עם חוב עתק: האחים וורנר בונים על רוח רפאים שתחזיר אותם למסלול

1

"ביטלג'וס, ביטלג'וס", סרט ההמשך החדש של טים ברטון ללהיט האייטיז שלו, עולה השבוע לאקרנים ברחבי העולם וגם בישראל, וכל האיתותים מעידים על הצלחה כלכלית וביקורתית גדולה עבור אולפני וורנר ברוס. לסרט בכיכובו של מייקל קיטון לוהקו שלוש כוכבות של להיטי סטרימינג עדכניים משלושה דורות: אל קת'רין אוהרה ("שיטס קריק") כנציגת הבומרים, ואל ווינונה ריידר ("דברים מוזרים") כנציגת דור ה-X, המשחזרות את תפקידיהן מהסרט המקורי, מצטרפת ג'נה אורטגה ("וונדסדיי") כנציגת הזומרים. נראה שהליהוק האחרון מצליח לעורר עניין אצל קהלים מגוונים, וגם מועד היציאה, תחילת ספטמבר, תקופה "רגועה" יחסית בקולנוע, מבטיחה שלא תהיה לסרט תחרות משמעותית. ההערכות מדברות על פתיחה של 100 מיליון דולר בצפון אמריקה, שמעידה על אפשרות לרווחים נאים בסוף הדרך.

● הסופר שהשאיר ליהדות צוואה הומניסטית וחזה באנטישמיות מקרוב
● על הסרטים הצהובים וההופעות שלהם בתרבות הפופולרית

2

למרות ההצלחה הצפויה - ביטלג'וס הוא פרנצ'ייז חזק שנותר בתודעת ההמונים ב-36 השנים שחלפו מאז שיצא, ואף גרר אחריו מחזמר ברודווי מצליח - בוורנר ברוס מתקשים לשמוח בימים אלה. אמנם גם "גודזילה וקונג" הצליח, ו"חולית" עשה קופה נאה, אבל אלה מוצרים של האולפן Legendery שוורנר רק מפיצה, ולכן נהנית רק מנתח קטן מההצלחה. דווקא הבלוקבסטר שוורנר הפיקה בעצמה, "פיוריסה", הפסיד השנה הרבה כסף. ככלל, עסקי הסרטים הפכו זה מכבר ל"הרהור שני" עבור מנהלי אולפנים רבים, ואף שהם מושכים את תשומת הלב התקשורתית, הנחת העבודה היום בהוליווד היא ש"לא משנה מה תעשה, יהיו לך פה ושם להיטים. אם לא יהיו, זה יהיה אסון, אבל סביר מאוד שיהיו". ועדיין, ממש לא שם הבעיה.

3

מעבר לאולפן הסרטים, לוורנר יש על הנייר נכסים מרשימים. פרנצ'ייזים, דמויות, מותגים. ערוצים כמו HBO ,CNN ,פלטפורמת הסטרימינג מקס, אבל בסופו של יום, כשמגיעים לספור את הכסף, רוב הרווחים של וורנר מגיעים מעסקי הטלוויזיה, וה-EBITDA של החברה נשען רובו ככולו על הפדיונות מערוצי הכבלים שלה. היות וענפי הצפייה הליניאריים דועכים באחוזים דו-ספרתיים בכל שנה, בעדכון הרבעוני האחרון וורנר נאלצה למחוק מספר אסטרונומי - 9.1 מיליארד דולר - משווי נכסי הטלוויזיה שלה, ולכן משווי החברה.

וכך, צופים בעיניים כלות בירידה של 27% בפדיונות אולפני הטלוויזיה, של 40% בפדיונות עסקי הגיימינג ובמניה שמגיעה לרמתה הנמוכה ביותר אי פעם, אחרי שכבר מחקה כשני שליש משוויה ביום המיזוג עם דיסקאברי לפני כשנתיים, המשקיעים והמנהלים בוורנר ברוס חייבים לשאול מה הלאה.

