צינור החמצן של חמאס: המחלוקת סביב ציר פילדלפי

הבשורות המרות על רצח שישה חטופים נוספים בשבי חמאס, זמן קצר לפני הגעת כוחות צה"ל אליהם, הדגישה את מורכבות הוויכוח באשר לעסקה. אחת המחלוקות העיקריות בעניין נוגעת לשליטת צה"ל בציר פילדלפי, המצוי בגבול בין רצועת עזה למצרים, שהיווה את עורק החיים של ארגון הטרור ברצועה. 

● אדמירל אמריקאי: ישראל קרובה להשמדת חמאס
● להחזיר את לבנון לתקופת האבן? לנסראללה כבר אין מה להפסיד
● יו"ר ההסתדרות: "אי־אפשר לעמוד מנגד. המשק הישראלי כולו ישבות ממחר בשש בבוקר"

לפי הערכות, חמאס העביר מדי שנה, לכל הפחות, כמיליארד דולר אל עזה דרכו, בנוסף לאמצעי לחימה שונים. במקביל, במסגרת הפעילות של צה"ל בציר, נחשף היקף המנהרות האדיר בו. "כמעט 700 פירים זוהו ברפיח, ומתוכם כ־50 מנהרות שנכנסות לתוך שטח מצרים", סיפר המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי, ד"ר גיל־עד נועם, בדיון שהתקיים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

מה עומד מאחורי ההתעקשות של כל צד לשלוט בציר, ומדוע מצרים מתנגדת לנוכחות ישראלית בו?

צינור חמצן של חמאס באורך 14 קילומטר

לדברי ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי מזרח התיכון באקדמית עמק יזרעאל, יש חשיבות אסטרטגית בשליטה על הציר שאורכו כ־14 קילומטר. "התפיסה שלו קוטעת את צינור החמצן הכלכלי והאסטרטגי של חמאס. ההחזקה בציר מונעת הברחות כספים ואמל"ח", הוא אומר. "העובדה שהתגלו בו עשרות מנהרות, ממחישה את החשיבות של חמאס בהחזקת הציר ומגלה את אוזלת היד ועצימת העין של מצרים באשר למערכת ההברחות הענפה שבנה חמאס במשך כעשור ואף יותר מכך".

תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מוסיף כי לא בכדי חמאס מתעקש כי ישראל לא תישאר בציר פילדלפי. "חמאס מעוניין להבריח אמל"ח פנימה והחוצה. הישארות ישראלית בציר פילדלפי תהווה גם מכה אסטרטגית משמעותית עבורו. אם ישראל רוצה לשלוט בעזה צבאית בעתיד, יהיה לה קשה יותר אם לחמאס יהיה עורק חיים פתוח".

ההתנגדות המצרית לנוכחות הישראלית

ציר פילדלפי מהווה המחשה לאוזלת היד הכוללת של מצרים בנוגע לחצי האי סיני. חמאס הוא רק ארגון טרור אחד בעזה שמנצל את הכלכלה הבלתי חוקית בחצי האי - שמגלגלת לפי הערכות 300 מיליון דולר בשנה. במהלך 2024־2023 אומנם השקיעה קהיר כ־6.5 מיליארד לירות (כ־210 מיליון דולר) בצפון סיני בלבד, כאשר משרד האוצר המקומי מימן כ־44.6% מכך, אבל סיני נותרה "הבטן הרכה" של מצרים. עם זאת, זה לא מונע ממשטר א־סיסי להתנגד בחריפות לנוכחות הישראלית לאורך הציר, שעשויה לשרת ביטחונית גם את קהיר.

