האם נתניהו כשר אוצר תמך בנסיגה מציר פילדלפי?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יאיר לפיד
מפלגה: יש עתיד
פלטפורמה: איקס
תאריך: 2.9.24
ציטוט: "נתניהו הצביע בעד (פינוי ציר פילדלפי) - גם בממשלה וגם בכנסת"
ציון: לא נכון

בעקבות מסיבת העיתונאים שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו במטרה להסביר את הצורך להישאר בציר פילדלפי, ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם סרטון באיקס בו ביקר את הגישה הזו. על כך לפיד הוסיף פרט היסטורי: "ישראל פינתה את ציר פילדלפי לפני 19 שנה, נתניהו הצביע בעד - גם בממשלה וגם בכנסת". בחנו האם אכן נתניהו הצביע כך.

בבדיקה קודמת בחנו את גישתו של נתניהו לתוכנית ההתנתקות כולה. לפי הדיווחים בתקשורת, נתניהו ושרים אחרים בליכוד התנגדו לתוכנית, אך הוא עצמו שוכנע באפריל 2004 לתמוך בתוכנית לאחר שניתנו ערובות הנוגעות להתיישבות ביהודה ושומרון ולהתנגדות לזכות השיבה. הדבר הביא אותו לתמוך בהתנתקות בממשלה ולאחר מכן גם בכנסת - הן בהצבעה על החלטת הממשלה והן בהצבעה על הצעת חוק תוכנית ההתנתקות. כמו כן, כשר האוצר הוא העביר תקציב שכלל את מימון התוכנית. נתניהו ניסה לשכנע להביא את התוכנית למשאל עם, אך לדבריו הדבר לא נעשה מתוך התנגדות להתנתקות - שאמר שישכנע להצביע בעדה אם יתקיים משאל - אלא מתוך רצון למנוע קרע פנימי בציבור הישראלי. לבסוף נתניהו התפטר ב-7 באוגוסט 2005 והצביע בישיבת הממשלה נגד פינוי יישובים. עם זאת, היה מדובר בשלב מאוחר מאוד, שכן ההתנתקות יצאה לדרך ב-17 באוגוסט.

הדבר מראה שבזמן אמת נתניהו לקח חלק בקידום תוכנית ההתנתקות כמעט עד להוצאתה אל הפועל. עם זאת יש לבחון מה הייתה גישתו של נתניהו לציר פילדלפי. החלטת הממשלה בה אושרה תוכנית ההתנתקות הייתה החלטה 1996 שהתקבלה ב-6 ביוני 2004. בהחלטה נכתב במפורש: "מדינת ישראל תמשיך לקיים נוכחות צבאית לאורך קו הגבול בין רצועת עזה לבין מצרים (ציר 'פילדלפי'). נוכחות זו הינה צורך ביטחוני חיוני. במקומות מסוימים, ייתכן שתידרש הרחבה פיזית של השטח שבו תתבצע הפעילות הצבאית. בהמשך, תשקול הממשלה לפנות אזור זה. פינוי האזור יהיה מותנה, בין היתר, במציאות הביטחונית, ובמידת שיתוף הפעולה של מצרים ביצירת הסדר אמין אחר". גם הצעת חוק תוכנית ההתנתקות בעדה הצביע נתניהו כללה סעיף זהה. כלומר, כשנתניהו הצביע בעד תוכנית ההתנתקות היא כללה נוכחות צבאית בציר פילדלפי.

לא הצלחנו למצוא התייחסויות רבות של נתניהו לצורך להחזיק בציר באותה התקופה, אך הן כן היו קיימות. לפי דיווח בוואלה מאוקטובר 2004, כשבועיים לפני שהצביע בעד חוק פינוי-פיצוי בממשלה, נתניהו אמר שיש להשאיר את השליטה בציר פילדלפי בידי ישראל.

למרות החלטות אלו, ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון שאול מופז כן החלו לשקול יציאה מציר פילדלפי והעברת השליטה בו לידי המצרים. בינואר 2005 ראש השב"כ דאז ושר החקלאות דהיום אבי דיכטר התבטא נגד מהלך כזה בוועדת החוץ והביטחון: "העברת הציר משליטת צה"ל מהווה מהלך בלתי סביר מבחינה ביטחונית, שיגרום לכך שנקבל דרום לבנון בדרום ישראל". במרץ 2005 נשיא מצרים חוסייני מובארק דחק במופז לצאת גם מפילדלפי, ולפי הדיווח מופז לא פסל את האפשרות. באותה פגישה סוכם שתהיה פריסה של כוחות מצריים בציר. ביוני 2005 דווח שצה"ל המליץ לוותר על השליטה שם, מחשש ששליטה בציר בלבד ללא שליטה בשטח שמסביבו תהפוך את חיילי צה"ל לברווזים במטווח. לפי אותו דיווח, מופז נטה לקבל עמדה זאת. ביולי 2005 עוד לא הושגה הסכמה סופית בעניין אך דווח שיש התקרבות להסכם עם המצרים.

