סוכנים כפולים: כך עלולים להתאדות שני מיליארד שקל של משקיעים

שתי פרשות שמסעירות בחודשים האחרונים את שוק ההון הישראלי מעמידות במרכז את סוכני הביטוח ואחריותם לביצוע השקעות של אלפי ישראלים. במוקד הפרשות הללו עומד סכום מצטבר של כמעט 2 מיליארד שקל של חוסכים שדואגים לכספם. עבור חלקם, לא ברור האם ומתי יראו אותו בחזרה. אותם כספים, של לקוחות חברת הגמל סלייס וסוכנות הביטוח נטו פיננסים, נותבו לעולם הצומח, אך עתיר הסיכונים, של השקעות אלטרנטיביות. תחום זה פרח בשנות הריבית האפסית, שדחפו את הציבור לחפש אחר תשואות גבוהות.

● התרגלו למלחמה? 3 גרפים שמלמדים על חזרת אמון המשקיעים, ואחד שלא
● מומחים כותבים | אחרי הירידות: האם זה הזמן לקנות את האג"ח של ממשלת ישראל

השקעה אלטרנטיבית, בניגוד לאפיקים המסורתיים של שוק ההון כמו מניות ואגרות חוב, מתבצעת במוצרים לא סחירים כמו נדל"ן, אשראי פרטי, הון סיכון, תשתיות ועוד, שאינם מפוקחים ע"י הרשויות. אלא שבשוליו של עולם זה, התפתח קשר של ניגודי אינטרסים, שבמרכזו עומדים סוכני ביטוח ויועצים פנסיוניים.

כך, בשנים האחרונות, בדרך כלל מתחת לרדאר, התפתחה תופעה בה חלק ממפיצי המוצרים הפיננסיים, ובהם סוכנויות ביטוח גדולות, כבר לא מסתפקים בתפקידם המסורתי של הפניית לקוחות למוצרי השקעה של חברות ביטוח ובתי השקעות (כנגד עמלות). הללו הפכו גם ל"יצרנים" (יזמים) של קרנות השקעה פרטיות שהקימו בעצמם, בדרך כלל בנדל"ן, ואליהן נותבו כספי הלקוחות - שלא תמיד היו מודעים לקשר שבין הסוכן ליעד ההשקעה של כספם.

עדות מהשבוע האחרון לאותם ניגודי עניינים חמורים עולה מסקירה של רשות שוק ההון שהוגשה לוועדת הכספים של הכנסת בקשר לקריסתה של חברת ניהול הגמל סלייס. הניהול של סלייס הופקעה בסוף השנה שעברה מידי בעליה, משפחות גולדברג וטוקטלי, ומונה לה מנהל מורשה מטעם הרשות (אפי סנדרוב).

תחת הפלטפורמה של סלייס "נעלמו", נכון להיום, כספי חוסכים בהיקף של יותר מ־850 מיליון שקלים שהושקעו ב"קרנות האדומות" - קרנות חוץ שאליהן נותבו כספי חוסכים בקופות גמל בניהול אישי (IRA). בחלק משמעותי מהמקרים, התמורה לעמיתים עבור העברת הכספים הייתה מתן הלוואה בתנאים נוחים על־ידי הקרן. לפי הסקירה של יו"ר רשות שוק ההון, עמית גל, "לכאורה, בידיעת החברה, סוכני ביטוח וגורמים אחרים שיכנעו עמיתים... להשקיע את הכספים בקרנות, אשר לפחות חלקן היו קשורות ואף בבעלות של אותם סוכני ביטוח או אותם גורמים".

"זיהו את האפשרות להרוויח מכל העולמות"

על הבעייתיות בתפקיד הכפול ששיחקו סוכני הביטוח מסביר בכיר בשוק כי "בעלי הסוכנויות זיהו את האפשרות להרוויח כסף מכל העולמות - יזמים של מוצרי השקעה אלטרנטיביים וגם המפיצים שלהם. כשיש קשר כזה נוצר כשל שוק ותמריץ אדיר לסוכני הביטוח להכניס לקוחות שלהם למקומות שלא טובים להם.

"בעיה נוספת היא שכך נוצר ניגוד עניינים בין הסוכן לבין הלקוח. בימים כתיקונם המטרה של הסוכן היא לחלץ את הלקוח מהשקעה שהתגלתה כבעייתית. אבל כשהסוכן הוא גם בעלי הקרן, האינטרס שלו אחר: לחלץ את הקרן ולכסות על תקלות שלה. עשוי להיות לו אינטרס כלכלי להכניס משקיעים חדשים כדי לכסות על הפסדי הפרויקטים, והם ממשיכים להיכנס אליהם, לעיתים עד שזה מתפוצץ".

סוכן לשעבר בנטו: "מוצר הדגל היה וולת'סטון"

מקרה סלייס אינו המקרה היחיד שממחיש את תופעת הסוכנים והיועצים שהפכו גם ליזמים של קרנות השקעה אלטרנטיביות. תופעה דומה התרחשה בשני בתי סוכן מהגדולים בישראל, נטו פיננסים ופרופיט, כאשר במקרה זה לא מדובר על כספי חסכונות לטווח ארוך. אלה כספים "פנויים" להשקעה של לקוחות בעלי הון.

