פלישתה של אוקראינה לקורסק לא הייתה רק ניסיון נועז לשבש את פלישתה של רוסיה. זו גם הפעם הראשונה שמעצמה חמושה בנשק גרעיני מתמודדת עם פלישה וכיבוש על ידי מדינה אחרת.
במשך עשרות שנים שלטה התאוריה שמדינות בעלות נשק אטומי חסינות במידה רבה מפני פלישות, מכיוון שתקיפתן עלולה להסתיים בתגובה קטסטרופלית. מדינות קטנות יחסית, כמו ישראל, איראן, צפון קוריאה ולוב, ניסו להשיג נשק גרעיני - בין השאר כדי להרתיע יריבים גדולים וחמושים יותר מלתקוף.
● דיווחים: רוסיה מאיימת לשנות את הדוקטרינה הגרעינית שלה
● גרמניה עומדת בפני משבר כלכלי, והתמיכה באוקראינה בסכנה
וכך, מעצמות גרעיניות היו מעורבים בסכסוכים מוגבלים: להודו היו עימותים בגבול עם סין ופקיסטן. מחבלים של חמאס הסתערו באוקטובר על ישראל, שלפי ההערכות יש לה נשק גרעיני, אך איום ההרס המוחלט מנע ברוב המקרים התקפות רחבות היקף ושמר על שלום בין המדינות החמושות בנשק גרעיני.
לחשב מחדש את תפקיד הנשק הגרעיני בהרתעה
אוקראינה אינה מעצמה גרעינית ורוסיה עולה עליה ביכולותיה, אך בטוויסט משמעותי, בכל זאת קייב מצליחה כבר יותר משלושה שבועות לשלוט בשטח שמגיע לכמעט 500 קילומטרים רבועים. אסטרטגים לאורך השנים בדרך כלל דמיינו שמדינות נאט"ו יכבשו אדמות רוסיות במלחמה, ולא שאנדרדוג חלש יעשה זאת.
כעת מנהיגים מערביים, מומחי צבא ותאורטיקנים גרעיניים מנסים להבין מה משמעות האירועים האחרונים לגבי הסיכוי להסלמה מצד רוסיה - ולאסטרטגיה צבאית בקונפליקטים עתידיים. סיכונים תאורטיים נבחנים בחיים האמיתיים, ומחייבים בחינה מחדש של תפקיד הנשק הגרעיני ממלא בהרתעה.
מדיניות הגרעין של רוסיה קובעת שמוסקבה תשתמש בנשק גרעיני רק אם ריבונותה או שלמותה הטריטוריאלית של המדינה מאוימים. אף על פי שאוקראינה לקחה חלק מאדמת רוסיה, נראה שאף צד לא רואה את אזור קורסק כבעל חשיבות מכרעת מבחינה אסטרטגית, ולכן המתקפה של אוקראינה - מביכה ככל שתהיה עבור הקרמלין - לא מראה סימן לחציית קו אדום רוסי.
אבל אי בהירות ואי ודאות הם חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הגרעינית.
האם נחצו הקווים האדומים של פוטין?
"אף אחד לא באמת מכיר את הקווים האדומים של רוסיה - הם מעולם לא הוגדרו בבירור", אמר ניקולאי סוקוב, מנהל מו"מ לשעבר על פיקוח נשק סובייטי ורוסי. "אולי נגלה מאוחר יותר שחצינו את הקו האדום לפני חודשיים", אמר סוקוב, שמתדרך כעת את מנהיגי הצבא המערבי על החשיבה האסטרטגית הרוסית.
אחד המשתנים הלא צפויים שסוקוב מציין הוא שהקרמלין והנשיא ולדימיר פוטין עשויים לראות באיומים על משטרו איומים על רוסיה עצמה. סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריאבקוב אמר ביום ראשון כי הקרמליןי ישנה את מדיניות הגרעין שלו בהתבסס לאופן שבו המלחמה והמערב יתקדמו, כך על פי סוכנות הידיעות הממלכתית TASS, ובכך חזר על התחייבות שנתן פוטין מספר פעמים. זוהי אחת הדוגמאות לדרך בה האירועים האחרונים משפיעים על אסטרטגיית ההרתעה של רוסיה.
החששמ חציית הקווים האדומים הרוסיים עיצב את גישתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן למלחמה. הוא לא נמנע מלהגיע לקרב ישיר עם נאט"ו, והיסס לתת לאוקראינה נשק שהיא התחננה לקבל, כולל טנקים, טילים מתקדמים ומטוסי קרב. קייב קיבלה בסופו של דבר את רובם, מה שגרם לאוקראינים ולתומכיהם המערביים לטעון שהקווים האדומים של פוטין גמישים.
עם החדירה לקורסק, אוקראינה שואפת להראות שניתן לשבור כלל נוסף מבלי לשאת בהשלכות חמורות. חלק מהמטרה היא לשכנע את הבית הלבן שיש לאפשר לה להשתמש בנשק אמריקאי קטלני ומדויק יותר כדי לתקוף את רוסיה.
