דיון ההדחה הסוער של המנכ"לית והדירקטורית שטענה: "חדשות 13 במצב חולני"

השבועות האחרונים היו מורכבים במיוחד לחברת חדשות 13, שגם כך אינה מתנהלת על מי מנוחות בשנים האחרונות. מאז מינויה של המנכ"לית יוליה שמאלוב-ברקוביץ', נכנסה החברה לכאוס שהוביל לחוסר ודאות וחוסר יציבות.

● יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ורשת הגיעו להבנות לגבי סיום תפקידה
● הדרישה הלא שגרתית של שמאלוב-ברקוביץ' מרשת 13: שנו את החוזה כדי שאוכל לתבוע את עיתונאי הערוץ
● האולטימטום של חדשות 13 לשמאלוב-ברקוביץ': הסכם או הדחה

כזכור, בתחילת אוגוסט נחתם הסכם בין רשת 13 לבין ועד העובדים, הקובע כי המנכ"לית תודח מתפקידה, ותוקם ועדת איתור למציאת מנכ"ל. ההסכם היה סודי, כך ששמאלוב-ברקוביץ' בעצמה לא ידעה עליו עד פרסומו. מאותה נקודה ניהלו הצדדים משא-ומתן לפרישה מרצון, שנמשך כחודש.

השבוע הצדדים הגיעו סוף-סוף להבנות לגבי סיום התפקיד, כאשר שמאלוב-ברקוביץ' צפויה לקבל לפי ההסכם יותר מ-2 מיליון שקל. לידי גלובס הגיעו פרטים חדשים המצביעים על ההתרחשויות מאחורי הקלעים - מי מנע את הליך ההדחה בדירקטוריון, מה היו השיקולים לכאן ולכאן, ומה חושבים המנהלים הבכירים ברשת 13.

בכך יש לשפוך אור על האופן שבו מתרחשים הדברים בחברה, אך עם זאת נדגיש כי הבעיות בחברת החדשות טרם הסתיימו. לפני המלחמה עמד תקציב חברת חדשות 13 על כ-90 מיליון שקל בשנה. מאז תחילת המלחמה הזרימו בעלי המניות של רשת למעלה מ-100 מיליון שקל, בין היתר כדי לממן את תקציב חברת החדשות. את החברה מוביל כיום מנכ"ל זמני, אייל דה פאו, וועדת האיתור צריכה לבחור מנכ"ל חדש שינסה להחזיר את הסדר על כנו. 

הנימוקים של בן חי שגב 

על-פי מידע שהגיע לגלובס, יו"ר רשת, נדב טופולסקי, שלפי הדיווחים היה מעורב פחות בשבועות האחרונים, חזר לתמונה ולקח חלק בישיבות דירקטוריון חדשות 13. בתחילת השבוע (1 בספטמבר) התכנסה הישיבה באיחור של שעה, לאחר שחברי הדירקטוריון עודכנו כי הצדדים נמצאים על סף חתימה. 

עם זאת, תוך זמן קצר התברר כי שמאלוב-ברקוביץ' אינה חותמת על ההסכם. הדד-ליין לחתימה הוארך עד השעה 19:00, לאחר מכן נדחה שוב פעמיים, ובסופו של דבר ההחלטה נדחתה לגמרי.

מה קרה במהלך הדיונים? על-פי המידע שהגיע לגלובס, בין חברי הדירקטוריון נרשמו חילוקי דעות בשאלה האם להזמין את שמאלוב-ברקוביץ' לשימוע. 

מנכ"ל רשת 13 אמיליאנו קלמזוק והיו"ר טופולסקי הצביעו בעד ההדחה, והם אלה שמייצגים את האינטרס של רשת 13. שלושת הנציגים מטעם הציבור הצביעו כך: היו"ר אייל דה פאו הצביע בעד; אברהם נתן, לשעבר יו"ר רשות השידור ומקורב לליכוד, נעדר מההצבעה (בשל העובדה שהישיבה התאחרה והתארכה); וד"ר יפעת בן חי שגב הצביעה נגד הליך ההדחה. 

 נדב טופולסקי, יו''ר רשת 13 / צילום: איל יצהר

לגלובס נודע כי בן חי שגב ניסתה לשכנע את חברי הדירקטוריון כי ההדחה אינה נכונה לחברת החדשות - גם מצד ההנהלה וגם בנימוק של דרך ארץ. לדבריה בישיבה, הליך הדחה היה מכניס את החברה להליך משפטי ארוך, שלא יאפשר "להבריא את החברה". 

היא הוסיפה גם כי חברת החדשות "חולה זמן רב", ושרשרת האירועים שהתרחשה לחברה בשבועות האחרונים רק החמירה את "המצב החולני" שלה. לשיטתה, שנתפסה כשנויה במחלוקת, אירועים אלה העמידו "מציאות אנרכית" בהתחלפות התפקידים בין הנהלת החברה לבין העובדים - משמע, החברה מנוהלת על-ידי העובדים. 

בן חי שגב הסבירה כי החולי של החברה התבטא בחילופים חוזרים ונשנים של מנכ"לים בחמש השנים האחרונות, לצד רמת האמון הנמוכה של הצופים שמובילה לנתוני רייטינג נמוכים. לדבריה, כל הכאוס שהתחולל בחברה בחודשיים האחרונים רק דרדר אותה עוד יותר. 