נטו פיננסים, שבבעלות עידן כץ ואילן בן־ישי, מעסיקה כ־200 סוכני ביטוח. צמד הבעלים הקים לצידה, בשנת 2014, גם את וולת'סטון, קרן המעמידה אשראי למיזמי נדל"ן (בעיקר התחדשות עירונית), יחד עם איש שוק ההון ירון פיטארו. קרן זו, אליה נותבו בסה"כ כ־1.3 מיליארד שקל, נמצאת בימים אלה במרכזה של חקירת רשות ניירות ערך בחשד לשלל עבירות כמו הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; ייעוץ ללא רישיון וקבלת טובת הנאה ועבירות הלבנת הון.

סוכן לשעבר בנטו אומר בשיחה עם גלובס שהייתה התנהלות רווחת של להעביר כספי לקוחות להשקיע דווקא בוולת'סטון, "זה היה מוצר הדגל. במשך תקופה ארוכה זו הייתה אפשרות ההשקעה האלטרנטיבית המרכזית בחברה. זו קרן שלהם, הם התגאו בכך ולא הסתירו את זה, כל המשרדים של נטו היו מלאים בפרסומים ושלטים של וולת'סטון. היה נראה שנטו היא אופרציה תומכת לוולת'סטון".

גורם אחר, המייצג משקיעה בוולת'סטון, טוען שנראה היה ש"נטו שיווקה את וולת'סטון לציבור כמשהו שהוא בין הלוואה לחיסכון ולא כהשקעה בתחום ספקולטיבי. לא הסבירו ללקוחות את המבנה המשפטי ולא שהם היזמים של הקרן".

מי שמעורה במקרה של נטו טוען כי רק 5% מהלקוחות של הסוכנות נחשפו בפועל להשקעות בוולת'סטון, כלומר כ־2,000 איש. לדבריו, החשיפה של כל לקוח בממוצע היא 300־450 אלף שקל ומעריך כי ההחזר ללקוחות יהיה למעלה מ־70%.

כשסוכן הביטוח הופך ליזם נדל"ן

וולת'סטון העמידה הלוואות מזנין - הלוואות משלימות להון העצמי שצריכים יזמים להגיע איתו לבנק כדי לקבל ליווי לפרויקט נדל"ן. עו"ד בתחום מסביר כי "מדובר בהלוואות הכי גרועות ומסוכנות, שיוצרות מינוף על מינוף וגם בעולם של ריבית נמוכה הריבית עליהן הייתה דו־ספרתית". לדברי בכיר בתחום, "מסוכני ביטוח הם הפכו ליזמי נדל"ן. כשהריבית החלה לעלות התברר שלא נעשתה עבודה טובה, ויחד עם המינוף החלו לקרוס פרויקטים".

גורם שמכיר את האירועים בנטו מקרוב טוען ש"המעבר ממפיץ ליצרן זו הרעה החולה. נדל"ן זה תחום אחד ושוק ההון הוא תחום שונה. הרצון לקחת ביס גם בכובע היצרן גרם לנזק גדול מאוד. מדובר בסוכני ביטוח ולא אשפי נדל"ן, כמו לתת לרופא שיניים לעסוק באורתופדיה. הם נכנסו למקומות שלא מבינים בהם די וחברו לאנשי מקצוע לא תמיד נכונים".

גורם בכיר אחר מוסיף, "הם זיהו אפיק נוסף של עמלות שלא היה קיים עד לצמיחת תחום ההשקעות האלטרנטיביות. אבל הם לא מבינים בזה. נטו זה לא בית סוכן עם מומחיות בלקוחות כשירים, או מומחיות בבדיקת השקעות".

הגורם, שמכיר מקרוב את הפרטים, בוחר להפנות אצבע מאשימה לרגולטור: "סוכני ביטוח שמתעסקים בדברים שלא אמורים להתעסק בהם - זה חולי כללי. הכללים לא מספיק ברורים ויש הרבה פרצות. נוצר ואקום של הרגולטור, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך". גורם אחר בשוק טוען מאידך כי ידי הרשויות כבולות שכן "בניגוד לגופים פיננסיים אחרים, סוכני הביטוח לא מוגבלים חוקית ל'ייחודיות עיסוק' ולכן לאורך השנים הם נכנסו לפעילויות נוספות".

להבדיל מנטו, על בית הסוכן פרופיט לא רובצת עננה פלילית. יתרה מכך, בשנת 2021 הנפיקו צמד בעליה, שלומי אלברג ואסף בנאי, את בית ההשקעות האלטרנטיביות מגדלור בבורסה בת"א ולא הסתירו את הזיקה בין הגופים.

