הנטו יישחק, הטבות המס יקוצצו: תוכנית התקציב שהציג סמוטריץ'

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את תוכניותיו לתקציב המדינה ל־2025 ביום שלישי, והודיע על יעד נמוך יחסית לגירעון סביבו ייבנה התקציב, ברמה של עד 4% תוצר - כמחצית מהגירעון כיום.

● בלעדי | התרגיל שמקדם סמוטריץ' כדי להדיח את היועץ המשפטי של משרד האוצר
● נתנאל אריאל, פרשנות | סמוטריץ' תקף את הנגיד על מדיניות הריבית - הוא עוד עשוי להגיד לו תודה על כך

על מנת להתכנס ליעד שאפתני זה, סמוטריץ' גיבש רשימה של צעדי התכנסות בהיקף של כ־35 מיליארד שקל. אלא שבתוך משרד האוצר מתריעים מראש כי מתוך חבילת ההתאמות שאמורות לקיים את התקציב - כ־10 מיליארד שקל כתובים על הקרח.

ראשית, סמוטריץ' הכניס לתוכנית מקור תקציבי של כ־3 מיליארד שקל, שאמור להגיע מחילוט כספי הרשות הפלסטינית. גם בתקציב לשנת 2024 הסתמך סמוטריץ' על מיליארדים שהיו אמורים לזרום לקופת המדינה מכספי המסים של הרשות שגובה עבורה ישראל, לקיזוז תשלומי הרש"פ למשפחות מחבלים. בשל מורכבות משפטית ומדינית, זה לא קרה ב־2024 - והנסיבות לא צפויות להשתנות גם ב־2025.

תוכנית נוספת של סמוטריץ' שהסיכוי ליישומה נחשב נמוך היא הקפאת השכר למאות אלפי עובדים במגזר הציבורי, בהיקף של 5־8 מיליארד שקל (בהתאם למתווה שייקבע). בנקודה זו, צפויים באוצר להיתקל בהתנגדות עזה מצדה של ההסתדרות, שכבר הודיעה בעבר כי לא תיתן יד לפגיעה נוספת בציבור העובדים.

בחודשי המלחמה הראשונים, בהסתדרות הסכימו למודל שבו כל עובד במשק "יתרום" יום הבראה אחד, כדי לממן את התקציב לחיילי המילואים. לאחר מכן, הבהירו בארגון כי לא יסכימו לצעדים נוספים, בטרם הממשלה תקצץ באופן חד בכספים הקואליציוניים ותצמצם משרדי ממשלה לא הכרחיים.

אלא שלמרבה אכזבת הדרג המקצועי באוצר, סמוטריץ' לא מתכוון להכניס לתקציב הצעה לקיצוץ בכספים הקואליציונים או לסגירת משרדי הממשלה המיותרים. בדיון שקיים השבוע עם הדרג המקצועי במשרדו, הסביר סמוטריץ' לנוכחים שהוא לא יודע להעביר מהלך כזה בתוך הקואליציה. לעמדתו, נגיעה בקופות הקטנות של שרי הממשלה עלולה להוביל לאי־אישור התקציב כולו.

ללא צעדי התייעלות "בתוך הבית" מצד הממשלה, מעריכים באוצר שלא יהיה ריאלי לדרוש מבר־דוד להיכנס תחת האלונקה. על אחת כמה וכמה כשהיחסים בין סמוטריץ' לבר־דוד נמצאים בשפל כרגע. זאת, על רקע השביתה הכללית עליה הכריזה ההסתדרות השבוע, שסמוטריץ' הוציא נגדה צווי מניעה ואמר בעטיה שבר־דוד "משרת את האינטרסים של חמאס".

את רובם הגדול של צעדי ההתכנסות ליקט שר האוצר מתוך ההצעות שגיבשו באגף התקציבים. זאת, לאחר שסמוטריץ' מידר אותם מדיונים על התקציב בחודשיים האחרונים עמו ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו - ותקף אישית את הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס.

"אין דרך אחרת"

כדי להביא לחיסכון כה גדול באוצר, ייאלצו לאמץ תוכניות כואבות שניתנות ליישום במהירות. כדי לספק ודאות לשווקים ולהתכנס לפרק הזמן הקצר שנותר לאישור התקציב, באוצר יתקשו להעביר רפורמות גדולות ומורכבות ויסתפקו בעיקר בצעדים מוכרים. אלו כוללים בעיקר הקפאות, שנחשבות קלות יותר פוליטית - כיוון שלא נוטלים מהציבור הטבות שכבר היו לו ביד, אלא מונעים ממנו הטבות עתידיות שהיה אמור לקבל.

