עו''ד שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: לע''מ
המלצות האוצר שפורסמו היום (ב') לטיפול בערימות המזומנים שנצברו בחברות הארנק, אשר מטילות מס גבוה יותר על בעלי חברות ארנק שלא משחררים רווחים בתנאים מסוימים, מעוררות סערה במשק ובקרב מייצגים של חברות, אשר טוענים כי ההמלצות מבטאות התערבות לא מידתית בפעילות החברות.
● מנהל רשות המסים: "הנהלת האוצר מתנגדת לדיבידנד מוטב", שנתניהו ביקש לבחון
● כך מבקש האוצר לחייב חברות לשחרר "רווחים כלואים"
לדברי עו"ד רו"ח רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', "ההמלצות החדשות המוצעות לשינוי שיטת המיסוי על חברות מערערות במידה רבה את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה. כאשר עיקרון זה מעוקר לצורכי מס, המשמעות היא שבעלי המניות עלולים להידרש לשאת בנטל מס כבד יותר".
עוד אומרת גוז-לביא כי "יישום ההמלצות עלול לפגוע בגמישות העסקית והתפעולית של חברות. אחד היתרונות המרכזיים של פעילות באמצעות חברה הוא היכולת של חברות לפעול בשוק בצורה גמישה, לפתח מבנים עסקיים מורכבים ולמנף את הנכסים שלה בצורה יעילה. אם מודל המיסוי החדש ישית מס יותר גבוה, הוא יפחית את יכולת החברות לתכנן את השקעותיהן ואת הפעילות שלהן בצורה מיטבית, כך שהן עלולות להימנע מלהשקיע בתחומים חדשים או להרחיב את פעילותן, דבר שיוביל לאובדן השקעות במשק".
בין ההמלצות המרכזיות של הצוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר, עו"ד שלומי הייזלר, המלצה כי חברות משלח-יד בעלי שיעור רווחיות גבוה יחויבו במס שולי (המגיע לכ-50%-45%) על שיעור הרווחיות העולה על שיעור מסוים וכן יחויבו במיסוי דיבידנד על רווחים לא מחולקים בתנאים מסוימים, גם ללא חלוקה. בנוסף, נקבע "מס ריבית" חדש בשיעור 2% על רווחים כלואים שלא יחולקו על-ידי חברות החזקה, מעל "כרית ביטחון" שנקבעה, הטלת מס על השקעות פאסיביות של חברות, מיסוי חברות החזקה על התשואה הנורמטיבית ביחס לרווחים הלא מחולקים ותיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה המאפשר למנהל רשות המסים לכפות על חברה חלוקת דיבינד, תוך הפחתת התנאים והמשוכות לכך.
לדברי גוז-לביא, "היומרה של האוצר ורשות המסים לדעת מהי 'כרית הביטחון' המתאימה לכל חברה מעבר להיותה התערבות בוטה בפעילות חברה - אין בה היגיון כלכלי. מדובר במידע שקשור לתחום פעילות החברה, לצפי פעילותה העתידית ולעוד גורמים רבים פנימיים וחיצוניים שאינם בידיעת רשות המסים".
"אחת הרפורמות המשמעותיות"
עו"ד מוטי בללתי, מומחה למסים ושותף במשרד גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות', מוסיף כי "דוח הצוות לבחינת רווחים לא מחולקים ממליץ למעשה לכרסם משמעותית את משטר המס הדו-שלבי המוטל על חברות ישראליות באמצעות מספר שינויי חקיקה דרמטיים. ככל שההמלצות בדוח יגובשו לכדי חקיקה מחייבת, תהיה זו אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שנכנסו לתוקף במשטר המס בישראל. למעשה, כמעט כל חברת ארנק מעל מחזור הכנסות של 200 אלף שקל תהיה כפופה לכך שהכנסתה תחויב במס שולי (עד 50%) בידי בעל המניות".
עוד טוען בללתי כי "ההנחה בבסיס הדוח הבין-משרדי היא שהותרת כספים בחברות אינה רצויה, מוטלת בספק ולא מבוססת, ואם תאומץ, היא אף עלולה להשפיע על תמריצי ההתאגדות. הכלכלה מבוססת כולה על השקעות וניצול הזדמנויות, ופעמים רבות יש טעמים כלכליים כבדי-משקל להותרת רווחים בחברות הארנק. כשחברה לא מחלקת דיבידנד לבעלי מניותיה, יש מחיר לא מבוטל שבעלי המניות משלמים. למשל, בעלי המניות אינם יכולים לרכוש באמצעות הכספים בחברה דירה ולהתגורר בה, ואינם רשאים לקחת הלוואות מהחברה לפרקי זמן ארוכים מבלי להחזירם - מבלי שיהיו חשופים למס על דיבידנדים".
עו"ד (יועץ מס) ירון אלי, ממשרד אלי, נדלר ושות' (ENF), מסכים כי ההמלצות יפגעו בחברות, כאשר לדבריו, "הפתרון המהיר והיעיל ביותר בעת הזו הוא הסדר חקיקה מהיר שיעניק הטבה (25%) על מחצית מהרווחים המחולקים כיום, תוך התחייבות של החברות המחלקות לחלק את יתרת הרווחים ב-3 השנים הבאות במס מלא (33%), לצד קביעת מנגנון כי בשנים הבאות (עד שנה מסוימת שתיקבע) החברה תמשיך ותחלק מחצית מרווחיה. מהלך כזה, לצד המקל של יישום ביתר שאת של סעיף 77 (המאפשר למנהל רשות המסים לכפות על חברה חלוקת דיבידנד, א' ל"ו), יביא לתוצאה הרצויה של גביית מסים עודפת בטווח המיידי, לצד תזרים הכנסות ממסים בטווח הבינוני. יתרה מכך, מהלך כזה, שייעשה במעין שיתוף עם ציבור החברות, יביא לפחות מחלוקות והתדיינות מיותרות בין כותלי בית המשפט".
גורמים באוצר מציינים כי במהלך הדיונים עמדה לנגד עיני הצוות השאלה כיצד לטפל בבעיית הרווחים הכלואים מבלי לפגוע בשיקול-הדעת העצמאי של החברות ובמהלך העסקי שלהן, ונבחרו החלופות שלא פוגעות במחזור העסקים ובשיקול-הדעת של החברה, כוללות כריות ביטחון רבות ונוגעות רק בסכום שלא מחלוקת מטעמי התחמקות מתשלום מס.
דברי גורם באוצר, "הביקורת מגיעה בעיקרה מגורמים אינטרסנטים שנהנו מהפרצות בחוק. הדוח שומר על העולם העסקי, אין בו כדי לפגוע בו, והוא מאפשר לחברות להמשיך להתפתח ולפתח את הפעילות העסקית שלהן".