ספק רב אם מגדלור, שבדיעבד כשל בחלק ניכר מהשקעותיו, היה מצליח לגייס 1.3 מיליארד שקל לקרנות האלטרנטיביות שבניהולו אלמלא השיווק האגרסיבי של פרופיט, מבתי הסוכן הגדולים בישראל, שהיה האחראי לכ־90% משיווק הקרנות. כך או כך, לפני כחצי שנה, ולאחר שמניית מגדלור השלימה קריסה של עד 90% מההנפקה, מחקה אותה פרופיט מהמסחר בת"א באמצעות הצעת רכש למניות הציבור.

תגובות

תגובת נטו: "נטו היא סוכנות לתכנון פיננסי מהגדולות והוותיקות בישראל. בדומה לגופים פיננסיים גדולים אחרים, גם נטו העמידה ללקוחותיה עד לפני כשנתיים ערוץ להשקעות אלטרנטיביות כחלק מתיק ההשקעות הכללי שלהם. נטו גם איננה 'יצרן', שכן וולת'סטון איננה בבעלותה. עיקר פעילותה של נטו היא בתכנון פנסיוני, והחלק של מוצרי וולת'סטון מסך הנכסים המפוקחים ע"י החברה הינו פחות מ־3% ואלה הופצו בעבר ע"י חלק קטן מהסוכנים.

"וולת'סטון איננה תחת ניהול נטו ומובילים אותה מנהלים בעלי רקע עשיר בעולמות ההשקעות, המימון והנדל"ן. בכל מקרה, מרבית הפרויקטים של וולת'סטון מצויים בעיצומם, כאשר חלק נכבד מהם הינם פרויקטים מוצלחים וניתן יהיה למדוד את תוצאות הקרן רק בסיומם.

"כל פעולותינו נעשו כחוק וגובו בחוות דעת של יועצים משפטיים ובליווי שוטף במטרה לייצר מנגנוני הסדרה פנימיים מחמירים. גילוי נאות ומפורש על הקשר לוולת'סטון ניתן באופן שוטף וברור. ככל שמהבדיקה הרוחבית של הרשות לני"ע יעלה שיש לחדד נהלים, נבחן את הדברים.

"יודגש כי כבר למעלה משנתיים נטו לא משווקת את וולת'סטון, אלא עוסקת אך ורק בשיווק של גופים ציבוריים ומוסדיים גדולים במסגרת ועדת השקעות ומנגנוני הסדרה פנימיים מחמירים".

אסף גולדברג, מנכ"ל סלייס לשעבר, מסר כי: "סלייס סיפקה פלטפורמה לניהול קופות גמל בניהול אישי עבור עמיתים שהיו מלווים ע"י סוכני הביטוח. כל פעולה לניהול אישי של קופת הגמל נעשתה בהתאם להנחיות סוכני הביטוח של העמיתים וזאת לאחר שהוצגו בפני סלייס כל המסמכים הנדרשים בחוק ועל פי הוראות ותקנות רשות שוק ההון. לכשניתנה לסלייס הנחיה של סוכן הביטוח בשמו של העמית לביצוע השקעה בקרנות חוץ, סלייס קיבלה חוות דעת מעורכי הדין של הקרנות שקבעו במפורש כי הן עומדות בהגדרות קרן חוץ בהתאם להוראות התקנות.

"כל סוכני הביטוח שפעלו מול חברת סלייס לניהול קופת גמל אישית (IRA) עבור לקוחותיהם, נשאו ברישיון כחוק שניתן ע"י רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והיא האוטוריטה הבלעדית שקבעה ועודנה קובעת את כללי הרגולציה באשר לפעילותם המקצועית בתחומים השונים, לרבות בניהול פעילות לקוחותיהם בקופות הגמל בניהול אישי (IRA). סלייס תחת ניהולי לא שיווקה קרנות חוץ, לא עודדה, תגמלה או קיבלה תגמול מסוכני ביטוח ולא היתה לה פעילות הלוואות לעמיתים".

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "פעילותם של סוכני ביטוח אינה תחת פיקוח של רשות ניירות ערך".

מרשות שוק ההון לא נמסרה תגובה.

מלשכת סוכני הביטוח נמסר: "סוכני ביטוח, החברים בלשכה, הם הראשונים שפנו בטענה על אי־סדרים בפעילות חברת סלייס. לוועדת האתיקה של הלשכה לא הגיעה אף תלונה על סוכן ביטוח הקשור בפרשה.

"כל הקרנות של סלייס אושרו על ידי הרשות, קיבלו לגיטימציה ממנה, והופיעו בגמל/פנסיה נט כמוצרים הראויים לשיווק לציבור החוסכים הישראלי. כל טענה אחרת כלפי ציבור סוכני הביטוח מהווה דיבה ופגיעה בשם הטוב של סוכני הביטוח.

"לסוכני הביטוח עומדת הזכות לעסוק גם בתחומים מקבילים של פיננסים ובסופו של דבר האינטרס היחיד העומד לנגד עיניהם הוא טובת הלקוחות שלהם. העובדות הן שמתוך אלפי תלונות ציבור, המגיעות מדי שנה לרשות שוק ההון, פחות מ-2% מהן נמצאו כמוצדקות כנגד סוכני הביטוח".

***חזקת חפות: לחשודים בפרשת וולת'סטון עומדת חזקת החפות.