אז מה על הפרק? סמוטריץ' אמר שלדעתו לא יהיה נכון להביא חוק הסדרים עם רפורמות מבניות מקיפות לצד התקציב הקרוב. "הדרג המקצועי באוצר הביא הצעות טובות, ונקדם אותם בהליכי חקיקה רגילים", אמר השר. "ניתן דגש על עידוד ענף ההייטק; ייעול מבני המגזר הציבורי, כמו איחוד הסמכויות על התעסוקה המפוזרות כיום בין ארבעה משרדים שונים; גיוון מקורות ההון של הכלכלה, כמו חוק האיגוח שכבר עבר בממשלה; וטיפול בבעיית ההון השחור בכלכלה".

עוד אמר באשר לעקרונות בניית תקציב 2025: "צריך ביטחון כדי להחזיר את האמון של התושבים וגם של המשקיעים. לא אחסוך כסף בניהול המלחמה הנוכחית. זה ייקח זמן ויגבה מחירים, אבל אין דרך אחרת". לגבי ועדת נגל, שהוקמה באחרונה לבחינת תקציב הביטחון, אמר: "התוצאות שלה יהיו מהווקטורים העיקריים למצב המאקרו־כלכלי של ישראל בעשור הקרוב".

מהיכן יבוא הכסף לממן את הגידול בהוצאות הביטחון? ראשית, מהקפאת מדרגות מס הכנסה. בכל תחילת שנה, מעודכנות מדרגות המס בהתאם לגובה האינפלציה. המשמעות: שכר הנטו של הישראלים ייפגע ולא יעודכן בהתאם לקצב עליית המחירים. צעד זה נחשב לפשוט מבחינת היישום שלו, כיוון שהוא לא דורש חקיקה ויכול לחסוך למדינה 2.5 מיליארד שקל.

מעבר להקפאת מדרגות המס, באוצר מעוניינים לאחד את שתי המדרגות הנמוכות לתשלום מס הכנסה, כך שבעלי שכר נמוך ישלמו מס גבוה יותר. כיום, בעלי הכנסה שנתית עד 84,120 שקל, שהם 7,010 שקל בחודש, מחויבים במס מינימלי בשיעור של 10%. המדרגה השנייה, המשקפת הכנסה חודשית של עד 10,060 שקל, מחייבת בתשלום מס של 14%. לפי אומדני האוצר, מהלך זה לבדו אמור להגדיל את הכנסות המדינה בכ־2 מיליארד שקל בשנה.

ההצעה המקורית

מי שעוד צפויים להיפגע, הם מקבלי הקצבאות ואלו שמרוויחים שכר מינימום. בדומה לסעיפים הקודמים, גם באלו, השאיפה היא לבצע הקפאה ולא לעדכן את גובה התשלום בהתאם לאינפלציה ולמנגנונים נוספים הקבועים בחוק, או בהסכמים שנחתמו בעבר. הקפאות אלה ואחרות שוות בין כ־5.5 מיליארד שקל בחיסכון להוצאות המדינה.

ההצעה המקורית של הדרג המקצועי הייתה שונה. כיום, קצבאות הילדים שמשלמת המדינה בגין ילד שישי ושביעי גבוהות מהקצבאות עבור כל אחד מחמשת הילדים הראשונים. באוצר שאפו להשוות את הקצבאות המוגדלות למשפחות מרובות ילדים לאלה שמקבלות יתר המשפחות, בחישוב לכל ילד. אולם, ההצעה נפלה בשל התנגדות המפלגות החרדיות. לגלובס נודע כי סמוטריץ' ניסה לגשש בעניין מול יו"ר ש"ס, אריה דרעי, והבין שאין לכך היתכנות פוליטית.

לעומת הפגיעה בבעלי שכר נמוך, אמורה להיכנס לתקציב הצעה שמתמקדת בגביית מס מבעלי הכנסות גבוהות. ביום שני, הצוות לבחינת הרווחים הכלואים הלא מחולקים, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, פרסם את המלצותיו לתקציב 2025, בהן הטלת מס חדש, בגובה 2% בכל שנה, על רווחים צבורים בחברות אחזקה שצברו סכומים מעל תקרה מסוימת. על־פי ממצאי הצוות, פוטנציאל גביית המס עומד על כ־5 מיליארד שקל בכל שנה, כאשר כספים אלו מגיעים בעיקר מהשכבות החזקות ביותר בחברה הישראלית, וכ־99% מהסכום מגיע מהעשירון העליון.

סעיף נוסף שעל השולחן הוא ביטול הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת. כבר בתקציב הקודם, טרם המלחמה, ניסו באוצר להעביר את המהלך, אך ויתרו בסופו של דבר, לאור ההתנגדות העזה של מלונאים וגורמים נוספים, ולצדם של משרד התיירות בראשותו של השר חיים כץ. סמוטריץ' אמר בשבוע שעבר שהוא מעוניין להוציא את התוכנית לפועל בתקציב השנה הבאה. אלא שבמצבה הנוכחי של התיירות הנכנסת, לא נראה שמהלך זה יניב לקופת המדינה הכנסות מיידיות משמעותיות ב־2025.