בקואליציה קוראים לשר לוין לא לקיים את פסיקת בג"ץ. לאן זה עלול להגיע?

פסיקת בג"ץ, שהטילה על שר המשפטים יריב לוין חובה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי שתבחר נשיא לבית המשפט העליון, עוררה סערה. הדבר נובע מכך שבג"ץ כופה על שר המשפטים להשתמש בסמכות שמוקנית לו בחוק. בהתאם, היו מי שקראו ללוין שלא לקיים את הפסיקה: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק", כתב בפייסבוק שר התקשורת שלמה קרעי, כשלדבריו הפסיקה מנוגדת לחוק. "אסור לשתף עם זה פעולה". 

● אחרי שהתעלם מההמלצה: בג"ץ מחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות נשיא לעליון
● שופטת עליון בדימוס: "ההפיכה המשטרית לא נעצרה, אלא שינתה את פניה"

האם לוין יציית או לא? אנו לא יודעים, אך רצוי לדעת מהם התרחישים שלפנינו. תחילה נסביר את מהות הצו של בג"ץ. הוא מורה ללוין לפרסם את רשימת המועמדים לנשיאות העליון תוך 14 יום. לפי סעיף 11ב(א) לכללי השפיטה, הוועדה תוכל לדון בשמות רק 45 יום לאחר פרסומם ברשומות. הצו קבע כי על לוין לכנס את הוועדה "בסמוך לאחר חלוף" פרק זמן זה, מונח מעורפל משהו, שמשאיר פתח למספר תרחישים ותגובות של בג"ץ. 

אי־ציות מובהק

אפשרות אחת היא לסרב לפרסם את רשימת השמות, מה שיהיה אי־ציות מובהק. לפי ד"ר אורי אהרונסון, מרצה למשפט ציבורי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, "אי־ציות כבר בשלב הזה יהיה המהלך המסוכן ביותר מבחינתו של לוין, שכן צעד כזה עשוי לחשוף אותו לסנקציות אישיות על הפרה של פסק הדין".

עם זאת, ענישה כזו לא תהיה פשוטה לבג"ץ, ש"מעולם לא הכריע בצורה פוזיטיבית שפקודת ביזיון בית המשפט חלה בהליכים שמתנהלים בפניו, וברור שהוא יעמוד בפני קושי ממשי להטיל על שר בישראל סנקציות בגין ביזיון בית המשפט". עם זאת, מאחר שהחלק הראשון של הצו מאוד ברור, הפרתו עשויה להטות את הכף לטובת סנקציה כזו.

גרירת רגליים אסטרטגית

אבל מה אם לוין יחליט לקיים את החלק הראשון של הפסיקה, ולמסמס את חלקה השני והפחות נחרץ? את זה ד"ר אהרונסון מגדיר כ"גרירת רגליים אסטרטגית". לוין יוכל להתמהמה עם כינוס הוועדה כדי לדון בשמות, כיוון שלא הוגדר תאריך מדויק לעשות זאת. מה יעשה בג"ץ אז? "כמו שהרבה פעמים קורה", אומר ד"ר אהרונסון, "בשלב כלשהו יצטרך בית המשפט לחדד את הצו שלו ולקצוב לשר המשפטים תקופה ספציפית שבמסגרתה יצטרך לכנסת את הוועדה".

ואם לוין עדיין יסרב? הדבר יחזור לאי־ציות מובהק, ובמקרה כזה בג"ץ יוכל במקום לדרוש מלוין לכנס את הוועדה פשוט להוציא צו שיכנס אותה. הדבר דומה למה שאירע ב־2020, אז יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין סירב למלא את פסיקת בג"ץ לאפשר למליאה לבחור יו"ר חדש, ולכן בג"ץ הוציא צו לקיים את ההצבעה.

שינוי ההליך

האם לוין יוכל לחוקק חוק שיצדיק אותו בדיעבד? לפי ד"ר אהרונסון, כנראה שלא: "יש פסיקות מהשנים האחרונות שאומרות שאי־אפשר לשנות את הליך הבחירה תוך כדי הבחירה. היות שסביר לטעון שהליך ההתמודדות על נשיאות בית המשפט העליון כבר החל, מסתמן שזה יהיה מקרה קלאסי להחיל ביקורת שיפוטית על שינוי חקיקה בעניין, אם אכן יהיה כזה". 

תחקיר: יובל אינהורן