אלוף (מיל') גיורא איילנד, שהיה באותה תקופה ראש המל"ל, סיפק למשרוקית את האופן בו הוא חווה את היציאה מהציר: "הייתה דילמה כי מצד אחד היה צורך בהכרה בינלאומית שישראל אכן התנתקה מעזה, ומצד שני היו שיקולים ביטחוניים. לכן הוחלט בשלב הראשון לדחות את ההחלטה ביחס לפילדלפי ולהשאיר את הכוחות שם. מדובר בציר ברוחב של 20 מטר עם בתים מצריים מצד אחד שלו ובתים עזתיים מהצד השני, והיה ברור שהוא ייהפך לציר מוות. לכן באותו זמן קיימתי מו"מ עם גורמים בינלאומיים שבמקום להרוס את הבתים בגוש קטיף נעביר לשם פלסטינים ממחנה הפליטים שצמוד לפילדלפי, וכך נוכל ליצור מסדרון ברוחב של 400 מטר. אבל חודשיים-שלושה לפני ההתנתקות מופז הודיע על החלטה חד-צדדית לצאת מפילדלפי. לדעתי זו הייתה טעות, לא בגלל היציאה עצמה אלא בגלל שחשבתי שנוכל לקבל תמורות בעד זה כי כל העולם רצה שנצא משם. אבל מרגע שהודענו על זה באופן חד-צדדי כבר לא יכולנו לשאת ולתת על זה".

נתניהו, כאמור, התפטר מתפקידו כשר האוצר ב-7 באוגוסט 2005. בדיווח ב-ynet צירפו גם סריקה של מכתב ההתפטרות, שאינה זמינה יותר אך שחזרנו אותה באמצעות האתר Wayback Machine שמארכב עמודי אינטרנט. לפי הגרסה שנשמרה ב-9 באוגוסט 2005, נתניהו כתב: "כמינימום דרשתי את הכללת גושי ההתיישבות בתוך גדר הביטחון עוד לפני תחילת הנסיגה ואת שמירת ציר פילדלפי בידינו". בהמשך כתב: "לצערי, לא הושלמה גדר הביטחון סביב גושי היישובים, ציר פילדלפי יימסר לפלשתינאים וגרוע מזה - נאפשר לפלשתינאים לפתוח נמל ימי שיהיה פרוץ לספינות הטרור". כלומר, נתניהו אכן ביקר את ההחלטה לסגת מהציר. נציין שבמכתב נתניהו גם כתב: "תמיד חשבתי שהיציאה מעזה אפשרית בהסכם או עם קבלת תמורה הולמת". גם בנאום בכנסת בו הסביר את ההתפטרות, נתניהו התייחס לציר: "(זו) ממשלה שבקלות דעת נפשעת מפקירה את ציר פילדלפי ובהסכם עם מצרים אף לא טרחה לדאוג שיהיה סעיף המחייב איסור העברת נשק".

מקורביו של אריאל שרון הגיבו להתפטרות: "נתניהו נפל שבוי בידי הימין, שאיים עליו שאם לא יתפטר הוא לא יזכה בקולותיהם". אין באפשרותנו להגיד כמה רמה הייתה ההתנגדות של נתניהו לעזיבת פילדלפי בחדרים סגורים, אך נציין שבשיחה עם איילנד הוא אמר לנו שעיקר ההתנגדות בקרב אנשי הקבינט להתנתקות הייתה סביב פינוי היישובים.

ב-28 באוגוסט, לאחר ההתפטרות ולאחר שהחל פינוי ההתנחלויות, הממשלה אישרה את שינוי הנספח הצבאי להסכם השלום עם מצרים, כך שיאפשר לה לפרוס 750 אנשי משמר גבול חמושים מטעמה לאורך הציר. ב-31 באוגוסט התקיימה בכנסת הצבעה על אשרור ההסכם עם מצרים. נציין שבשל תקלה באתר הכנסת לא יכולנו לאתר את ההצבעה, ולכן התבססנו על דיווח מהעיתונות מאותו היום. לפי אותו דיווח, נתניהו נמנה על המצביעים נגד אשרור ההסכם. ב-11 בספטמבר התקבלה החלטת ממשלה 4235 שקבעה נסיגה גם מציר פילדלפי. בשתי ההחלטות, גם זו שאישרה את שינוי הסכם השלום עם מצרים וגם בהחלטה על הנסיגה מפילדלפי, נתניהו כבר לא היה חבר בממשלה ולא היה יכול להצביע על החלטותיה. ב-12 בספטמבר צה"ל עזב את הציר.

מראש האופוזיציה לפיד נמסר בתגובה: "נתניהו הצביע בעד ההתנתקות (שהייתה מהלך של הליכוד) בממשלה ואחר־כך פעמיים בכנסת. במכתב ההתפטרות שלו מממשלת שרון לא הוזכר ציר פילדלפי אפילו במילה. נתניהו במשך 15 שנה לא הציע פעם אחת לחזור לציר פילדלפי. נתניהו במשך קרוב לשמונה חודשים (מ-7 באוקטובר עד 20 למאי) לא שלח את הצבא לציר פילדלפי". כפי שהראינו, ציר פילדלפי כן הוזכר במכתב ההתפטרות של נתניהו.

לסיכום, נתניהו אכן הצביע בעד תוכנית ההתנתקות, אך כשזו כללה הישארות צה"ל בציר פילדלפי. הוא התפטר מהממשלה לפני שזו קיבלה החלטה חדשה לסגת גם מפילדלפי, והוא הצביע נגד שינוי הנספח הצבאי להסכם השלום עם מצרים שאיפשר נסיגה זו. לכן דבריו של לפיד לא נכונים.