללקוחות קצה, לקוחות פרטיים כמו גם לקוחות עסקיים. ללקוחות הפרטיים מציעה אנתרופיק את הצ'אט שלה קלוד, עם גישת פרימיום (שאת תכונותיה נפרט בהמשך) בצורת דמי מנוי חודשיים בעלות 20 דולר. במקביל, מציעה החברה את הכלים שהיא מפתחת לחברות וארגונים, כמו גם שירותי ייעוץ והדרכה סביב הטמעת ויישום הבינה המלאכותית בעבור ארגונים.

גם ההשקעה המסיבית של החברה במחקר ופיתוח מהווה אפיק רווח עתידי. אנתרופיק מנסה לבסס את עצמה כשחקנית מרכזית בחזית החדשנות בעולם הבינה המלאכותית המתפתח במהירות, מה שמאפשר לה בהתאמה להמשיך ולשפר את המוצרים הקיימים שהיא מציעה כמו גם לפתח פתרונות חדשים.

עברית ברמה גבוהה (וסלנג)

אחד היתרונות של קלוד, לפחות בקרב ישראלים, היא היכולת המרשימה לעבוד בעברית בצורה חלקה. בניגוד למודלי שפה אחרים שלעתים מתקשים בשפות שאינן אנגלית, הכלי של אנתרופיק מסוגל להבין טקסטים מורכבים, כולל ניואנסים לשוניים, לייצר טקסט שוטף וקוהרנטי בעברית ולהתמודד עם לשון גבוהה ועם סלנג כאחד. הוא גם יודע לתרגם בצורה טובה ואפילו לנתח דוחות כספיים של חברות ישראליות.

השאלה המתבקשת היא: מדוע הכלי הזה כה מוצלח בעברית? אף שהסיבות המדויקות לא ידועות בוודאות, יש מספר השערות. אלה כוללות התייחסות למגוון מקורות המידע עליהם אומן המודל, ארכיטקטורת מודל ייחודית שהמבנה הבסיסי שלה מותאם יותר לטיפול במגוון רחב של שפות, ויכולת למידה עמוקה שאימנה את המודל על מגוון שפות. כתוצאה מכך, המודל מסוגל לפתח הבנה עמוקה יותר של המבנה הייחודי של השפה העברית.

בפן השלילי, כמו גם במודלים אחרים, לעתים רבות קשה להסתמך במאה אחוזים על קלוד. הוא מסוגל להמציא פרטים מסוימים או לפספס נקודות מהותיות. אפילו באתר החברה מצוין כי הוא נוטה לטעות.

יש פערים בין הגרסה החינמית לגרסת הפרימיום בשימוש בקלוד. כיום, לקלוד שלושה סוגי מודלים, הנקראים "הייקו", "אופוס" ו"סונט". הגרסה החינמית מבוססת על מודל הייקו, שנחשב למהיר מבין השלושה, אך גם לבעל המוגבלות הגבוהה ביותר בשימוש בו. מנויי הפרימיום זכאים לגישה למודלים החכמים יותר, כלומר אופוס וסונט, כשלכל אחד מהם פונקציה מסויימת. כך, לפי הגדרת אנתרופיק, אופוס הוא המודל הטוב ביותר בעבור משימות כתיבה ומשימות מורכבות, וסונט הוא החדש ביותר מבין השלושה ובהתאמה החכם ביותר עד כה.

גרסת הפרימיום מאפשרת בנוסף יתרת שימוש גבוהה יותר, אם כי חשוב לציין שגם בגרסה הזו יש הגבלה על השימוש. זאת בין היתר בשל העובדה שהחברה רוצה להיות בבקרה על איכות התוכן המופק, כך לפי אנתרופיק עצמה.

אמזון וכל יתר המשקיעות

בין המשקיעים באנתרופיק נמצאות מספר חברות טכנולוגיה גדולות, כולל כאלה שמפתחות שירותים דומים לקלוד. אורי אליאבייב מדגיש את חשיבות ההשקעה של אמזון, שמשתמשת במיזם זה כדי להתחרות בענקיות טכנולוגיה אחרות.

