מספנות ישראל / צילום: איל יצהר
לאחר שבשבוע שעבר נחשף בגלובס כי במשרדי הממשלה מתכננים להסיר את המגבלה מעל נמל מספנות ישראל לפריקת סחורות, הבוקר (ג') שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צירף את חתימתו לזו של שרת התחבורה מירי רגב, והמגבלה הוסרה.
במשרדי הממשלה רואים זאת לא רק בתיקון היסטורי שנועד להגביר את התחרות בנמלים ולייעל את עבודתם, אלא גם מסר למיליארדר ההודי גאוטם אדאני, שאותו צפויה לפגוש רגב בהודו, לאחר שיו"ר הנמל שלו בארץ, רון מלכא, פועל לסיכול האסדרה בענף.
● בלעדי | המגבלה ההיסטורית תוסר מהנמל הצפוני. האם התחרות תגדל?
● בלעדי | "סוגיה בעייתית": האם משרד התחבורה יבלום חברות תשתית סיניות?
נתחיל מההתחלה: כתוצאה מהרפורמה בנמלים, שחלה בתחילת שנות ה-2000, ניתן זיכיון לפריקת מטען כללי (שאינו מגיע במכולות) לנמל מספנות ישראל הקטן, שבבעלות שלומי פוגל, סמי קצב ושלמה שמלצר, זאת לצד נמל חיפה הוותיק, שהיה אז בבעלות הממשלה. ואולם, הזיכיון למספנות ישראל הוגבל לפריקתן של 5% מהסחורות שמגיעות דרך הים. המגבלה ההיסטורית הזו נועדה להגן על עובדי נמל חיפה הממשלתי, שכן חלק משכרם נגזר מהיקף הסחורות שהם פורקים.
בשנת 2021 נפתח מול שעריו של נמל חיפה נמל המפרץ, שאותו מפעילה SIPG הסינית. ב-2022 חברת אדאני ההודית וגדות הישראלית זכו במכרז להפעלת נמל חיפה. בד בבד, זה כמעט עשור מתנהלים דיונים בבתי המשפט לנוכח בקשתה של מספנות ישראל להסיר ממנה את מגבלת ה-5%, ולאפשר לה להתחרות.
פריצת הדרך המשמעותית שחלה בחודשים האחרונים
בשנת 2017 המדינה הבטיחה לבג"ץ לבחון את עמדתה בנושא. מאז, במשרד האוצר שוכנעו שיש לבטל את המגבלה, וניסו לשכנע את משרד התחבורה להסירה, ללא הצלחה (וזאת חרף הטענות שכוחו של שלומי פוגל, מקורבו של ראש הממשלה, יוכל להוביל לשינוי המציאות). ואולם, בחודשים האחרונים חלה פריצת דרך משמעותית, כשאנשי אגף תקציבים ומנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הגיעו להסכמות שמקובלות גם על השרים, להסדרה כוללת בענף הנמלים. במסגרת זו, לצד הסרת המגבלה לנמל מספנות ישראל, גם יינתן שימוש ברציפים נוספים לנמלים החדשים בצפון ובדרום, רציף נוסף לנמל אשדוד ופתיחת מגבלות על עיסוקים שונים שחלו על נמל חיפה, כדי לשים סוף לטענות של הנמלים זה כלפי זה.
במשרד האוצר סברו שיש להפריד את הסרת המגבלה מההסדרה לנוכח העובדה שנמל חיפה כבר לא ממשלתי אלא בבעלות פרטית ועליו להתחרות כיתר השחקנים ללא הגנות מטעם המדינה. דווקא במשרד התחבורה התנגדו ושאפו לייצר מצב שבו כל אחד מהנמלים יקבל מעט ממבוקשו.
ואולם, בנמל חיפה הזדעקו, ויו"ר הנמל רון מלכא כתב למשרדי הממשלה כי בעת ההתמודדות על המכרז הוצג מצג שלפיו הרציפים הנוספים יינתנו לנמל המפרץ המתחרה רק כשהיקף המכולות במשק יגיע ל-4.9 TEU, כשעתה מדובר על מעט יותר מ-3 TEU. במכתב למנכ"ל האוצר טען מלכא, כי מהלך כזה "ייחשב כהפרה חמורה של ההבנות שעמדו בבסיס רכישת חברת נמל חיפה". ואולם, עיון בכתב ההסמכה מגלה כי ניתן להעביר את הרציפים גם מתחת לרף שנקבע באישור שרי התחבורה והאוצר, ואילו מעל לאותו רף יכול הנמל להפעיל את הרציפים גם ללא צורך באישור השרים. נוסף על כך, במשרדי הממשלה דוחים את הטענה שלפיה הוצג לנמל מצג אחר.
