גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יעל ארד חושפת את המהפך הניהולי שהוליד שבע מדליות אולימפיות

אולימפיאדת פריז שברה שיא עבור הספורט הישראלי, כשהמשלחת קטפה שבע מדליות ● בראיון לגלובס מספרת יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי, על השינוי האסטרטגי שהוביל לכך ומה מנהלים אחרים יכולים לאמץ ממנו ● "השאלה היא לא רק מה הספורטאים חושבים שהם צריכים, אלא מה נדרש כדי לשפר את ביצועיהם"

יעל ארד / צילום: תמר מצפי
יעל ארד / צילום: תמר מצפי

אולימפיאדת פריז הייתה היסטורית במונחים ישראליים. המשלחת שברה שיא כשחזרה לארץ עם שבע מדליות - יותר מבכל אולימפיאדה אחרת בתולדות ישראל. "הנחישות, המטרה הגדולה והכבוד העצמי ניצחו... ואכזבות שלמדתי על בשרי הן המנוף הגדול ביותר להצלחה הבאה", כתבה ב־2018 יעל ארד, הישראלית הראשונה שזכתה באולימפיאדה, בספרה האוטוביוגרפי "ראשונה" - מילים שרלוונטיות גם היום. הן מתארות את דרכה כספורטאית מצטיינת שגידלה את הדור האולימפי הבא, ובעיקר מלמדות על הגישה שלה כיו"ר הוועד האולימפי הישראלי.

ראיון | הרקדנית שהפכה לספורטאית פאראלימפית: "מגיע למדינה יותר כבוד מאשר לי, אני הכי רוצה את זה בעולם"
התקציב גדל, ההנהלה התחלפה: המהפך שהוביל לזכייה ב־7 מדליות אולימפיות

בראיון לגלובס, חושפת ארד מהן התוכניות העתידיות שלה בתפקידה הנוכחי, מדברת על האתגרים והחזון של הספורט הישראלי. "כשזכיתי במדליה", היא משחזרת, "הרגשתי שזה רק הצעד הראשון. ידעתי שיש לנו, כישראלים, פוטנציאל לעוד הרבה. אנחנו רוצים לבנות מערכת שתייצר מצוינות באופן קבוע".

"האסטרטגיה לא עוסקת רק במדליות"

הצלחות חסרות תקדים בג'ודו, בגלישת הרוח ובהתעמלות, הובילו את ישראל להשיג מספר שיא של מדליות בפריז 2024. הניצחונות הדרמטיים הם תוצר של שינוי ניהולי ואסטרטגי משותף שהוביל הוועד האולימפי בשנים האחרונות: החל מהשקעה מוגברת בספורטאים, דרך שיפור המעטפת המקצועית, הרחבת התמיכה הרפואית, המדעית והפסיכולוגית לספורטאים, ועד לשיתופי פעולה, לרבות חיזוק הקשרים עם גופים עסקיים וממשלתיים לתמיכה בספורט. "בעבודה משותפת, שמנו דגש רב על מקצועיות. לשם כך, בין היתר גייסנו אנשי מקצוע מתחום הספורט לתפקידי מפתח".

יעל ארד לאחר הניצחון במדליית כסף בג'ודו, 1992 / צילום: Reuters, PA Images

זאת, בנוסף להשקעה בהכשרת מנהלים ומאמנים ברמה הגבוהה ביותר, במטרה לעודד חשיבה חדשנית ויצירתית. בספורט הישראלי, ובספורט בכלל, היא מסבירה, יש אתגרים רבים, ולכן "בוועד אנו רוצים לתת למנהלים כלים להתמודד איתם". תוכניות אלו, לדבריה, נועדו לתת מענה למציאות המורכבת של ניהול בספורט, שכוללת לחץ תקציבי, דד־ליינים תכופים והרבה פעמים גם בעיות תשתית.

