משרדי BBC / צילום: Reuters, SOPA Images
במשך חודשים ישבו עשרות עורכי דין ומומחי ניתוח מידע כדי לבחון בעין מקצועית כיצד מסקר תאגיד השידור הבריטי (BBC) את המלחמה בעזה מאז התקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר.
מי שהוביל את המאמץ היה עורך הדין הבריטי־ישראלי טרוור אסרסון. הוא וצוותו אספו חומרים, תמללו הסכתים, צפו בשידורי וידאו, תרגמו משירות ה־BBC בערבית ועברו על מאגר המידע שנוצר, שכלל 9 מיליון מילים. התוצאה: דוח מקיף בן 200 עמודים שהוגש בסוף השבוע לרשויות בבריטניה, המהווה כתב אישום חריף על "הטיה מדאיגה בסיקור" של רשות השידור הממלכתית, וגרם לסערה פוליטית בבריטניה.
● פרשנות | כך איבדה ישראל את תמיכתה המוסרית של בריטניה במלחמה בעזה
● הערוץ שנפל פעם אחר פעם בסיקור אנטי־ישראלי ועורך הדין שמבטיח - התביעה בדרך
● ב־BBC שידרו דיווח שקרי על פעולת צה"ל בשיפא, ונאלצו להתנצל
ציון נכשל ל־BBC
אסרסון, בן 67, עלה לישראל מבריטניה לפני יותר משלושה עשורים. הוא עורך דין, מייסד ושותף בכיר ב־Asserson Law Offices, משרד עורכי דין בינלאומי המעסיק כ־60 עורכי דין הפועלים בתחום הקשרים העסקיים בין בריטניה לישראל. הוא כבר ניהל קרב מתוקשר בתחילת שנות ה־2000 נגד הדרך שבה ה־BBC סיקר את האינתיפאדה השנייה. הקרב הוביל לדוח פנימי שנגנז (ולמאבק משפטי יקר על חשבון משלם המסים הבריטי למנוע את פרסומו, א"א), אך לחיזוק התפיסה כי לרשת הבריטית יש בעיה בנוגע לסיקור הישראלי.
אחרי התקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, בעוד הסיקור של הרשת הבריטית הופך למושא ללעג במערכונים ב"ארץ נהדרת" אבל נמשך ללא ההפרעה, החליט אסרסון לצאת שוב לקרב. בראיון לגלובס אז סיפר כי הוא יודע מה נדרש לעשות, מהם ההליכים הדרושים כדי להגיש תלונה באופן רשמי לרשת וכיצד לבסס באופן שיטתי את טענותיו. כעת הבחינה הסתיימה, והתוצאה מסמלת ציון נכשל לרשת, בתחום שבו היא מנסה להציג תדמית מושלמת - סיקור הוגן, ללא משוא־פנים.
הממצאים מדברים בעד עצמם, לפי אסרסון. מונחים הקשורים ל"פשעי מלחמה", למשל, הוזכרו 592 פעמים בסיקור של הרשת הבריטית בהקשר ישראלי במהלך התקופה שנבחנה, לעומת 98 פעמים בלבד בהקשר של חמאס - קרוב לפי שישה לרעת ישראל. בנוסף, בתחילה ה־BBC סירב באופן גורף להגדיר את חמאס בדיווחיו כארגון טרור, אך לאחר לחץ ציבורי ופוליטי הוא הסכים לכנותו "מוגדר/רשום כארגון טרור". עם זאת, הבדיקה מצאה כי הרשת עשתה זאת בפועל רק ב־7.7% מהמקרים. הדוח מונה יותר מ־1,500 הפרות של עקרונות הסיקור ההוגן של הרשת עצמה.
"הדבר שאולי הפתיע אותי לגבי הממצאים", אומר אסרסון בשיחה עם גלובס השבוע, "הוא עד כמה המצב חמור, ועד כמה מזעזעת התמונה לגבי ערוץ ה־BBC בערבית, שהפך למעשה לפלטפורמת תעמולה לחמאס".
הדוח מנסה לאמוד את מה שהוא מגדיר "סימפטיה פרו־פלסטינית", ערב רב של משתנים הכוללים מסגור, שימוש במונחים מסוימים, שימוש בתמונות ועיסוק בנושאים המעוררים סימפטיה לצד זה או אחר ועוד. הערכת האהדה הזו נעשתה בחלקה על־ידי צוותים אנושיים ועל־ידי כלי בינה מלאכותית שעברו תיקוף. הדוח מוצא, למשל, כי באתר ה־BBC באנגלית, הסימפטיה לפלסטינים הייתה גדולה פי שניים מאשר לישראלים (בין 62% ל־66%).
