אחרי שהתעלם מההמלצה: בג"ץ מחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות נשיא לעליון

בג"ץ הורה היום (א') לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי נשיא לבית המשפט העליון. 

● ממלא-מקום נשיא העליון: שר המשפטים לא מקיים פגישות עמי מזה שלושה חודשים
● שופטי בג"ץ ללוין: לא הגעת להסכמות, יש לבחור נשיא לעליון תוך ימים
● לוין הציע למנות את אלרון לנשיא העליון לשנה; פוגלמן מתנגד
● לוין לבג"ץ: התערבות בבחירת נשיא העליון היא רפורמה בשיטת בחירת השופטים

שופטי בג"ץ הוציאו צו מוחלט וקבעו פה-אחד כי על שר המשפטים לממש את חובתו הקבועה בחוק בתי המשפט, לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 יום ממועד מתן פסק הדין, ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לאחר חלוף פרק הזמן הנדרש לפי החוק. 

בכל הנוגע לבחירת שופטים לבית המשפט העליון - החליט בג"ץ שלא להתערב. 

חוות-הדעת המרכזית בפסק הדין נכתבה על-ידי השופטת יעל וילנר, שקבעה כי אומנם מסור לשר המשפטים שיקול-דעת בשאלה מתי יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, השר רשאי להביא בחשבון את השקפתו בדבר הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי; אך יחד עם זאת, במשך למעלה משנה נמנע השר מכינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא.

נקבע כי "משמעות מדיניות זו היא הענקת משקל בלעדי ומוחלט לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי ואי-הענקת כל משקל לתכלית העיקרית של החקיקה הרלוונטית - מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון". 

עוד נקבע כי המדיניות שהנהיג לוין "משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת נשיא בית המשפט העליון, וחורגת מהוראות הדין". לכן, למרות רגישותה של הסוגיה ושאיפת בית המשפט להביא לסיומה ללא צורך בהכרעה שיפוטית, "לא נותרה ברירה אלא להכריע בה לגופה ולקבוע כי מדיניות השר מנוגדת לדין ואינה יכולה לעמוד".

וילנר דחתה את טענת השר כי שופטי בג"ץ מצויים בניגוד עניינים בכל הנוגע לדיון בעתירה. היא קבעה כי לא מדובר באינטרס פרטי של בית המשפט או שופטים, אלא אינטרס של הציבור כולו, בשים לב לחיוניות מינוי נשיא כאמור לתפקודן התקין של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל.

עם זאת, היא הדגישה כי נוכח רגישות הסוגיה ונגיעתה למוסד בית המשפט העליון, יש לנקוט ריסון ואיפוק מרביים ביחס להפעלת ביקורת שיפוטית על האופן שבו מממש השר את סמכותו הנדונה. 

בשורה התחתונה נקבע כי "אין מנוס מקביעה כי מדיניות השר מנוגדת לדין, וכי על השר לממש את חובתו ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון". 

לוין: "הצו מנוגד לחוק מפורש"

שר המשפטים יריב לוין הגיב לפסיקת בג"ץ ומסר כי מדובר בהחלטה המנוגדת לחוק. לדבריו, "הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".

"הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה. בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על-ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים".

עוד הוסיף לוין כי "נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה". 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר בתגובה כי פסק הדין של בג"ץ הוא "מנותק, שערורייתי ואלים". לדבריו, "זה בדיוק ההבדל בין אחריות לאומית לחוסר אחריות לאומית. בזמן שאנחנו מנהלים מלחמת קיום ב-7 חזיתות, בית המשפט ממשיך לדרוס את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק ולהתנתק מהציבור. גם בעת מלחמה השופטים לא עוצרים ופורמים את יסודות החברה והמדינה בכוחניות חד-צדדית.

"אנחנו מגבים את שר המשפטים יריב לוין שעומד בשם כולנו מול הגוף היחיד במדינה שלא מכיר בגבולות הכוח. התיקונים במערכת המשפט חיוניים לישראל יהודית ודמוקרטית, ונשוב אליהם בעזרת השם מיד אחרי המלחמה".

למנוע את שיתוק המערכת

כאמור, השופטים החליטו שלא להתערב בבחירת השופטים לעליון (להבדיל מבחירת הנשיא), מהטעם שהחוק קובע הסכמה ברוב מיוחד של שבעה שופטים מתוך תשעת חברי הוועדה. לכן, המדיניות של השר לא מתעלמת לעמדתם ממטרת החקיקה. "עם זאת, הודגש כי חזקה על חברי הוועדה כולם שינקטו כל צעד אפשרי על-מנת לקדם את הליך בחירתם של שופטים חדשים לבית המשפט העליון".

השופט אלכס שטיין קבע כי חובתו של בעל תפקיד שלטוני למנוע את שיתוק המערכת עליה הוא מופקד, ולכן קיימת חובה על השר להפעיל את סמכותו. "שר המשפטים אומנם רשאי לקדם פשרות והסכמות, בין היתר כדי להבטיח מינויי שופטים שמשנתם תואמת את השקפותיו הערכיות והאידאולוגיות, ובידו הסמכות והכוח שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אולם בהגיעו לנקודת המשבר ולשיתוק המערכת של בתי המשפט שהחל להתהוות - כפי שקרה במקרה הנוכחי - הוא חייב לכנס את הוועדה במהירות הראויה".