מאיפה מתחילות הבעיות? עסקי הטלוויזיה הלינארית, ובעיקר ערוצי הכבלים, שהיו עסק נהדר מהניינטיז ועד לא מזמן, הולכים ושוקעים. יותר ויותר אנשים מתנתקים מחבילות הכבלים לטובת שירותי סטרימינג (נטפליקס, אמזון ואחרים), וחברות הכבלים משלמות פחות ופחות לאולפנים עבור הערוצים שלהם. אולפנים כמו דיסני, סוני ויוניברסל, הנשענים כלכלית על עסקים שאינם עסקי ההפקה (פארקי שעשועים, גיימינג, ושירותי פס רחב), מצליחים לעמוד בירידת הערך המתמשכת הזו. אך אולפנים כמו פאראמונט או וורנר ברוס, נטולי מקורות הכנסה משמעותיים אחרים, נמצאים בבעיה קשה. פאראמונט נמכרה לאחרונה לדייויד אליסון, מנכ"ל חברת ההפקות "סקיידנס", בנו של לארי אליסון מ"אורקל", האיש החמישי העשיר בעולם. את וורנר ברוס טרם נמצא מי שיציל.

4

האובדן הצפוי של זכויות השידור למשחקי ה-NBA (אלא אם תביעתה של וורנר נגד הליגה תתקבל) מציב את וורנר בבעיה קשה לקראת חידוש הסכמי הכבלים הקרובים. ערוץ TNT של וורנר, שיפסיק את שידורי המשחקים האלה בתום העונה הקרובה, הכניס כ-3$ למינוי, סכום אדיר. אף שהצטיידה בזכויות לענפי ספורט אחרים (נסקאר, רולאן גארוס, קצת פוטבול קולג'ים מדיסני וכדורסל מכללות), אין לוורנר סיכוי לשחזר את המספרים האלה, מה עוד שחלק מהחברות איתן היא יושבת למו"מ הן מתחרותיה הישירות, לרבות NBC יוניברסל, שתחליף אותה בשידור משחקי ה-NBA וגם מחזיקה בעסקי כבלים שישלמו לוורנר הרבה פחות מעתה.

עסקי הסטרימינג שלה החברה גם הם במצב מוזר. אמנם מספר המינויים למקס טיפס ועומד כעת על 103 מיליון ברחבי העולם, עלייה של 6.7 מיליון בשנה האחרונה, אך השורה התחתונה שלו עדיין מוטלת בספק, והפדיונות שלו תקועים על רמתם מיוני 23' למרות כמה וכמה התייקרויות. הסיבה העיקרית: תוספת המינויים מגיעה מפתיחתם של שווקים בינלואמיים חדשים, ומפצה רק במעט על אובדן מינויים (כ-300 אלף) בצפון אמריקה, השוק הרווחי יותר. גם גורלו של מיזם באנדל סטרימינג הספורט המשותף שלה עם דיסני ופוקס (venu), שהיה אמור לצמצם נזקים, תלוי ועומד בבית המשפט; זה נתן הוראה להקפיאו עד לסיום הדיונים על חוקיותו מטעמי הגבלים עסקיים.

5

לוורנר אין כרגע בעל שליטה מרכזי, משקיעים יחידים או משפחתיים מהסוג של דיסני או פאראמונט שעל פיהם יישק דבר, מה שלכאורה אמור לעודד הופעה של משקיעים אקטיביסטיים שישפיעו על האסטרטגיה של החברה. בעלי המניות אמנם הצביעו נגד חבילת תגמולים של 50 מיליון דולר למנכ"ל דייויד זאסלאב, אבל אין איש שיאתגר את ההחלטות האסטרטגיות שלו ויקדם תוכנית שתכליתה שינוי כיוון. כנראה כי הוא בכל זאת מצליח לשמור על תזרים מזומנים חופשי חיובי ולשלם במועדים את החוב עצום שהחברה נושאת על גבה (נותרו עוד כ-41 מיליארד דולר לשלם) בשל המיזוג עם דיסקאברי.

האם וורנר, כמו ביטלג'וס, תצליח לחזור מהמתים כרוח רפאים חיונית וחיננית, או שתלך ותדעך לאיטה? רק ימים יגידו. בינתיים יכולים מנהליה ומשקיעיה להתנחם בהצלחה הקולנועית הצפויה ובפדיון הגדול, אך לחלוטין לא מספק, שמגיע איתה.