"אנחנו מנסים ליצור מעין 'משפך' של ספורט הישגי אולימפי, שיעניק לספורטאים את כל התנאים והתמיכה הנדרשים", אומרת ארד. "זו לא רק שאלה של מה הספורטאים חושבים שהם צריכים, אלא מה המערכת כולה יודעת שנדרש כדי לשפר את ביצועיהם ולהביא אותם לרמות הגבוהות ביותר. האסטרטגיה שלנו לא עוסקת רק במדליות. היא עוסקת גם ביצירת תרבות של מצוינות בספורט הישראלי. אני מאמינה בחשיבות של תכנון אסטרטגי ארוך טווח, זה קריטי להצלחה שלנו. אנחנו שואפים להגיע לשש עד שמונה מדליות אולימפיות באופן קבוע. לא מדובר בזכייה חד־פעמית, אלא על בניית מערכת שיכולה לייצר הצלחות באופן עקבי".

ארד מתייחסת להיבט חשוב נוסף באסטרטגיית הצמיחה הנוכחית של הוועד האולימפי - נכונות להשקיע בענפים חדשים ומתפתחים. לדבריה, בוועד שואפים להעניק הזדמנות לענפים מתפתחים ולספורטאים עם פוטנציאל, גם אם הם עדיין לא הגיעו להישגים בולטים. גישה זו מייצגת שינוי בתפיסה המסורתית של הקצאת משאבים בספורט הישראלי, שעד היום התמקדה בעיקר בענפים עם הישגים מוכחים. "לעתים הפוטנציאל לפריצת דרך טמון דווקא בתחומים חדשים או פחות מוכרים", היא אומרת.

נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית. ניצחו במדליית כסף / צילום: Reuters, Naoki Nishimura/AFLO SPORT

"ההשקעה התקציבית לא מספקת"

התקציב של הוועד בשנת 2024 עומד על 38 מיליון שקל, סכום שכולל תוספת שהתקבלה מהוועד האולימפי הבינלאומי לקראת המשחקים בפריז. טווח המלגות עבור הספורטאים הוא 8,500־3,000 והוא תלוי בהצלחה שלהם. שנה לפני כן, התקציב עמד בפועל על 50.8 מיליון שקל.

ארד טוענת שכדי לייצר צמיחה אמיתית, ישראל חייבת לפתח מודל תקציבי דינמי. "לצד תוכניות הניהול האסטרטגיות", היא אומרת, "אנחנו צריכים להסכים שכאשר אנו עומדים ביעדים, התקציב גדל בהתאם. אחרת נאלץ להתמודד עם מצב שאותו אני מכנה 'קנס המצוינות', כלומר מצב בו ההצלחה שלנו מובילה בפועל לירידה בתמיכה הפרטנית בספורטאים". היא מדגימה: "אם יש לך תקציב קבוע של 100 שקלים עבור 20 ספורטאים, כל אחד מקבל חמישה שקלים. אבל אם מספר הספורטאים גדל ל־40 והתקציב נשאר זהה, כל ספורטאי יקבל פחות".

מהי התוכנית התקציבית שלכם?

"אנחנו מציעים מודל צמיחה דינמי. התקציב הנוכחי להשקעה בספורטאי אולימפי עומד על כ־455 אלף שקל בשנה, אבל אנחנו שואפים להגדיל אותו משמעותית". לדבריה, התוכנית כוללת הגדלה הדרגתית של מספר הספורטאים בסגלים האולימפיים, מ־160 כיום ליעד של מעל 500 ספורטאים עד שנת 2032.

עוד מדגישה ארד את הצורך בהגדלת ההשקעה בספורטאי נוער, שכיום עומדת על כ־50 אלף שקל. "אנחנו מבקשים תוספת של כ־20 מיליון שקל לשם כך", היא אומרת, ומדגישה: "מדובר בצעד קריטי להבטחת העתיד של הספורט הישראלי".

רז הרשקו, ניצחה במדליית ארד בג'ודו / צילום: Reuters, Arlette Bashizi

לצד זאת, ארד מציינת שנרשם שיפור משמעותי בהשקעת המדינה בספורט האולימפי. "בניגוד לעבר, ספורטאי בכיר יכול לקבל כיום תמריץ של עד 100 אלף שקל בשנה בתחרויות, בנוסף למלגה חודשית. זו התקדמות משמעותית". ועדיין, לדבריה, "זה לא מספיק. המדינה צריכה להשקיע יותר תקציבים. המטרה שלנו היא לא רק לשמר את ההישגים, אלא להתקדם ולהתחרות לצד מדינות מובילות בעולם".

