האם הממשלה הקודמת הייתה הראשונה שהכניסה לישראל אלפי פועלים מעזה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: טלי גוטליב
מפלגה: הליכוד
תוכנית: מעבירים לראשון, כאן ב'
תאריך: 31.8.24
ציטוט: "בנט... על יסוד המלצת השב"כ... הכניס פעם ראשונה בהיסטוריה אלפי עובדים מעזה לשטחי מדינת ישראל"
ציון: לא נכון ברובו

חה"כ טלי גוטליב התראיינה לתוכנית הרדיו "מעבירים לראשון" של כאן ב', והעבירה ביקורת על הדרגים המקצועיים ובפרט השב"כ. היא אף העבירה דוגמה לאחד מכשלי השב"כ שהביאו לטבח 7 באוקטובר: "בנט, בזמן כהונתו, לראשונה, על יסוד המלצת השב"כ, באופן מחריד, הכניס פעם ראשונה בהיסטוריה אלפי עובדים מעזה לשטחי מדינת ישראל. אותם עובדים שהוציאו את המפות, שהעבירו את הפרטים על תושבי העוטף".

בדקנו את שאלת היתרי הכניסה לעובדים מעזה (שבאופן רשמי נקראים "היתרים לצרכים כלכליים") בבדיקות קודמות. הסקירה ההיסטורית שלהלן מבוססת על מאמר של ארגון גישה ועל מאמר של ד"ר חגי אטקס ו-ופאק עדנאן שפורסם במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) - שניהם מאוגוסט 2022 - בתוספות הערות שלנו. עד פרוץ האינתיפאדה השנייה ישראל היוותה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי עזה, כשבשיא (1986) 46% מכוח העבודה העזתי עבדו בישראל. ב-1991, בשלהי האינתיפאדה הראשונה, ישראל עברה ממתן "היתר יציאה כללי", שאפשר לפלסטינים לנוע יחסית בחופשיות, ובמקום זאת ישראל החלה לדרוש היתרי עבודה פרטניים. מספר ההיתרים החל להצטמצם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2000. כלומר, דיי ברור שהממשלה הקודמת לא עשתה משהו תקדימי כשזה נוגע להכנסת פלסטינים מעזה לשטחי ישראל לצרכי עבודה.

עם זאת, ייתכן שגוטליב התכוונה לדבר תקדימי בתקופה שלאחר ההתנתקות. ב-2004 התקבלה החלטת ממשלה 1996, שלמעשה קבעה את תוכנית ההתנתקות. בסעיף 10 להחלטה נכתב: "בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי לעודד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, מדינת ישראל שואפת להקטין, עד להפסקה מוחלטת, את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים למדינת ישראל". הדבר נעשה כדי לבדל מדינית את עזה מישראל. ב-2006 הופסקה לחלוטין כניסתם של פועלים מעזה לישראל.

הדבר השתנה לאחר מבצע צוק איתן ב-2014, אז הנהגת המדינה, בהמלצת גורמי הביטחון, הגיעה למסקנה שיש לישראל אינטרס בשיקום הרצועה (התבטאויות בנושא ניתן למצוא כאן), ובהתאם החלו לתת "היתרי סוחר" לתנועת סוחרים ואנשי עסקים מעזה לתוך ישראל ולגדה המערבית שגדלה עם הזמן ל-5,000 היתרים (בפועל, לפי ארגון גישה, המכסה מעולם לא התמלאה ובפועל ניתנו לכל היותר 3,500 היתרים). גם לפי בנק ישראל, החל מ-2014 ניתנו "אלפי היתרים". באותו זמן משלה הממשלה ה-33, שראש ממשלתה היה בנימין נתניהו (ויאיר לפיד כיהן בה כשר האוצר). כלומר, גם אם בודקים רק את התקופה שמאז ההתנתקות, הרי שהחלטה לספק אלפי היתרי כניסה לפלסטינים מהרצועה התקבלה עוד לפני הממשלה הקודמת, תחת ממשלה בראשה עמד בנימין נתניהו. ב-2019 פורסם ב"הארץ" שלמרות שההיתרים שניתנו הם היתרי סוחר, בפועל רוב מי שנהנו מהם היו פועלים. כמו כן, יש לציין שלפי גישה, ב-2017 צומצמו מספר ההיתרים למאות בלבד.

