הסעודים מנסים לקדם הפסקת אש, ולמה האיראנים עדיין לא תקפו?

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● העיתון הטורקי שמציע לפעול נגד ישראל
● WSJ | "תחושה שאתה יכול לעשות כל דבר": בעמק הסיליקון מתפעלים מיוצאי 8200  

1 ערב הסעודית מנסה לסייע בקידום הפסקת האש

שר החוץ הסעודי הנסיך פייסל בן פרחאן קיים מאז יום ראשון שורת שיחות טלפון עם מנהיגים באזור, במטרה לקדם את הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס. הוא שוחח, בין השאר, עם מקביליו מטורקיה, מצרים וירדן. עם מקבילו הטורקי הקאן פידאן, השיחה עסקה בהידוק התקשורת בין המדינות המוסלמיות במטרה להביא להפסקת אש בין ישראל לבין חמאס. בשיחה עם מקבילו המצרי באדר עבד אל־עאטי, השניים שוחחו על מבצע "מחנות קיץ" הישראלי ביהודה ושומרון.

השניים גם הביעו את תמיכתם בקידום מדינה פלסטינית. הנסיך פייסל גם דיבר עם מקבילו הירדני, איימן ספדי, תוך שהשניים גיבו את המאמצים של מדינות ערב ליצירת פתרון מקיף לעם הפלסטיני, כולל הקמת מדינה פלסטינית. דמות אזורית נוספת שדווקא בעלת קשרים קבועים בשנים האחרונות עם ישראל, היא שר החוץ הבחרייני, עבד אל־לטיף אל־זיאני. הוא, בדומה למקביליו, הביע את תמיכתו בקידום מדינה פלסטינית.

מאמציו של שר החוץ הסעודי מתווספות לשיחה מסקרנת שהתקיימה בין נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן לבין נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן. הקשר בין השניים תמיד תהיה נתון לסימני שאלה סביב אירועי רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י, אבל מערכת היחסים בין ערב הסעודית לבין טורקיה פורחת. שני המנהיגים הביעו בשיחה את עמדתם כי יש לפעול להביא להפסקת אש בעזה ובגדה המערבית.

מאת אברהים חאזן. מתוך אנאדולו. לקריאת הכתבה המלאה. 

2בעולם תוהים: מדוע התגובה האיראנית לחיסול הנייה מתעכבת?

יותר מחודש חלף מאז שראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה חוסל במתקן של משמרות המהפכה בטהרן לאחר שנכח בטקס ההשבעה של נשיא איראן החדש מסעוד פזשכיאן, איומי משטר האייתוללות כלפי ישראל כי הם ינקמו נמשכים - אך עדיין לא ממומשים. רק בשבוע שעבר, גורם במשמרות המהפכה אמר כי התגובה נגד ישראל עשויה לקחת זמן.

משך הזמן מאז החיסול ועד התגובה האיראנית שונה לחלוטין מזה של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון חסן מהדווי. הוא חוסל ב־1 באפריל, והתגובה הגיעה תוך פחות משבועיים. מומחים שעימם שוחחו באל־ערבייה העלו כמה שיקולים שעשויים להביא לעיכוב בנקמה האיראנית. המרכזי שבהם הוא חשש מתגובה ישראלית עוצמתית שתביך את האיראנים ותביא להסלמה שתתגלגל למלחמה כלל־אזורית - במעורבות ארה"ב.

"רבים באיראן, כולל דמויות מובילות בפוליטיקה במדינה, מזהירים את ההנהגה מפני ההשלכות של מלחמה כוללת, שעלולה להיות הרסנית למדינה וקטלנית למשטר", אמר לאל־ערבייה אראש עזיזי, עמית אורח באוניברסיטת בוסטון. סעיד גולקאר, פרופ' מאוניברסיטת טנסי, הוסיף כי "מלחמה עם ישראל תגרור את ארה"ב לסכסוך רחב יותר, מה שעשוי לפגוע בסיכוייה של קמאלה האריס בבחירות בנובמבר".