ההורים נאלצים לשאת בנטל המימון

אחד האתגרים שעמו מתמודד הספורט הישראלי נוגע ל"מערכת ההזנה", קרי איתור הכישרונות הצעירים. "אנחנו חייבים לשפר את הטיפול בספורטאים הצעירים כדי להבטיח שיהיה לנו מאגר גדול ואיכותי של אנשים שיוכלו להגיע לצמרת בעתיד", אומרת ארד.

בהמשך ישיר לכך, היא מתארת את מבנה הספורט הישראלי כ"פאזל מורכב", המתפתח ומשתנה לאורך השנים, תוך התייחסות למימון בשלבים השונים. "הספורט הישראלי מורכב משכבות פעילות: יש את הספורט בחוגים, הספורט התחרותי, וברמה הגבוהה ביותר - הספורט ההישגי". בשלבים הראשוניים, מימון הפעילות הספורטיבית מגיע בעיקר מההורים. "ספורטאי בראשית דרכו הולך לחוג ומשלם את העלות בעצמו. ככל שהוא מתקדם, עלויות האימונים, הציוד ומחנות האימון גדלות - וההורים ממשיכים לשאת בנטל".

המעבר למימון ציבורי מתחיל רק בשלבים מתקדמים יותר. "רק כשספורטאי מצטרף לנבחרות רשמיות, לסגלי הנוער או לסגלים האולימפיים, הוא זוכה לתמיכה. בשלב זה, תוכניות האימון, התחרויות, המלגות והמעטפת המקצועית והמדעית ממומנות במלואן מתקציבים מערכתיים". ארד אומרת שמדובר באתגר משמעותי, שכן ההשקעה בשלבים המוקדמים קריטית לפיתוח עתודת ספורטאים איכותית, אך את העלויות צריכים בעיקר לממן המשפחות.

היעד הבא: אולימפיאדה דרך מסך המחשב

מעבר לתפקידה בישראל, ארד ממלאת גם תפקיד משמעותי בזירה האולימפית הבינלאומית; היא חברה במספר ועדות מרכזיות של הוועד האולימפי הבינלאומי, ביניהן ועדת השיווק ושיתופי פעולה, ועדת החדשנות והטכנולוגיה ו־וועדת eSports (תחום המשחקים הממוחשבים). לדבריה, ההחלטה של הוועד האולימפי הבינלאומי לקיים משחקי eSports החל מהשנה הבאה, שנת 2025, היא שינוי משמעותי: "זו דרך להתחבר לדור הצעיר ולהתאים את התנועה האולימפית לעידן הדיגיטלי. צעד זה גם פותח אפשרויות חדשות לספורטאים ולמדינות להצטיין בזירה הבינלאומית".

תום ראובני, זכה במדליית הזהב בשייט / צילום: רויטרס

עוד היא מוסיפה כי בוועד מתכוונים לשלב שלושה סוגים של תחרויות: הראשון הוא ספורט וירטואלי (כמו רכיבה על אופניים מחוברות למערכת אונליין), השני הוא ספורט דיגיטלי (כמו כדורגל), והשלישי הוא משחקי אסטרטגיה ומיומנות שמתאימים לערכים האולימפיים".

משחקים אולימפיים בצל המלחמה

אירוע הספורט הגדול בעולם נפתח בפריז בחודש שעבר בצל המלחמה בעזה וההפגנות והמחאות הגלובליות נגד ישראל. כמו כל אולימפיאדה, לא מעט לחץ הופעל על הספורטאים הישראלים, אך השנה על כתפיהם הוא היה הרבה יותר משמעותי, בעיקר בגלל התקופה הקשה שבה המדינה נמצאת.

"בתחילת המלחמה קיימנו פגישות עם הספורטאים שלנו", משחזרת ארד. "הם שאלו אותנו באיזה זכות אנחנו נתאמן כשכל המדינה מגויסת למאמץ המלחמתי. השבנו להם שכל אחד מייצג את ישראל בזירה אחרת, והמקום שהם הכי יכולים לייצג בו את המדינה הוא התחרויות הבינלאומית - ואם נצליח להגיע למשחקים האולימפיים מוכנים, אז הם יביאו המון גאווה למדינה, וגם יראו לעולם פן אחר של ישראל".

עוד כתבות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים