אמנון שעשוע: "כשהמטוסים לא מגיעים לכאן - ישראל רחוקה מהעין ומהלב"

"האם ההפיכה המשפטית והמלחמה פוגעות בהייטק הישראלי? אני חושב שכן" - כך אמר פרופ' אמנון שעשוע, שנשא דברים במסגרת ועידת ההייטק השנתית "Up & Coming" מטעם משרד גולדפרב גרוס זליגמן ופירמת PwC ישראל.

בשיחה עם ירון ויצנבליט, שותף וראש פרקטיקת הביקורת ואשכול ההייטק ב-PwC ישראל, אמר פרופ' שעשוע כי "אם אנחנו מתייחסים לקשיי המאקרו של ישראל, כדאי שקודם נגדיר מהם: קושי אחד הוא המהפכה המשפטית וכל המחאה שהתלוותה אליה, ומאז ה-7 באוקטובר המלחמה ואי-הוודאות. האם זה פוגע בהייטק? אני חושב שכן, אבל בואו נגדיר מה זאת פגיעה. הכוונה היא לפגיעה בעבודה מול לקוחות, כי הלקוחות שלנו הם מחוץ לישראל, וכן פגיעה ביכולת לגייס כסף ופגיעה בשווי החברות. נשאלת השאלה האם יש איזשהו דיסקאונט בגלל שהחברה מנוהלת בישראל, ואם תשים אותה בסיליקון ואלי, אולי היא תקבל שווי יותר גבוה". 

● מתחת לרדאר: מטא חיסלה את פעילות שבבי המטאוורס שלה - 90 פוטרו בישראל
● ישראלי מתחילתו ועד סופו: אינטל משיקה שבב חדש הכולל יכולות AI
● המשקיעים המפורסמים שמאחורי האקזיט של חברת הסייבר

לדבריו, "מצד אחד, הכישרון הישראלי לא נפגע - נכון שבתחילת המלחמה בערך 20% מכוח-האדם בהייטק היה מגויס למילואים, אני יודע את זה ממובילאיי, אבל היום אלה כבר אחוזים בודדים. אני לא זיהיתי שום נשירה מטריאלית של כוח-אדם, של אנשים שעזבו את ישראל ועברו לחו"ל. אני מעסיק היום 5,000 עובדים בארץ - 4,000 עובדים במובילאיי ו-1,000 נוספים בחברות אחרות - ולא היה אחד שעזב.

"מצד שני, קשה לבוא לארץ, אנשים לא באים לארץ, אפילו חברות תעופה אמריקאיות הפסיקו להגיע לישראל, שזאת בכלל שערורייה - אז זה נותן תחושה של יישוב ספר, וזה כבר פוגע, כי רחוק מהעין רחוק מהלב".

עוד אמר שעשוע כי "אני חושב שבסך-הכול גם לקוחות וגם משקיעים לא אוהבים אי-ודאות, ואנחנו חיים עכשיו באי-ודאות ביטחונית - לא כל-כך אי-ודאות מעזה, אלא דווקא מה שקורה בצפון והשאלות האם תהיה מלחמה כוללת, והאם צריך להיערך, והאם תהיה המשכיות עסקית. אנחנו בתור ישראלים רגילים לאי-ודאות ולשגרה תחת אש, אבל משקיעים ולקוחות לא אוהבים אי-ודאות".

שעשוע שב והתייחס לעניין השוויים של החברות הישראליות ואמר כי "אומנם שווי החברה משתנה מענף לענף, ואולי בסייבר יש פחות פגיעה מאשר בענפים אחרים, אבל מצד שני אני חושב שהפגיעה הכוללת היא מאוד קצרת-טווח, עד שאי-הוודאות תסתיים".

לדבריו, "אני חושב שזה גם לא קשור לאיזו ממשלה מושלת בנו - ממשלות לא בריאות זאת כבר מחלה עולמית, יש מעט מאוד מדינות שיש להן ממשלות ראויות ומנהיגים ראויים. הבעיה היא אי-הוודאות, ואני מעריך שבסוף השנה הבאה כבר נוכל לצאת מזה".

"היום כל חברה קוראת לעצמה בינה מלאכותית" 

שעשוע נשאל על ההשקעות הרבות בעולם הבינה המלאכותית ועל העסקאות הרבות שמתרחשות בתחום, ואמר: "היום כל חברה קוראת לעצמה בינה מלאכותית, אז קשה לעשות מדד כמה חברות כאלה באמת יש, כי אם אתה מצרף את צמד המילים 'בינה מלאכותית' לתחום הפעילות, כבר השווי של החברה עולה במקצת".