מאת יאכוב פאזלי. מתוך אל־ערבייה. לקריאת הכתבה המלאה. 

3הרב הראשי של בריטניה תוקף את ממשלת הלייבור

הרב הראשי של בריטניה אפרים מירוויס, לרוב, נמנע מביקורת ישירה וחריפה נגד הממשלה המקומית. אולם, החלטת ממשלת הלייבור להגביל את יצוא האמל"ח לישראל, הביאה אותו למתיחת ביקורת קשה על הצעד "בעת שבה ישראל נלחמה על עצם הישרדותה בשבע חזיתות, במלחמה שנכפתה עליה ב־7 באוקטובר". הוא ציין כי אחת הסוגיות שהגבירו את הזעם שלו, היא שההודעה התפרסמה בזמן הלוויות של שניים מששת החטופים שנרצחו על ידי מחבלי חמאס.

"כשישראל מתמודדת עם האיום של איראן ושלוחותיה לא רק על בני עמה, אלא על כולנו במערב הדמוקרטי", מסר הרב הרב הראשי, "הודעה זו מזינה את השקר שישראל מפירה את המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כשבפועל היא מתאמצת לקיים אותו". לדבריו, ההודעה של ממשלת הלייבור תעודד את האויבים המשותפים. "זה לא יסייע להבטיח את שחרור 101 החטופים הנותנים, ולא יסייע לעתיד השלו שאנחנו מייחלים לו".

הביקורת נגד ממשלת הלייבור לא הסתכמה ברב הראשי. מועצת ההנהגה היהודית (JLC) הגדירה את ההחלטה "מאכזבת מאוד". הארגון הסביר כי "כשגופות ששת החטופות נקברות, חשוב יותר מאי פעם לבריטניה לעמוד לצד בעלת בריתה ישראל". בה בעת, ידידי ישראל בלייבור ביקרו: "אנחנו לא מאמינים כי מגבלות מכירת הנשק הבריטיות יביאו לסיוך הסכסוך הטראגי בעזה או יסייעו להבטחת שחרור החטופים".

מאת לי הארפין. מתוך ג'ואיש ניוז. לקריאת הכתבה המלאה. 

4תחקיר: המאחזים ביהודה ושומרון צוברים תאוצה

196 מאחזים יהודיים פרוסים ברחבי יהודה ושומרון, 89 מתוכם הוקמו מ־2019 - ו־29 רק בשנה האחרונה. כך עולה מתחקיר של BBC שמתפרסם בבוקר לאחר החלטת ממשלת בריטניה על אמברגו נשק חלקי נגד ישראל. ב־BBC מסבירים כי המאחזים עשויים להיות חוות, קבוצות בתים או קרוואנים, ומציינים כי הם בלתי חוקיים הן בחוק הבינלאומי והן בחוק הישראלי.

לפי ה־BBC, מסמכים מראים כי ארגונים בעלי "קשרים הדוקים" לממשלת ישראל סיפקו מימון וקרקע, לטובת אותם המאחזים. אלוף (מיל') אבי מזרחי, לשעבר מפקד פיקוד מרכז, אמר ל־BBC כי מרבית תושבי המאחזים הם אזרחים שומרי חוק, אך ציין כי הימצאות המאחזים מגבירה את הסבירות לאלימות. "בכל פעם שאתה מציב מאחזים לא חוקיים באזור, זה מביא למתיחות עם הפלסטינים החיים באותו אזור", הסביר.

בניגוד להתיישבויות הגדולות ביהודה ושומרון, למאחזים אין שום אישור תכנון ישראלי רשמי. אולם, הן ההתיישבויות הגדולות והן המאחזים נתפסים בחוק הבינלאומי כבלתי חוקיים. שני ארגונים שסוכנות BBC מצאה קשר מובהק בין פעילותן לבין פיתוח המאחזים, כולל אספקת מימון, הם ההסתדרות הציונית העולמית וארגון אמנה.

מאת ג'ייק טאקצ'י, זיאד אל־קטן, אמיר נאדר ומת'יו קאסל. מתוך BBC. לקריאת הכתבה המלאה