מפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Fabian Bimmer
בשבוע שעבר הטילה הנהלת ענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן פצצה כלכלית. לראשונה בהיסטוריה בת 87 השנים של החברה, דיווח חבר המנהלים, היא שוקלת לסגור מפעלים בגרמניה. במקביל, היא מתכוונת לחזור בה מהתחייבות להימנע מפיטורי עובדים עד 2029. שני הצעדים הללו, והתגובות להם מצד המערכת הפוליטית במדינה, איגודי העובדים והציבור כולו, הקפיצו את הנושא לראש סדר היום הגרמני. הם גם משקפים את המצב הכלכלי העגום של גרמניה, שבעקבות המלחמה באוקראינה והפסקת הזרמת הגז הרוסי הזול עוברת תהליך של דה־תיעוש הכרוך במיתון ובדשדוש כלכלי.
● השכנות כועסות: הצעד החדש של גרמניה נגד הגירה בלתי חוקית
● הגירה, כלכלה ומחאה: האם הימין הקיצוני בדרך להפוך לכוח הגדול ביותר במזרח גרמניה?
דעיכת השוק הסיני
פולקסווגן (VW) מעסיקה יותר מ־300 אלף עובדים באופן ישיר בגרמניה, רובם המכריע במדינת המחוז סקסוניה תחתית. היא אחראית לחלק הארי של הפעילות הכלכלית במדינת המחוז, שגם שותפה בדירקטוריון של החברה, לצד נציגי העובדים. מאות אלפי עובדים אחרים ברחבי גרמניה מייצרים חלקים או מעניקים שירותים לחברה, שהיא המעסיק התעשייתי הגדול ביותר במדינה. לצד ענקיות הרכב המקומיות האחרות, פולקסווגן אחראית חלקית לשגשוג הכלכלי של גרמניה בעשור האחרון, כאשר אמריקאים ובעיקר סינים "התנפלו" על מכוניות יוקרה ומכוניות גרמניות אחרות.
אבל הבוננזה האסייתית מגיעה לסיומה, בעוד הצרכן הסיני מפחית את הביקושים כתוצאה מצרות כלכליות פנימיות ויצרניות רכב מקומיות ואחרות מתחרות בהצלחה בחברה הגרמנית, שבימי השיא שלה מכרה אחד מכל 10 כלי רכב שיוצרו בעולם. כעת שווי השוק של פולקסווגן הוא רק מחצית מזה של הענקית הסינית BYD, למשל. דעיכת השוק הסיני היא גם האחת הסיבות שמנכ"ל פולקסווגן, אוליבר בלומה, ציין בפני העובדים כסיבה לצעדים הדרסטיים האפשריים, בפגישה שבה שטח את הסיבות לצמצומים הצפויים. בפגישה נמסר כי פולקסווגן צריכה למכור לפחות עוד חצי מיליון מכוניות בשנה כדי לעמוד ביעדי ההכנסות שלה. מספר זה הוא התוצר של כשני מפעלי ייצור, והכותרות לאחר הפגישה העריכו שבעקבות כך החברה עלולה לסגור שני מפעלים.
"זה לא המוצר שלנו או ביצועים עסקיים לא טובים", אמר לפי הדיווחים סמנכ"ל הכספים של החברה לעובדים באותה הפגישה, "זה פשוט שהשוק אינו קיים יותר". בנוסף למכירות הגלובליות, גם המכירות בגרמניה עצמה עומדות בפני תחרות גוברת מצד יצרניות סיניות ואחרות. החברה אמרה כי צעדים קיימים כמו אי־החלפה של עובדים היוצאים לגמלאות "פשוט לא יספיקו" כדי לסגור את החור התקציבי הקיים, המוערך ב־10 מיליארד אירו. על הפרק עומדים כעת פיטורים של כ־20 אלף עובדים, לפי הדיווחים.
שני הצעדים - סגירת מפעלים ופיטורים המוניים - מהווים שינוי מדיניות משמעותי בתרבות הארגונית העסקית של תעשיית הרכב הגרמנית כולה. אפילו בימי המשבר הכלכלי העולמי שאחרי 2008, המפעלים והעובדים עברו לייצור חלקי בלבד, הפחיתו ימי עבודה והסכימו לשחיקה דה־פקטו במשכורת, רק כדי לשמור על האופק והיציבות התעסוקתית שלהם.