השופט עופר גרוסקופף הדגיש כי לשר המשפטים לא ניתנה זכות עודפת במסגרת מנגנון הבחירה של נשיא לבית המשפט העליון כמו זכות הוטו. "שר המשפטים מכהן אומנם כיו"ר הוועדה, אך הסמכות שהוקנתה לו במסגרת זו, בקשר להליך הבחירה של נשיא, תחומה לכינוס הוועדה, בהינתן צורך מערכתי במינוי נשיא". 

ההכרעה התעכבה

ההחלטה התקבלה לאחר שההכרעה בעתירה שהוגשה בנושא עוכבה מספר חודשים, כדי לאפשר ללוין להגיע להסכמות. לאחר שהובהר לבית המשפט כי אין הסכמות - לא למינוי נשיא ולא למינוי השופטים - לפני כשבועיים הבהירו השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין כי בהיעדר הסכמות בין הצדדים, על לוין לפנות למנגנון קבלת ההחלטות הקבוע בחוק, לפיו נשיא העליון נבחר ברוב רגיל, כלומר 5 מתוך 9 חברי הוועדה, ושופטים נבחרים ברוב של 7 מתוך 9 חברים.

לפני כשבועיים השופטים ביקשו להימנע ממתן פסק דין וכתבו: "מתוך כבוד לשר הממונה על מערכת המשפט, וביודענו כי ערכי שלטון החוק וטובת מערכת המשפט הישראלית עומדים לנגד עיניו, אנו מביעים תקווה כי הוא יפעל בימים הקרובים על-מנת להוציא תובנה זו מהכוח אל הפועל", בדרך של קבלת החלטה בוועדה.

שופטי בג"ץ הוסיפו כי ככל שהדבר יידרש, פסק דינם יינתן בתחילת שנת המשפט - וכך עשו היום. 

מסתמן: עמית ייבחר לנשיא 

העתירה, שהוגשה על־ידי התנועה לאיכות השלטון, דורשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, וכן למנות שני שופטים נוספים להשלמת ההרכב החסר. זאת, לאחר שמזה כ-11 חודשים בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע, מאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023. בעתירה נטען כי המצב הנוכחי, בו בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע, הוא חסר תקדים ופוגע קשות בתפקוד הרשות השופטת ובעיקרון הפרדת הרשויות.

במקרה שלוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בהתאם לפסיקת בג"ץ, השופט יצחק עמית צפוי להיבחר לנשיא בית המשפט העליון, בהתאם לשיטת הסניוריטי, ולכהן במשך ארבע שנים. באשר למינוי שופטים, בשל הרוב המיוחד הנדרש למינוי (7/9), בעת הזו אין הסכמה על מועמדים, ולכן פסיקת בג"ץ לא תפתור את הקושי למנות שופטים. 

תגובות: "קוראים ללוין לקיים את פסק הדין" 

העותרת, התנועה לאיכות השלטון, מסרה בתגובה: "ניצחון משמעותי ביותר לדמוקרטיה הישראלית ולעיקרון הפרדת הרשויות". עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה, מסר: "עצוב מאוד שנאלצנו להגיע לפסק דין בנושא כל-כך ברור, ולהגיע למצב שבו שר בממשלה מפר ביודעין וברגל גסה את הוראות החוק, והכול כדי להפוך את עצמו לשחקן וטו בעל כוח בלתי מוגבל, תוך פגיעה חמורה בנבחרי הציבור וביתר חברי הוועדה לבחירת שופטים". 

חברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), מסרה: "הימנעות ממינוי נשיא קבוע למעלה מ-10 חודשים ואיומים להחרים את נשיא העליון הבא אלה לא התנהגויות של שר משפטים מתפקד, אלא של פוליטקאי שמוביל את המדינה למחוזות אפלים. אני קוראת לשר לוין לקיים את פסק הדין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהעלות להצבעה את מינוי נשיא העליון הבא. לא נאפשר לך לרמוס את החוק, לשתק את הרשות השופטת ולדרדר אותנו למשבר חוקתי חמור אפילו יותר". 

ח"כ עו"ד אפרת רייטן מסרה: "שר משפטים שלא מכיר בסמכותו של בית המשפט העליון, רוחש בוז לחוקי המדינה והופך באופן ציני את המקרה לאירוע מלבה שנאה, אינו ראוי לתואר המכובד והחשוב הזה. חובתו של שר משפטים היא קודם כל לציבור ולדמוקרטיה במדינת ישראל, ובכך הוא מועל". 

יו״ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, מסר: "האחריות לא לגרור את מדינת ישראל למשבר חוקתי בכלל ובעת מלחמה בפרט, מוטלת על ראש הממשלה, ועליו לוודא שהחוק מכובד, ופסיקת בג"ץ מתקיימת. בלי אבל, בלי אולי, וללא דיחוי. אם שר המשפטים חושב שזו העת למלחמות על שיטת הסיניורטי במקום בחמאס, הדבר מעיד על סדר עדיפות לקוי ועל כך שהוא וראש הממשלה לא למדו דבר מהמקום הנמוך אליו הגענו ערב המלחמה. כדאי ששר המשפטים יממש את הנדרש מצו בית המשפט ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים - או שיניח את המפתחות ויתפטר".