ב-2020, בשל מגיפת הקורונה, הופסקה באופן זמני האפשרות של תושבי עזה להיכנס לישראל. בסוף 2021 נוסף היתר יציאה מעזה ל"צרכים כלכליים". במרץ 2022 התפרסם בתקשורת שקטאר הודיעה שישראל הסכימה להגדיל בהדרגה את מספר העובדים מעזה ל-30 אלף. יומיים לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה 1328, לפיה מספר ההיתרים לצרכים כלכליים לתושבי עזה יעלה ל-20,050. מתוכם, 12 אלף נועדו לענף הבנייה, 8,000 לחקלאות ועוד חמישים למתן שירותים במעברים מהרצועה לישראל. בזמן זה הממשלה הייתה הממשלה ה-36 בראשות נפתלי בנט (ובהמשך יאיר לפיד). כלומר, הממשלה הקודמת אכן החליטה להגדיל במידה ניכרת את מספר אישורי העבודה.

אך גם לכך ניתן להוסיף שני סייגים. ראשית, לפי גישה, נכון לאוגוסט 2022 הגיעו רק ל-11,501 היתרים בתוקף. ההיתרים האלו ניתנים לנשואים בני 25 ומעלה, מובטלים או ללא הכנסה קבועה, שלא הועסקו בעבר כעובדי מדינה. תושב עזה המעוניין לקבל היתר מגיש בקשה למשרד העבודה בעזה, שמעביר בתורו את הבקשות לוועדה האזרחית של הרצועה, שבתורה מעבירה את הבקשות לישראל. בשלב זה הבקשות מאושרות או נדחות בהתאם לשיקולים ביטחוניים ושיקולי מכסות. כלומר, המכסה לא מולאה לחלוטין תחת הממשלה הקודמת (אם כי גוטליב דיברה רק על עצם ההחלטה ומכך אין לדברים השפעה על הציון).

שנית, הממשלה הנוכחית לא שינתה את ההחלטה. באתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ישנו מסמך תחת הכותרת "סטטוס הרשאות לכניסת פלסטינים לישראל, למעברם בין אזור יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וליציאתם לחו"ל". בגישה הסבו את תשומת לבנו שלמרות שלפי כותרת המסמך הוא עודכן לאחרונה ב-29 במאי 2023, בפועל המסמך עודכן מאז ולפי האתר הוא עודכן בפעם האחרונה ב-28 בספטמבר, פחות משבועיים לפני 7 באוקטובר. לפי המסמך, בתאריך זה המכסה להיתרי כניסה מטעמי "צרכים כלכליים" עמדה על 18,500, שיחד עם 3,500 היתרי סוחר מהווים 22 אלף היתרים. מארגון גישה נאמר לנו שאין שקיפות לגבי אופן עבודת המנגנון, ולכן לא ניתן לדעת אם הגידול הזה נעשה כחלק מיישום הדרגתי של החלטה 1328 או שהיה מדובר בשורה של החלטות קונקרטיות של המתפ"ש.

נציין גם לגבי היתרי הסוחר, שמספרם גדל מ-3,000 ל-5,000 ביולי 2019, ל-7,000 בתחילת 2020, והממשלה הקודמת הודיעה באוקטובר 2021 על הגדלת המכסה ל-10,000. כפי שהראינו קודם, בפועל נתוני המתפ"ש מדברים על מספרים נמוכים בהרבה. כלומר, שוב, אנו רואים שלמרות שהממשלה הקודמת אכן הגדילה באופן משמעותי את מספר ההיתרים, לא היה מדובר בתקדים בתקופה שמאז ההתנתקות.

מטעם חה"כ גוטליב לא נמסרה תגובה.

לסיכום: החלטות על הכנסת אלפי פלסטינים מעזה לישראל התקבלה כבר לאחר מבצע צוק איתן, תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, אז היה מדובר בהיתרי סוחר שנועדו לאנשי עסקים (שרק בפועל שימשו עובדי כפיים), הדבר אכן נעשה בהמלצת גורמי הביטחון והממשלה הקודמת אכן הגדילה את המכסות ונתנה היתרים רשמיים גם לפועלים. הממשלה הנוכחית לא הפכה את ההחלטה עד ל-7 באוקטובר. לכן דבריה של גוטליב לא נכונים ברובם.