דירה למכירה / צילום: תמר מצפי
מגיעה לכולנו קצת אופטימיות. בזמן שרוב השיח הציבורי, ודאי ברשתות החברתיות, עוסק במספר הישראלים שהחליטו לארוז מזוודות ולעזוב, ואחרים שהחליטו לשנות תוכניות ולא לחזור בקרוב ארצה, או כאלה שרק פוזלים לחו"ל והחלו לבדוק אפשרויות. וכשלא מעט גופים זרים וישראליים מוסיפים מדי יום עוד ועוד סימני אזהרה שמתמחרים מחדש את הסיכון של מדינת ישראל להמשיך לשרוד, ודאי כמדינה מערבית מפותחת, התחבא השבוע נתון אופטימי דווקא בנתוני המשכנתאות.
● ניתוח גלובס | מי הם הישראלים שמעדיפים לקחת משכנתה ממימון ישיר, ולשלם מחיר כפול
● הנדל"ן ממשיך לטפס: רוכשי הדירות מחפשים נכסים יקרים יותר
מתברר שהפלח הצומח ביותר בחודשים האחרונים במשכנתאות שלנו היו הלוואות שנטלו דווקא תושבי חוץ. אנשים שאינם אזרחי ישראל - אבל בחרו לקנות דירה דווקא פה. אלה עברו ביולי 2024 רף סמלי של 10 מיליארד שקל ביתרת הלוואות המשכנתה שלהם (10.096 מיליארד שקל אם להיות מדויקים). מדובר בעלייה של 6% לעומת היתרות בסוף 2023. תוספת של 572 מיליון שקל נטו (הלוואות חדשות פחות סילוק ישנות). באחוזים, שיעורם בעוגת המשכנתאות זניח למדי. פחות מ-2% מסך הלוואות המשכנתה במערכת הישראלית, העומדת על 571.8 מיליארד שקל. ועדיין מדובר בעלייה זוחלת - למרות שפע האיומים בחוץ. מילא שאנחנו תקועים פה וממשיכים לקנות דירות, אבל אלה אנשים שמסתכלים עלינו מרחוק.
עד כמה זה לא טריוואלי? כשאורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, אמר לאחרונה שבבנק רואים "ביקושים גדולים של תושבי חוץ, יותר תיקי עלייה שנפתחים והתעניינות רבה בשוק הנדל"ן", זה נתפס בעיקר כמו משאלת לב מאוד אינטרסנטית, של עוד גורם שרוצה לראות את הגלגל ממשיך להסתובב. מעבר לכך, לאחרונה שפכו גם במשרד האוצר מים צוננים על הדיבורים והתחזיות לגבי גל עלייה מחו"ל. בסקירה של הכלכלן הראשי לסיכום הרבעון הראשון של השנה, צוין כי רכישות תושבי החוץ ברבעון הסתכמו ב-314 דירות בלבד, ירידה של 20% בהשוואה לרבעון המקביל. שיעורם מסך העסקאות עמד על 1.3%, נמוך ב-0.7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. "כך, חרף ציפיות של גורמים בענף לגידול חד ברכישות תושבי החוץ לאחר פרוץ המלחמה, אלו עדיין לא באו לידי ביטוי בפועל", הדגישו באוצר.
קפיצה ברבעון השני
אבל שימו לב לזה: ברבעון הראשון הסתכמה העלייה של משכנתאות תושבי חוץ ב-142 מיליון שקל נטו, לאחר שבחודש ינואר נרשמה ירידה חריגה של 16 מיליון שקל ביתרת המשכנתאות (9,508 מיליון לעומת 9,524 מיליון בדצמבר). אבל ברבעון השני, היתרה קפצה ב-260 מיליון שקל - כמעט פי שניים מהרבעון שלפניו. ביולי, גדלה יתרת המשכנתאות שלהם בעוד 171 מיליון שקל.
ולא מדובר בשינוי מט"חי - חוב בדולר או באירו, ששווה יותר שקלים רק בגלל שמטבע הזר התחזק. דווקא בהלוואות הצמודות למטבע חוץ, בין השאר על רקע התנודתיות בחודשים האחרונים, נרשמה ירידה ביתרת ההלוואות והיא עמדה ביולי על כ-4 מיליארד שקל בלבד, לעומת 5 מיליארד שקל לפני כשנה וחצי. מי שרוצה הלוואות דולרית כנראה לא מבקש אותה מהבנקים בארץ, או שהוא פשוט מעדיף לקנות פה דירה במטבע מקומי - ציונות עד הסוף.
