שאלה של 8 מיליארד שקל: איך תגיב ההסתדרות לפגיעה בשכר העובדים במגזר הציבורי

בחודש הבא אמורים לקבל מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי תוספת של 100 שקל לשכרם בתלוש של אוקטובר. חודשיים לאחר מכן אמורה לחול פעימה נוספת של העלאת שכר, בשיעור של 2%, ובאפריל פעימה נוספת של 1.5%. כל זאת בהתאם להסכם המסגרת שנחתם בשנה שעברה בין משרד האוצר להסתדרות העובדים, אולם, ההטבות הללו מוטלות כעת בספק.

● הנטו יישחק, הטבות המס יקוצצו: תוכנית התקציב שהציג סמוטריץ' 
● בלעדי | התרגיל שמקדם סמוטריץ' כדי להדיח את היועץ המשפטי של משרד האוצר

באירוע שקיים השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להצגת עקרונות תקציב המדינה לשנת 2025, הוא הודיע: "אני רוצה הקפאות שכר במגזר הציבורי". בהסתדרות טרם הגיבו לגזירה המתוכננת, אבל צפויים להתנגד אם תגיע אליהם פנייה רשמית מהאוצר.

סמוטריץ' לא יכול להקפיא את העלאת השכר לעובדים ללא הסכמת ההסתדרות. אותה הסתדרות שאת העומד בראשה, ארנון בר־דוד, כינה השבוע שר האוצר "משרת אינטרסים של חמאס וסינוואר" בתגובה לשביתה הכוללת במשק. העלאות השכר הן הישג הדגל של בר־דוד בכהונתו כיו"ר ארגון העובדים ולא ימהר לוותר עליהן.

תוכניות אחרות שבאוצר בוחנים את קידומן כדי לעמוד ביעד גירעון שאפתני של 4% בשנה הבאה, שסמוטריץ' לא הזכיר בנאומו, הן ביטול הטבות מס על החיסכון בקרנות ההשתלמות ובקרנות הפנסיה. אלה תוכניות שניסו כבר להוביל באוצר בשנים קודמות ללא הצלחה, הרבה בגלל התנגדות נחרצת של ההסתדרות. בסבבים הקודמים אמרו בהסתדרות שאין שום סיכוי שיסכימו לפגיעה בפנסיות של העובדים.

למרות האיומים על האינטרסים של ההסתדרות, בינתיים בארגון העובדים שומרים את הקלפים קרוב לחזה. באגף הכלכלי של ההסתדרות לומדים ומנתחים את עקרונות התקציב השונים שהציג סמוטריץ', וממתינים לעיתוי מתאים לתגובה. זו עשויה לתקוף גם תוכניות אחרות בהצעת התקציב, כמו את הפגיעה בשכבות החלשות עם הקפאת שכר המינימום וקצבאות הביטוח הלאומי, או הפגיעה בכלל האוכלוסייה העובדת עם הקפאה ואיחוד של מדרגות מס הכנסה.

עובדים ייפגעו פעמיים

באוצר הכינו מתווים שונים להקפאת השכר במגזר הציבורי, שנבדלים בין השאר במספר הפעימות שיוקפאו. לפי התרחיש המתון ביותר, תחסוך קופת האוצר כ־5 מיליארד שקל בשנה הבאה בהוצאות שכר. בחלופה האגרסיבית, הפגיעה בשכר העובדים תגיע להיקף של כ־8 מיליארד שקל.

יתרה מכך, חלק ניכר מעובדי המגזר הציבורי ייפגעו פעמיים. מבנה השכר במגזר הציבורי בנוי טלאי על טלאי, כאשר עובדים רבים משתכרים שכר מינימום כבסיס, שעליו מולבשות תוספות שונות ומגוונות באלפי שקלים לחודש. אותם עובדים יספגו לפי תוכנית התקציב גם את הקפאת פעימות השכר וגם את הקפאת שכר המינימום. שכר המינימום צמוד לשכר הממוצע במשק (בשיעור של 47.5%), שעלה בשנה האחרונה ב־5.1% לרמה של כמעט 14 אלף שקל. אם יישמר הקצב הזה עד סוף השנה, הקפאת שכר המינימום תמנע מהעובדים תוספת של קרוב ל־300 שקל בחודש.

לוח הזמנים הדחוק שהציג סמוטריץ' להליך העברת התקציב מדבר על אישור בממשלה בתחילת אוקטובר, קריאה ראשונה בכנסת באמצע נובמבר ואישור סופי במליאה עד סוף דצמבר. כלומר, התקציב אמור לעבור רק אחרי ששתי פעימות השכר הקרובות יכנסו כבר לתוקף. אולם תיאורטית, בהסכמת ההסתדרות, ניתן לתקן בנובמבר את התוספת מאוקטובר, במקביל לאישור הראשוני של התקציב בממשלה.

קיצוץ כ"דוגמה אישית"

בחודשים הראשונים למלחמה, נאותו בהסתדרות לקבל מודל שבו כל עובד במשק "יתרום" יום הבראה אחד, בשווי מאות שקלים לעובד, כדי לממן את התקציב לחיילי המילואים. לאחר מכן הבהירו בארגון שלא יסכימו לצעדים נוספים בטרם הממשלה תקצץ באופן חד בכספים הקואליציוניים ותצמצם משרדי ממשלה לא הכרחיים.

האם קיצוץ כזה במקום שהכי כואב לשרים נמצא על הפרק מבחינת שר האוצר? "רגע לפני שאנחנו באים לאזרחי ישראל בבקשות, אנחנו צריכים לקחת דוגמה אישית - הקיצוצים צריכים להיות תחילה בממשלה ובמגזר הציבורי", אמר שר האוצר בהצגת תוכניותיו לתקציב.

אולם, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. בישיבה מקדימה שקיים עם בכירי האוצר, דחה סמוטריץ' את בקשתם להכניס לתוכנית התקציב קיצוץ בכספים הקואליציוניים וסגירת משרדי ממשלה שאין בהם צורך, כדי להסיט משאבים במיליארדי שקלים לכיסוי עלויות המלחמה. סמוטריץ' טען בדיון הפנימי שהוא לא יכול להעביר את ההצעה במציאות הפוליטית הזו. כשנשאל במסיבת העיתונאים מה הוא מתכוון לעשות עם הכספים הקואליציוניים, התחמק ואמר שהוא "מעדיף כמה שפחות" אבל גם שהוא כופר בהגדרה של כספים קואליציונים.

בתקציב הנוכחי ל־2024, שעודכן לאחר פרוץ המלחמה, הוקצו 5.7 מיליארדי שקל לקופות הקטנות של השרים. סכום דומה לזה שרוצה כעת סמוטריץ' לחסוך מתוך שכרם של עובדי המגזר הציבורי. מבלי לפגוע בתקציב הקואליציוני, כמובן.

"המגזר הציבורי יהיה חייב להיכנס מתחת לאלונקה", אמר סמוטריץ' באירוע שקיים, "אני בכוונה לא כותב את הפרטים, כי נעשה אותם בשיח עם ההסתדרות ועם יתר ארגוני העובדים והמעבידים. זה תהליך מורכב". ואכן, התהליך מורכב מבחינות רבות. למשל, בהסתדרות עשויים לטעון שסמוטריץ' לא יכול לבוא רק כלפיהם בדרישות לדחיית פעימות, והוא עלול להסתבך עם הרחבת החקיקה על שאר הארגונים כמו מורים, רופאים ועוד.