"בשנים האחרונות נוצרה מערכת הבנות בין מצרים לבין חמאס, שאותה קהיר החלה לנצל לטובתה", מספר ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ב־INSS. "מצרים הפכה לגורם עם היד על הברז של עזה: היא שלטה במעבר של סחורות ואנשים לרצועה וממנה, מה שהפך לעסק כלכלי ולמנוף כוח פוליטי. ייתכן גם שההברחות מעל ומתחת לגבול אפשרו לגורמים שונים בצפון סיני לגרוף רווחים, מה שייצר שקט שהיה נוח לשלטונות בקהיר לאחר שנים ארוכות של טרור בחצי האי סיני".

ד"ר זלקוביץ' מסביר כי מצרים מחוייבת, לפחות כלפי חוץ, להראות סולידריות עם הפלסטינים - ולהכיר בריבונותם ברצועת עזה. "מכיוון שכך, אנחנו רואים התנגדות מצרית להחזקת השטח על ידי צה"ל. מעבר לכך, מצרים מובכת מאוד מהגילויים של מערכת ההברחה והמנהרות שחוצה את הגבול. החשיפות הללו פוגעות גם באמינות שלה, וגם ביכולתה לשמר על הריבונות של החזקת הגבול ועל ההסכמים בינה לבין ישראל".

ד"ר וינטר מציין שעל פי "הסכם המעברים" שנערך בין ישראל לרשות הפלסטינית ב־2005, האחרונה הייתה אמורה לשלוט על הצד הצפוני של מעבר רפיח. אולם, שנתיים לאחר אותו הסכם התרחשה הפיכת חמאס. "מצרים חוששת שנוכחות ישראלית בציר פילדלפי תהפוך מדבר זמני לקבוע, ולא מעוניינת לתת לכך לגיטימציה", מסביר ד"ר וינטר. "היא רואה ברשות הפלסטינית כנציג הלגיטימי של הפלסטינים, אבל נאלצה בשנים האחרונות להתמודד עם המציאות שחמאס הוא הריבון ברצועה. בנוסף, מבחינתה, סידורי ביטחון זמניים - דוגמת הותרת עמדות של צה"ל בציר עד להקמת מכשול תת־קרקעי בצדו המצרי של הגבול - עלולים להפוך למציאות קבועה במקרה שהפסקת האש תקרוס. דרישה ישראלית זו גם אינה מקובלת על חמאס, מה שמרחיק את הפסקת האש שבה מעוניינת מצרים".

ישראל תוכל לחזור לציר לאחר נסיגה?

האם התעקשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשליטה ישראלית בציר פילדלפי מצדיקה את עצמה? המומחים חלוקים. "נסיגה טקטית ישראלית היא בהחלט דבר אפשרי וכיבושו מחדש של הציר אינה משימה שמייצרת אתגר מורכב מדי עבור צה"ל", מסביר ד"ר זלקוביץ'. "לאחר התמרון המשמעותי שביצע הצבא, במסגרתו 'ניקה' את האזור ממיקושים, הוא יכול במידת הצורך לכבוש אותו מחדש מהר מאוד. 

"הייתי מצפה שהחזקת הצירים תשמש את ישראל כקלף למשא־ומתן, מתוך הבנה שהקו האדום שלישראל אסור לוותר עליו הוא סיום המלחמה עד להשגת היעד ההכרחי והחשוב ביותר מבחינה אסטרטגית של חיסול כל היכולות הצבאיות של חמאס ומיטוט יכולות השלטון האזרחיות שלו. מבלי להשיג את שני יעדים אלה - לא יכול להתקיים הדיון על היום שאחרי". 

מנגד, קופרווסר אומר שישראל יכולה לחזור לציר פילדלפי בהמשך, אך להערכתו האמריקאים ויתר הגורמים הבינלאומיים רואים בהפסקת האש בתור סיום המלחמה. המשמעות, לדבריו, היא שיהיה לחמאס ציר גישה למצרים. "אינני מאמין שחמאס יסכים על סעיף שאוסר הברחת נשק, אבל מנגד אנו רואים עד כמה המצב רגיש והאירוע עם החטופים מחדד עד כמה ההחלטה לא קלה. זו דילמה קשה", הוא מסכם.