מלכא מציין במכתבו כי אין כעת תורים בנמלים, בשונה מבתקופת הקורונה, וכי פתיחת הרציפים "בטרם הספיקה חברת נמל חיפה להתייעל ולפתח כושר תחרות, תדחק את החברה אל מחוץ לשוק, תפגע בתחרות בטווח הארוך, ואם לא די בכך, תייצר פגיעה בבת-ברית אסטרטגית של מדינת ישראל (כלומר הודו, א.ז) - תוך מתן מתנה לסינים (כלומר, לחברת SIPG המפעילה את נמל המפרץ, א.ז)".
מיד לאחר מכן, התבשרו במשרדי הממשלה כי השגרירות ההודית בישראל שיגרה תלונה למשרד החוץ נגד ההסדרה, ובמשרד האוצר תקפו את נמל חיפה: "הניסיון להשתמש במנופים מדיניים לטובת אינטרסים עסקיים ולמניעת תחרות - לא ראוי", מסרו אז לגלובס (מלכא שימש בתפקידיו הקודמים כשגריר ישראל בהודו).
כתוצאה מכך, ההסדרה בנמלים עלתה על פסים מדיניים, והיא תקועה. לפי משרד התחבורה הסיבה לטיסתה התמוהה של רגב להודו בפעם השנייה בחצי שנה האחרונה ובעיצומה של מלחמה כחברת קבינט היא כדי לדון עם המיליארדר ההודי גאוטם אדאני שהחברה שבבעלותו יחד עם חברת גדות הישראלית רכשו את הזיכיון להפעלת נמל חיפה, ולשכנעו כי ההסדרה נחוצה לרבות מתן הרציפים לנמל היעיל הסיני שמולו.
המסר לחברה ההודית
במקרה, או שלא במקרה, השרים חתמו על הצו בעת שהותה של רגב בהודו. נמל חיפה מוקף במתחרים, מצד אחד נמל מספנות ישראל הקטן והיעיל שהתמחה בפריקת מטען כללי ועם הסרת המגבלה הוא גם צפוי לפתוח ממגורה ולהתחבר למסילות הרכבת; ומן הצד השני נמל המפרץ המשוכלל והיעיל שהתמקצע בפריקת מכולות מטען. ייתכן שהמהלך והעיתוי שלו נועדו כדי לסמן להודו שתנועת המלקחיים החלה ומוטב לנמל חיפה להגיע להסדרה שתטיב גם איתו, שכן העברתה לפסים מדיניים גוררת את גורמי המקצוע לפרוס אותה למהלכים בודדים ושבידיו של הרגולטור נותרו עוד לא מעט שוטים להשתמש בהם.
כך, בימים אלו דנים במשרדי הממשלה בחבילת הקלות זמנית לנמלים כתוצאה מהמלחמה וכדי להכין אותם לפעילות הרבה שצפויה בהם עם תום המלחמה והתאוששות המשק. במשרדי הממשלה צופים שהיום שאחרי המלחמה ייראה כמו היום שאחרי מגפת הקורונה כשעשרות אוניות המתינו מחוץ לנמלי הים - שגרפו רווחים. לגלובס נודע כי לחצים רבים מופעלים מצד חלק מגורמי הממשלה שלא לאשר במסגרת חבילת ההקלות האלו הקלות לנמל חיפה.
ואולם, מעבר למאבקים ולניסיונות להסדיר את הענף הסוער ולהרגיע את המאבקים היצריים והאישיים, ראוי להזכיר כפי שכתב מבקר המדינה בדוח על תפקוד הנמלים השנה כי "העובדה שכ-99% מסך מטעני היצוא והיבוא עוברים בנמלים אלו מצביעה על התלות הגבוהה של הסחר הבינלאומי של ישראל בנמלי הים. תלות זו נובעת בראש ובראשונה מכך ששוקי המקור והיעד של ישראל אינם סמוכים לה, בשל מיקומה הגיאוגרפי ומצבה הגיאופוליטי. כמו כן, מיעוט המשאבים הטבעיים מחייב משק פתוח, שבו שיעור היבוא גבוה ונותן מענה לכלל צורכי המשק. לפיכך, חשיבותם של נמלי הים לכלכלת ישראל מצריכה את פעילותם הסדירה", נכתב.