הטיה גם ב־7 לאוקטובר
כאמור, חלק נפרד ומכובד מוקדש לשידורי ה־BBC בערבית, שבהם לפי אסרסון וצוותו ישנה בעיית עומק הכוללת הזדהות של חלק מהעובדים עם חמאס, התבטאויות בעד השמדת ישראל וסיקור שהופך למאוד מגמתי. ההטיה הפרו־פלסטינית בשידורי הערוץ ובטקסטים המופיעים באתר הרשת בערבית מגיעים ל־90% מהדיווחים, לפי הדוח, כולל אפילו ב־7 באוקטובר עצמו, במהלך מתקפת הטרור הרצחנית נגד ישראל. לדברי אסרסון, "רמת האהדה הפרו־פלסטינית בשידורי הרשת בערבית דומה למה שמתרחש באל־ג'זירה או ב־Iran Times".
אך ההטיה הפרו־פלסטינית היא עמוקה ונמשכת ברוב שידורי הרשת, אומר אסרסון. "אם מסתכלים על חלוקת התוכניות, הרי ששלוש תוכניות בלבד (מהדורת החדשות המרכזית ושתי תוכניות בוקר, א"א) שומרות על סוג של ניטרליות. היתר מציגות סיקור אנטי־ישראלי כמעט ב־95% מזמן השידור שלהן". בין הכישלונות של ה־BBC הוא מונה גם את העובדה כי הרשת מראיינת אנשי חמאס במסווה של "עדים ניטרליים".
"הממצאים מגלים תבנית מדאיגה של הטיה בסיקור והפרות מרובות של הקווים המנחים המערכתיים של ה־BBC עצמו בנוגע לאובייקטיביות, הוגנות וביסוס האמת", נכתב בדוח. "האחריות הציבורית של ה־BBC היא לשדר את החדשות ללא הטיה, אך הניתוח שלנו מראה סטייה משמעותית מסטנדרט זה... התנהלות זו לא רק מפירה את ההתחייבויות של ה־BBC, אלא גם מטילה בספק את ההתאמה שלו להמשיך ולקבל מימון ציבורי".
בניתוח הנתונים השתמש הצוות הישראלי בכלי AI שפותח בישראל על ידי בוגרי תלפיות מחברת BlueSkai, כמו גם במומחים ישראלים בתחום הבינה המלאכותית. ד"ר אורן צור, מומחה לשימוש בכלי AI מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שהיה שותף פעיל באיסוף הנתונים וניתוח המסקנות, מסר לגלובס כי בעוד שברור שלעתים העובדות עצמן מכתיבות את אופי הדיווח, למשל פערים במספרי הנפגעים, "הפערים שמצאנו מצביעים על תבנית של מיסגור בעייתי גם ביחס לעובדות".
עורר סערה בבריטניה
מאז הופיע הדוח על השער של מהדורת יום ראשון של ה"טלגרף", הוא עורר סערה בבריטניה. פוליטיקאים שמרנים קוראים לממשלה לפעול בנושא, וגם ארגונים יהודים הפועלים נגד אנטישמיות חיזקו את ממצאי הדוח ואמרו כי ה־BBC מתנהג ב"התנשאות" בכך שהוא מסרב לקבל ביקורת. "יש כל־כך הרבה תסכול ותחושת גועל מהסיקור של ה־BBC", אומר אסרסון.
הרשת עצמה דחתה את המתודולוגיה של הבדיקה ואמרה כי יש "שאלות כבדות" בנוגע לשימוש באלגוריתמים לנתח אהדה לצד זה או אחר, ובמקביל גם אמרה כי המשמעות של חוסר הטיה אינה הצגת אהדה שווה לשני הצדדים. עם זאת, נמסר, "הרשת תגיב לממצאי הדוח אחרי שתבחן אותו לעומק".
לדברי אסרסון, אחת הבעיות המרכזיות היא של־BBC "אין מנגנון פנימי כדי להוביל לסיקור לא מוטה". לו היה עומד בראש הארגון, אמר, הוא היה "מקים באופן מיידי מנגנון עצמאי ובלתי תלוי של תלונות, ומאמץ שורה של מדדים מוגדרים היטב כדי להגיע למטרה של חוסר משוא־פנים בסיקור". בנוסף, הוא אומר, "הייתי מפטר שורה של אנשים, או לפחות מעביר אותם מתפקידם".
בין שתי הדמויות המרכזיות שהדוח מתרכז בהן נכללים עורך חדשות החוץ הבכיר של הערוץ, ג'רמי בוון, והמגישה הבכירה, ליז דוסט. בפודקאסטים של השניים נמצא כי 84% מהתוכן שלהם הוגדר כפרו־פלסטיני או אנטי־ישראלי.
בד־בבד עם פרסום הדוח השיק אסרסון גם ארגון לא ממשלתי שיפעל לתקן את המצב, בשם Campaign for Media Standards. את עלות העבודה עד כה, שבה לקחו חלק כ־20 עורכי דין וכ־20 מומחים לניתוח מידע, הוא מעריך בחצי מיליון ליש"ט (2.5 מיליון שקל). מלבד תרומה להוצאות משרדיות של איש עסקים, הוא אומר, כולה נעשתה בהתנדבות.