לדבריו, "הבינה המלאכותית היוצרת זה תחום שמושקעים בו מאות מיליארדים, אם מבחינת הצ'יפים של אנבידיה וספקי ענן שהולכים ומצטיידים בעוד ועוד תשתיות כדי לתת מחשוב לאנשים שבונים מודלים כאלה".

שעשוע ציין כי לו עצמו יש חברה בתחום, AI21, ואמר כי "כרגע לא ברור איך בונים עסק בתחום הזה. אפילו OpenAI, שהיא החברה הכי מוצלחת כיום בתחום, יש לה הפסד של 3-4 מיליארד דולר בשנה. לסכם מאמרים, לייצר תמונות, לעשות חיפוש יותר טוב - זה הכול מאוד שימושי ומאוד נחמד, אבל זאת לא מהפכה.

"אז למה בכל זאת משקיעים מאות מיליארדים בתחום - כולל אני בחברה שלי - כשלא ברור איך עושים כסף בתחום? קשה להגדיר אפילו מהו המוצר של הבינה המלאכותית היוצרת, כי יש הזיות וחוסר אמירת אמת במערכות האלה. זה לא שאתה יכול לעשות שגר ושכח: נגיד אני מבקש מהמערכת שתכתוב קוד - מי עושה ולידציה לקוד? 

"אז למה להשקיע מאות מיליארדים? הסיבה לכך היא שלהבדיל מהגלים הטכנולוגיים שהיו בעבר, בגל הטכנולוגי הזה יש סימנים שמתישהו מעבר לפינה תתפתח פה בינה רחבה, והכוונה היא שאותן מערכות יכולו לחקות את הבינה האנושית בפתרון בעיות, ונגיע למצב שבו בכל התחומים של הידע האנושי, המערכות יוכלו לפתור בעיות במקום מומחים אנושיים".

שעשוע התייחס גם לשאלת הכדאיות של פתיחת חברות חדשות בתחום והיכן, ואמר כי "לפני 10 חודשים הקמתי חברת בינה מלאכותית, והיא עדיין בגראז'. עשיתי בדיקה היכן עדיף לפתוח אותה, כאן בישראל או בארה"ב, והגעתי למסקנה שלפתוח בארץ זה יותר טוב. אם פותחים חברה בארה"ב, אבל הניהול והשליטה בישראל - החברה תהיה תחת המיסוי הישראלי, ואתה לא תהנה מכל הנחות המיסוי שאתה מקבל בתור חברה ישראלית, וזה עלול להיות הרבה. אם רוצים חברה אמריקאית, זה מצריך לעבור לארה"ב. לדעתי אין טעם לפתוח חברה אמריקאית אם הניהול והשליטה הם בישראל".

"תמיד לכוון להנפקה" 

עוד התייחס שעשוע לשאלת המחקר בארץ ואמר כי אומנם "הרגל הצבאית מתקדמת יפה, כי במלחמה אתה מפתח טכנולוגיות" - אבל הרגל המחקרית של האקדמיה נזנחת. לדבריו, "אני חושב שבשנים האחרונות אוניברסיטאות המחקר קצת מיובשות. יש פחות תקציבים, מענקי המחקר לא מרשימים, ויש מצב לנזק ארוך-טווח. קצת שכחנו את המחקר. שם צריך לשים דגש מבחינת תקציבים וקרנות מחקר". הוא הוסיף כי "קרן מחקר זאת לא השקעה כזאת גדולה, בכמה מאות מיליוני דולרים אפשר לעשות המון, והמדינה לא שמה שם מספיק כסף". 

שעשוע התייחס גם לחזון שלו לגבי הקמת חברות, ואמר כי המסר שלו כשבונים חברה הוא תמיד לכוון להנפקה. "חברה לא רווחית מאתגרת את זכות הקיום שלך, וברגע שאתה מאתגר את זכות הקיום שלך, גם אם יגיעו רכישה או מיזוג - הם לא יהיו רווחיים. יש אומנם יוצאים מהכלל בהיסטוריה - לדוגמה וואטסאפ שנמכרה לפייסבוק - אבל זה מיעוט".

לדבריו, "אני מסתכל על חברות שנמכרו רק בזכות הטכנולוגיה שלהן ולא בגלל שהיו עסק מרוויח, ואלה עסקאות שנעות סביב המיליארד דולר ומטה. זה נחמד ומרשים, אבל אם אתה רוצה לבנות משהו גדול, צריך לחשוב איך בעצם בונים עסק, מי הלקוחות. זה לא רק הכנסות, אלא צריך גם להיות רווחי. ברגע שאתה רווחי, תוכל להגיע לשוויים מרשימים".