שאלת התביעות 

אחת מנקודות המחלוקת מול שמאלוב-ברקוביץ' הייתה רצונה שסעיף התביעות יוסר מהחוזה שלה, ויתאפשר לה לתבוע את עיתונאי החברה על דברים שנאמרו במהלך כהונתה הקצרה. בעוד שרשת 13 סירבה לאפשר לה זאת ואף עמדה על כך, עמדתה של בן חי שגב הייתה שהתבצרות בנושא היא החלטה שגויה. לדבריה, היה עדיף לחתום על ההסכם. 

 יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מנכ''לית חדשות 13 לשעבר / צילום: כדיה לוי

עם זאת, בהנהלת רשת החליטו שהם לא מעוניינים בכך, והמשיכו לנהל משא-ומתן בנושא. על-פי ההערכות, הסיבה לכך הייתה שאם תביעות כאלה ייצאו לפועל, עלול לדלוף מידע פנימי של רשת 13, שהחברה אינה מעוניינת בפרסומו. נוסף על כך, בדירקטוריון אף עלתה הטענה שזה האינטרס של החברה שעובדיה יהיו מוגנים מתביעות, ולא רק החברה כחברה תהיה מוגנת.

במהלך המשא-ומתן וגם בתמיכה של ד"ר בן חי שגב, הוצע נוסח מרוכך, שלפיו שמאלוב-ברקוביץ' לא תוכל לתבוע את עובדי החברה במהלך 22 חודשים, וגם לאחר פרק הזמן המדובר, יהיו מגבלות נרחבות שאמורות להקשות עליה לתבוע בפועל. לבסוף נחתם כפי שרשת רצתה במקור, כלומר - שמאלוב-ברקוביץ’ מוותרת על זכותה לתבוע לגמרי, בנוגע לכל מה שהתרחש במהלך הסערה הזו.

בן חי שגב ציינה בדירקטוריון כי אכן יש חשש ששמאלוב-ברקוביץ' תתבע לאחר הזמן המדובר, אך אין לקחת זאת במכלול השיקולים בעת קבלת ההחלטה. עוד היא הוסיפה כי היא בטוחה שהעובדים פעלו לפי החוק וקיבלו ייעוץ משפטי מתאים כדי להימנע מתביעה כזו. 

בסופו של דבר, נראה כי מצד אחד חברי הדירקטוריון קיבלו את עמדתה ד"ר בן חי שגב ולא בחרו בהליך הדחה, אך מצד שני לא התקבלה עמדתה ביחס לדרישת אי-התביעות. עם זאת, התבטאויותיה מעלות סימני שאלה ביחס להתנהלות דירקטוריון חברת החדשות. בדבריה ניכר חוסר אמון בחברה בדרך שלה במתכונת הנוכחית. 

מחדשות 13 נמסר בתגובה: "לא מגיבים לרכילות". מד"ר יפעת בן חי שגב לא נמסרה תגובה. 

"נותרה בי צלקת"

בוועד העובדים אומרים כי ההסכם בין הצדדים אומנם נחתם "באיחור של כמה שבועות, (אך) עכשיו זה באמת מאחורינו. תודה לנציגי רשת בדירקטוריון שעמדו בהתחייבותם לעובדים, למרות הקשיים שבהם נתקלו. אנו מצפים למינוי מנכ"ל מקצועי לחברת החדשות, שישקם אותה מהמשבר הקשה בתולדותיה, ומתכוונים להתייצב מאחוריו. בהצלחה לגברת שמאלוב-ברקוביץ' בהמשך דרכה". 

מנגד, שמאלוב-ברקוביץ' כתבה פוסט בפייסבוק עם טענות רבות כלפי החברה וכלפי העובדים. "כל הניסיון העשיר שלי לא נתן לי יום אחד של חסד בפני חלק גדול מעובדי חברת החדשות של ערוץ 13. הפשע שלי הוא בעיקר לטענתם היותי פוליטיקאית - התפקיד כנראה הכי בזוי שאפשר לכהן בו במסגרת העיניים הצדקניות של העובדים", ציינה. 

"אני כותבת זאת בצער, אבל קשה לי לא לחשוב שאילו היה לי שם משפחה אחר, אולי חיימוביץ או רוזנטל למשל, ואולי אם הייתי באה מבית גידול אחר, גאוגרפי ופוליטי - המינוי שלי דווקא היה מתקבל בחיבוק גדול מצד העובדים", הוסיפה בפוסט. 

"עברתי חרם אכזרי, קשה ולא אנושי מצד חלק גדול מעובדי חדשות 13. אתם לא רוצים את המינוי שלי? בבקשה, בואו נדבר. יודעים מה, אלך אתכם, לא רוצים אפילו לדבר איתי? בסדר. זכותכם. אבל בן אדם אומר לכם שלום או בוקר טוב, כל-כך קשה להגיד לו שלום בחזרה או לברך אותו בבוקר טוב בחזרה? ממתי זה נהפך לפשע? 

"חרם זה דבר נורא ואיום. מעולם לא חוויתי פער כזה בין רמת ציפייה והתרגשות לקראת משהו חדש לבין עוגמת-נפש שהותירה בי צלקת".