לפי אליאבייב, אמזון בחרה באסטרטגיה שונה: במקום להתחרות ישירות בפיתוח מודלי שפה, היא משקיעה באנתרופיק ומפתחת את שירות ה"בד־רוק". שירות זה מאפשר למודלים שונים לפעול על פלטפורמה אחת, כך שלקוחות AWS (חטיבת הענן של אמזון) יכולים להשתמש בהם דרך הענן של אמזון. זה מעניק לאנתרופיק מעין "בלעדיות" בענן, בדומה לקשר בין OpenAI למיקרוסופט.

עבור אנתרופיק, ההשקעה של אמזון מספקת לא רק כסף, אלא גם גישה ללקוחות AWS, מה שמגדיל את החשיפה ומאיץ את אימוץ המודל שלהם. עבור אמזון, זה מאפשר להציע שירותי בינה מלאכותית מתקדמים ללקוחותיה.

בהשוואה, מיקרוסופט השקיעה יותר מ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI, עם שיתוף פעולה טכנולוגי הדוק. OpenAI משתמשת בענן של מיקרוסופט, ומיקרוסופט משלבת את הטכנולוגיה של OpenAI במוצריה.

ההבדל העיקרי הוא שבעוד מיקרוסופט ו־OpenAI מחויבות מאוד זו לזו, אמזון ואנתרופיק שומרות על גמישות רבה יותר. אמזון מאפשרת לאנתרופיק חופש רב יותר במחקר ופיתוח, מה שעשוי לאפשר לה להתאים את המודלים שלה ביתר קלות לצרכים שונים.

לצד ענקיות הטכנולוגיה, מי שעוד האמין במיזם של האחים אמודיי בתחילת הדרך הוא לא אחר מאשר סם בנקמן פריד, "נוכל הקריפטו" מבורסת FTX. יחד עם עמיתיו, השקיע בנקמן פריד במיזם מאות מיליוני דולרים תמורת החזקה של כ־8%. הם השתייכו לקהילה הידועה כ"אלטרואיסטים־אפקטיביים" שרואה בבינה מלאכותית סיכון קיומי - כך על פי הניו יורק טיימס ומקורות נוספים. כאשר החלה ההסתבכות של בנקמן פריד, אנתרופיק נותרה עם אי־ודאות גדולה, אך מצבה השתפר מאוד לאחר השקת ChatGPT שהעלה את טרנד הבינה המלאכותית מספר רמות. זמן קצר לאחר מכן, הגיעה ההשקעה הראשונה מגוגל. בחודש פברואר השנה, ביקשה FTX למכור את חלקה באנתרופיק.

ההשקעה של גוגל באנתרופיק, לצד פיתוח ג'מיני וההשקעה המקבילה של אמזון כאמור, משקפת אסטרטגיה מורכבת של הראשונה. גוגל, כך לפי מומחים בתחום, מבינה שעולם הבינה המלאכותית רחב ומגוון מכדי להתמקד רק בפיתוח פנימי. באמצעות השקעה באנתרופיק, גוגל מגדרת סיכונים כמו גם מרחיבה את נוכחותה בשוק, ומשיגה גישה לטכנולוגיות וידע נוספים. מהלך שכזה, לצד השקעה בחברות בינה מלאכותית נוספות, מאפשר לגוגל להישאר בחזית החדשנות, גם אם הפיתוחים העצמאיים שלה לא יובילו את השוק. בנוסף, ההשקעה מונעת מהמתחרים להשתלט על אנתרופיק ומאפשרת לגוגל, מנקודת המבט שלה, את היכולת אולי להשפיע על כיוון התפתחות התעשייה.

ועדיין, בסכימה של ההשקעה הן של גוגל והן של אמזון באנתרופיק, שתיהן לא מתקרבות למיליארדי הדולרים שהשקיעה מיקרוסופט ב־OpenAI, מה שממצב כיום את מיקרוסופט כ"בעלת הבית", ככזו המחזיקה כמעט 50% ממניות החברה בה היא מושקעת.