הימין והשמאל הקיצוני הם המנצחים הגדולים של הבחירות האזוריות בגרמניה

לבחירות האזוריות שהתקיימו אתמול (א') במדינות המחוז תורינגיה וסקסוניה שבגרמניה יש שני מנצחים גדולים.

הראשון מביניהם הוא ביורן הקה, מורה לשעבר, בן 52, המוביל את האגף הקיצוני יותר של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) בתורינגיה שבמזרח גרמניה לשעבר. הקה (Höcke) מקפיד להשתמש בסיסמאות עבר של ה"אס-אה", בית משפט קבע כי ניתן להגדירו כ"פשיסט", והוא שב וקורא לשים קץ ל"תרבות האשמה" שממנה גרמניה סובלת, לדבריו, בשל עברה הנאצי. הקה גם סחף את מפלגתו להישג היסטורי של 33% מקולות הבוחרים במדינת המחוז. לראשונה מאז הקמת הרפובליקה הפדרלית הגרמנית ב-1949, מפלגת ימין קיצוני הפכה לגדולה ביותר במדינת מחוז כלשהי. בבחירות שהתקיימו בסקסוניה הסמוכה, ה-AfD קיבלו 31% מהקולות. 

● הגירה, כלכלה ומחאה: האם הימין הקיצוני בדרך להפוך לכוח הגדול ביותר במזרח גרמניה?
● גרמניה עומדת בפני משבר כלכלי, והתמיכה באוקראינה בסכנה

המנצחת הגדולה השנייה של הבחירות שהתקיימו אתמול היא שרה ווגנקנכט. הפוליטיקאית הקומוניסטית לשעבר, בת 55, שהתפצלה ממפלגת השמאל "די לינקה", השיקה בינואר האחרון תנועת שמאל פופוליסטית חדשה בראשותה בשם "ברית שרה ווגנקנכט" (BSW). היא שילבה עמדות סוציאליסטיות כמו הורדה במסים, הגדלת פנסיות ומס מיליונרים יחד עם עמדות ברורות נגד הגירה ונגד המלחמה באוקראינה, והצליחה בתוך חודשים ספורים להפוך למפלגה השלישית בגודלה בשתי מדינות המחוז (12% בסקסוניה, 16% בתורינגיה). "ההישג שלנו הוא היסטורי וחסר תקדים", אמרה אתמול לקול צהלת הקהל.

למעשה, קרוב ל-50% מהבוחרים בשתי מדינות המחוז הללו הצביעו בעבור מפלגות פופוליסטיות - מפלגות מחאה שהפכו לטוענות רציניות לשלטון. בגרמניה השמרנית, שבה שתי מפלגות החליפו ביניהן את השלטון מאז הקמתה, מדובר ברעידת אדמה פוליטית של ממש. מה שמשותף לשתי המפלגות היא האופוזיציה החריפה שהם מהווים לממשלה הנוכחית - בתחום ההגירה, בתחום הסיוע לאוקראינה וכן ההבטחות למקומות עבודה רבים יותר ולשגשוג כלכלי, למאבק ביוקר המחיה. הממשלה המכהנת ספגה מפלה אדירה בבחירות הללו. רק 1 מ-10 תושבים בתורינגיה הצביע בעבור הקואליציה המכהנת. הירוקים והליברלים נכשלו מלעבור את אחוז החסימה. בסקסוניה, הסוציאל-דמוקרטים רשמו את התוצאה הגרועה ביותר אי-פעם בבחירות אזוריות.

ההסבר להצבעה הזו נובע בעיקר מהמצב הכלכלי של גרמניה. המדינה נמצאת בדשדוש כלכלי מתמשך מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, עם גל אינפלציה ששחק את החסכונות של הגרמנים והפך את החיים ליקרים הרבה יותר. כוח הקנייה הגרמני נעלם, התחזית לעתיד אינה ורודה יותר, ומשמעות האנרגיה ההולכת ומתייקרת היא שעוד ועוד תעשייה עוזבת את גרמניה. הכלכלה היא הגורם המשפיע ביותר על הפוליטיקה, והעובדה שהמדינה אינה משגשגת יותר משפיעה על שורה של עמדות בציבור. 

הגירה וסיוע לאוקראינה 

הראשונה שבהן היא העמדה כלפי ההגירה. מה שהיה אפשרי ב-2015 - לקבל כמיליון וחצי פליטים בתוך תקופה קצרה - כבר אינו אפשר במצב הפיננסי הנוכחי של גרמניה. השנה האחרונה הייתה שנת שיא במספר בקשות המקלט מאז אותה תקופה, והתושבים המקומיים ממורמרים על כך. קשה שלא להבין זאת כאשר כל מבקש מקלט שמצליח להגיע לגרמניה (והדבר אינו קשה) מקבל סל קליטה הכולל כרטיס ביטוח בריאות חינם (בעוד ביטוחי הבריאות לתושבים עולים לעתים מאות אירו בחודש), עזרה בדיור, תקציב חודשי, תוספת לילדים ומגוון שירותים חינמיים. כל זאת עד שבקשת המקלט שלו מוכרעת, מה שיכול לקחת שנים. גם לאחר מכן, חלק מהשירותים ניתן בחינם. העלות התקציבית של הסיוע הזה היא אדירה. הגרמנים כועסים על כך שהדבר נעשה על חשבונם.