566 עולים בשבוע
צריך לסייג את האופטימיות המתפרצת, ומשכנתאות הזרים הן כמובן לא חזות הכל. ועם זאת, מותר וצריך לשאוב מהנתונים נחמה מסוימת. היא מצטרפת לחגיגה של משרד העלייה בשבוע שעבר - עדיין בימי הדריכות הגדולים לתגובה של איראן וחיזבאללה - בעקבות יום אחד בו עלו ארצה מעל ל-200 יהודים, מספר שיא מאז אירועי 7 באוקטובר. בסך הכל, בטווח זמן של שבוע, מדינת ישראל קלטה באותו שבוע 566 עולים חדשים רק מצפון אמריקה. במשרד ציטטו את נתוני ארגון "נפש בנפש", המעודד עלייה לישראל בעיקר ממדינות צפון אמריקה, לפיהם מאז הטבח באוקטובר עלו לישראל יותר מ-2,460 עולים מאותן מדינות. מפרוץ המלחמה חל זינוק בפתיחת תיקי העלייה לישראל: 13,180 בקשות חדשות לעלייה, לעומת 7,475 תיקים בתקופה המקבילה - קפיצה של למעלה מ-70%.
בשורה התחתונה, מדובר על רכישת דירות על ידי תושבי חוץ, לא בהכרח על עולים חדשים או כאלה שמתכוונים בפועל לבוא לפה. אבל יש להם תמריץ כלכלי לא רע להפוך לכאלה. רק לאחרונה אושרה עוד הפחתה במיסוי הנמוך ממילא ברכישת דירה ראשונה בישראל לעולים חדשים - פטור מלא עד למחיר של כ-2 מיליון שקל וחצי אחוז בלבד עד למחיר של 6 מיליון שקל. למי שנרשם כתושב חוץ יש שנתיים לפני שיחול עליו מס גבוה בהרבה. רק תבואו.
כוכבי השבוע
מצוין: מעצרו של האיש שדרדר את העולם
מעצרו של מייסד טלגרם, המיליארדר פאבל דורוב בן ה-39, הוא הזדמנות אחרונה של העולם הישן להכניס מעט סדר בכאוס שכופה עלינו העולם החדש. אין דוגמה טובה יותר מהרשת הזו לעכירות הביצה המסוכנת של הרשתות החברתיות. אפליקציה נורא מפתה ומושכת במיקרו - אין מוצר שלא ניתן להשיג שם, באנונימיות מוחלטת. אבל שהיא כמובן גם אסון במאקרו - כר פורה לצמיחה של פעילי טרור, פדופילים, סוחרי סמים ועוד אינספור פושעים ומסיתים שיכולים להחריב את העולם מאחורי מסך.
כעת, כשהמייסד נעצר בצרפת לאחר שנחת עם מטוסו הפרטי לתדלק בה, מוכרחים לקוות שהסיפור לא ייפתר בדיפלומטיה. רוסיה כבר מחתה על המעצר של האזרח הרוסי, שבעצמו בכלל מעדיף בשנים האחרונות לפעול מדובאי. זו אולי קריאה אחרונה לנסות להכניס מעט רגולציה גם לעולם החופשי, בניסיון לעכב קצת את הידרדרות העולם.
בלתי מספיק: בוז לסיסמת "ביחד ננצח"
7 באוקטובר מתקרב, עם שני טקסי זיכרון שמתגבשים ומתארגנים בימים הללו בשני קווים מקבילים שאינם נפגשים. כל צד בעיקר מתריס לזה שמולו (ומבקר וכותש את המשתתפים בצד השני).
לפני הכל, זה בלתי נתפס ומביש. עזבו מי צודק. אפשר להתווכח מה הפורמט הנכון יותר, וברור שהממשלה היא אחראית עיקרית (בראש ובראשונה בבחירה המתריסה בשרת התחבורה מירי רגב להוביל את הטקס "הממלכתי"), אבל אי אפשר לא להסכים שנשארנו עם מסר נוראי. באסון הכי גדול שלנו, עם כל כך הרבה הרוגים שבוודאי לא חשבו ברגע האחרון אם האיש שלידם הוא מהצד שלהם או מהצד השני, אנחנו לא מסוגלים לשלב ידיים, לבכות ביחד ולהתאסף סביב מדורה אחת לאומית. בוז לסיסמת "ביחד ננצח", שהיא גם תנאי סף אם באמת רוצים לנצח את המלחמה הזו ואת האתגרים שיבואו אחריה. מבאס ועצוב.