פקידים מערביים רבים, במיוחד בוושינגטון ובברלין, ממשיכים לנהוג בזהירות יתר, מכיוון שפוטין כל כך בלתי צפוי.
אי הוודאות לגבי היכן בדיוק נמתחים הקווים האדומים של רוסיה מהווה "האתגר הבסיסי של עמימות אסטרטגית", אמרה ג'ניס גרוס שטיין, פרופסור לניהול סכסוכים באוניברסיטת טורונטו. מתיחת הגבולות ואיתות באמצעות איומים או הבטחות יוצרים את מה שהיא מכנה "התנגשות בין אסטרטגיה לתמרון אי-ודאות לבין אסטרטגיה לצמצום אי-ודאות".
חיילים אוקראינים בסמוך למחוז קורסק / צילום: Reuters, Viacheslav Ratynskyi
חזרה לבסיס: המלחמה הקרה ודילמת האסיר
נסיונות להעריך מה עלולות להיות התוצאות של פלישת אוקראינה לקורסק מזכירות את ימי המלחמה הקרה, כאשר תאוריית ההסלמה הייתה דיסציפלינה שנחקרה בהרחבה. כשהסובייטים פיתחו פצצת אטום ב-1949, ארבע שנים אחרי ארה"ב, אסטרטגים מערביים ניסו להבין כיצד הנשק המפחיד עשוי להשתלב בלחימה.
כוח ההרס האדיר שלהם - והאיום הגדול בהרבה שנושא נשק תרמו-גרעיני, החל מ-1952 - הובילו לפיתוח תחום חדש שנקרא "הרתעה גרעינית" ולכלים אנליטיים כדי לתמוך אותו.
תורת המשחקים, שפותחה בשנות העשרים על ידי המתמטיקאי ג'ון פון נוימן, הפכה לשיטה מרכזית להערכת גבוליות גרעינית (nuclear brinkmanship). כדי להתמודד עם סימני שאלה משמעותיים, תאגיד ראנד, שנוצר כצוות חשיבה של הפנטגון, השתמש במודלים תאורטיים כמו דילמת האסיר - תרחיש שבו שני צדדים שאינם מסוגלים לתקשר חייבים להחליט בנפרד אם לשתף פעולה - כדי לחקור כיצד ארה"ב וברית המועצות עשויות לפעול ולהגיב במצבי סכסוך.
בשנת 1960, התאורטיקן והכלכלן תומס שלינג פירט את הניתוח בספר רב ההשפעה, "האסטרטגיה של הקונפליקט", שסיפק מסגרת להבנת הרתעה והסלמה.
תאוריות גרעיניות משכו הוגים מבריקים. שלינג זכה בפרס נובל בכלכלה. תאוריית ההסלמה קודמה על ידי עבודתו של הכלכלן זוכה פרס נובל ג'ון נאש, נושא הסרט "נפלאות התבונה".
עם זאת, אסטרטגיה גרעינית וקביעת הקווים האדומים של יריבים נותרו משחק עם הימור גבוה.
"זה כאילו אנחנו הולכים בחשיכה לעבר צוק", אמר כריסטופר צ'יבוויס, שחקר סיכונים גרעיניים בראנד ושירת כקצין מודיעין אמריקאי. "הוא נמצא שם איפשהו. אנחנו פשוט לא יודעים איפה".
בוחנים מחדש הנחות ישנות
מאז שהחל את פלישתו לאוקראינה בשנת 2022, השמיע פוטין כמה איומים ישירים פחות או יותר לשימוש בנשק גרעיני. אבל כבר לפני עשור, ההשתלטות של רוסיה על חצי האי קרים של אוקראינה סימנה רמה חדשה של תוקפנות מאז המלחמה הקרה, והובילה תאורטיקנים של הסלמה לעיין מחדש בספרי הלימוד שלהם.
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: ap, Vyacheslav Prokofyev, Sputnik, Kremlin
לפני כשש שנים, הבין פרופסור למדעי המדינה ג'יימס דייויס, יו"ר היחסים הבינלאומיים באוניברסיטת סנט גאלן בשווייץ, שקבלת החלטות גרעינית דעכה כתחום אקדמי אך היא חוזרת כדאגה. הוא החל ללמד קורסים בנושא, כולל אחד שכותרתו "יסודות בקרת הנשק".
כעת הוא בוחן מחדש כמה הנחות ישנות.
"תמיד חשבנו שנשק גרעיני אינו טוב לשום דבר מלבד הרתעה", אמר. "באמת לא חשבנו שמעצמה לא גרעינית תפלוש למעצמה גרעינית".
הסבר על אי הוודאות של תאוריית ההסלמה לציבור הרחב יכול להיות אפילו יותר מבלבל. מומחים מציינים ש-75 שנים של הרתעה מוצלחת לא מבטיח שהגישה תמיד תמנע מלחמה גרעינית.
"זהו מסר קשה לאנשים שמתעסקים בנושא", אמר צ'יבוויס, שכיום הוא עמית בכיר בקרן קרנגי לשלום בינלאומי. "אתה לא רוצה להזהיר מפני זה כל הזמן, אבל אתה גם לא רוצה להגיד שזה לא יקרה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.