רעידת אדמה בפולקסווגן
הזעזוע הנוכחי, "רעידת אדמה בפולקסווגן", כפי שכינו זאת כלי התקשורת בגרמניה, הביא את נציגי העובדים להבטיח להיאבק בהחלטה בכל הכוח. "לא יהיו פיטורי עובדים בפולקסווגן או סגירת מפעלים, אני מבטיחה לכם", אמרה נציגת העובדים דניאלה קבאיו במפגש בין ההנהלה לעובדים. עובדי תעשיית הרכב מאוגדים באיגוד המקצועי הגדול באירופה IG Metall, שהצליח להשיג לעובדיו העלאות שכר של קרוב ל־8% בשנה בשנתיים הקרובות, כחלק מהפיצוי על שחיקת השכר בשל האינפלציה בגרמניה. גם עלויות אלו מעיבות על המצב הפיננסי של פולקסווגן, למרות מכירות בשווי 322 מיליארד דולר בשנת 2023.
במקביל, ישנם עוד נושאים רבים אחרים המסבירים את הרווחים היורדים של החברה, שמחזיקה גם באאודי, בפורשה ובמותגים אחרים: החלטות שקיבלה החברה לגבי ההתמקדות בכלי רכב חשמליים יקרים־יחסית, פרשת זיוף נתוני פליטת הגזים ממכוניות הדיזל שלה והפשרות המשפטיות והקנסות שתיאלץ לשלם, תחרות סינית גוברת ועוד. "פולקסווגן סובלת משום שחבר המנהלים שלה לא עושה את העבודה שלו", אמרה קבאיו.
כעת מתחילה ההנהלה במשא־ומתן עם העובדים, שלהם כמחצית מזכויות ההצבעה בדירקטוריון, ובו משתתפת גם מדינת המחוז, המחזיקה ב־20% מהמושבים בדירקטוריון. יחד, לשני הגורמים יש יכולת להשפיע משמעותית על כיוון החברה. אנליסטים אמרו כי הם צופים "הבנה גדולה יותר" מצד העובדים כעת משום שישנן "עדויות כלכליות" לחוסר ההצלחה של החברה, ולא חמדנות תאגידית.
חברות כמו בוש, קונטיננטל ואחרות, המספקות חלפים וחלקים לכלי רכב בתעשייה הגרמנית, כבר פיטרו עובדים בשנים האחרונות, אולם הסכם האי־פיטורים של פולקסווגן שרד מאז תחילת שנות ה־90. העובדה כי מניית החברה ירדה ב־5% בשבוע האחרון עשויה להצביע על כך שהשוק אינו חוזה התייעלות זריזה ומוצלחת מצד החברה.
ביקורת על הממשלה
התגובה הציבורית בגרמניה כוללת ביקורת על הממשלה על כך שלא השקיעה מספיק בתשתית שתאפשר לכלי רכב חשמליים להפוך לאלטרנטיבה לגיטימית לכלי רכב המונעים בדלק בגרמניה עצמה. אבל החדשות העגומות מצטרפות לכך שענקיות כימיקלים כמו BASF הודיעו כי הן שוקלות לעזוב את גרמניה לאסיה, וחברות אחרות הודיעו על מעבר לארה"ב. הדבר נובע בעיקר מהעלייה במחיר האנרגיה לתעשייה, המסתמך על מחיר הגז הטבעי, שזינק פי שלושה לפחות בעקבות המלחמה ברוסיה.
"מבחינה כלכלית, יש פחות ופחות טיעונים בעד שמירת הייצור התעשייתי בגרמניה", אמרה לגרדיאן אנליסטית במרכז לחקר תעשיית הרכב בדואיסבורג. גרמניה רשמה התכווצות כלכלית של 0.3% בשנה שעברה, וצפויה לצמיחה מינימלית של 0.2% השנה.
הקנצלר הגרמני אולף, המתמודד עם בעיות פוליטיות מרובות וסובל מחוסר פופולריות, אינו ממהר להתערב במשבר הנוכחי. הוא הבהיר כי הוא "מנהל שיחות" עם נציגים בכירים בחברה, אך כי הממשלה הגרמנית לא תתערב בהחלטות עסקיות.
מעל פולקסווגן מרחפת החלטה של האיחוד האירופי לאסור מ־2035 את ייצור מכוניות בעלות מנוע בעירה פנימי באירופה מחד, והביקושים היורדים לכלי רכב חשמליים בגרמניה מנגד. רק 13% מכלי הרכב בגרמניה הם חשמליים, ושיעור המכירות שלהם יורד בהדרגה בחודשים האחרונים. עם זאת, הממשלה הפסיקה תוכנית מענקים בשווי אלפי אירו לרכב כלי רכב חשמליים, וכעת מתלבטת לגבי הצגה־מחדש של הטבות לרוכשי כלי רכב אלו.