גם הסיוע לאוקראינה סובל מאותו אנגסט גרמני לגבי התקציב. המיליארדים שגרמניה מוציאה על סיוע פיננסי וצבאי לאוקראינה נראים לגרמנים רבים כהוצאה שרק מנציחה את המלחמה. במיוחד במזרח גרמניה לשעבר, שם נשמרו יחסים מיוחדים בין המדינה לבין רוסיה, ישנן מגמות לשים קץ למלחמה - ולסיוע הגרמני לקייב. בנוסף, במזרח לשעבר חשים עדיין בחוסר האפשרויות ובחוסר התוחלת בתחום העבודה, ומתחזקים מרמור רב-שנים על ההיטמעות בתוך גרמניה, שהייתה יותר סיפוח מבחינת רבים מאשר "איחוד מחדש".

אל הדאגות הכלכלית הללו מתווסף חשש מטרור מצד מהגרים לא-חוקיים, כמו התקפת הטרור שאירעה בזולינגן לפני כשבועיים, בה מבקש מקלט סורי שהיה אמור להיות מגורש דקר למוות שלושה אזרחים. הכישלון של הממשלה הנוכחית בתחום ההגירה הוא הגורם העיקרי להצלחה יוצאת הדופן של הפופוליסטים הגרמנים החדשים.

בנוסף, העובדה שהירוקים יוזמים ברמה הפדרלית שורת רפורמות שרק ייקרו את האנרגיה לצרכנים מסייעת להתחזקותו של גל הנגד למהפגה הירוקה באוכלוסייה, שעד לפני כמה שנים האמינה כי המאבק בשינויי האקלים הוא האתגר הגדול ביותר של המדינה.

כעת ייאלצו השמרנים בתורינגיה, ואולי גם בסקסוניה, לנסות ולחשל בריתות חדשות כדי לשלוט במדינות הללו. "אלטרנטיבה לגרמניה" כבר הבהירה כי ברצונה לשלוט, כי היא אינה מפלגת מחאה בלבד, אך בשלב זה היא סובלת מ"בידוד סניטרי" מצד יתר המפלגות. דווקא קואליציה עם ברית שרה ווגנקנכט נראית אפשרית, אבל במחיר של שבירה למדיניות אחרת. לו היו המפלגות משכילות לשנות את המדיניות שלהן מבעוד מועד, ייתכן שלא היו נדרשות לוויתורים הנעשים כעת, לכניסה של אלמנטים קיצוניים לפרלמנטים של מדינות המחוז הנוכחיות, ואלה שעוד יבואו. כעת יצטרכו להקשיב לדרישותיה של ווגנקנכט גם במדיניות חוץ, כמו למשל למנוע הצבת טילים ארוכי-טווח של ארה"ב בגרמניה. 

לא ילכו לבחירות חדשות 

אבל בניגוד לטלטלה שנרשמה בצרפת, בגרמניה לא מתכוונים ללכת לבחירות חדשות בגלל התוצאות אתמול. הקנצלר אולף שולץ, ששובר שיאי אי-פופולריות, הבהיר זאת מבעוד מועד. הוא קרא למפלגות השונות להקים קואליציות "ללא הימין הקיצוני", ומפלגתו הבטיחה לעשות חשבון נפש בנוגע לתוצאות. הוא הבטיח שוב להגביר את גירוש המהגרים הלא-חוקיים, אבל קשה לראות את הדבר מתממש בבירוקרטיה הגרמנית הנוכחית.

מי שמוביל את מחנה הימין, פרידריך מרץ העומד בראש השמרנים, קרא היום (ב') לשולץ "לשנות מן היסוד את מדיניות ההגירה". הוא מציע להטיל מכסות על מספר הפליטים ומבקשי המקלט שנכנסים לגרמניה. מרץ הבין לאן הרוח נושבת, לקראת הבחירות הכלליות בעוד כשנה. מפלגתו, נכון לעכשיו, מובילה בסקרים ברמה הפדרלית.

תוצאות הבחירות האזוריות הנוכחיות והבאות רק צפויות לחזק את העמדות שלה נגד הגירה. בעוד כשלושה שבועות גם ברנדנבורג תלך לבחירות אזוריות. התחזיות: "אלטרנטיבה לגרמניה" במקום הראשון עם 25% מהקולות.

ברית שרה ווגנקנכט עם 17%. "אלטרנטיבה לגרמניה", מצדה, רואה רחוק: "המטרה שלנו היא להפוך לכוח הגדול ביותר מבחינה פוליטית בגרמניה", אמר אחד משני מנהיגיה, טינו קרופאלה. "הגל הכחול (צבע המפלגה) צריך לבוא ממזרח למערב, למדינות הפדרליות הוותיקות יותר".

אולי הבחירות בשנה הבאה קרובות מדי ליעד הזה, אבל המפלגה מקדמת את מה שהיא פרויקט 2029, לבחירות שאחריהן.