גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיפת גלובס: קוקה קולה ישראל הפסידה בבית המשפט ותשלם מאות מיליונים למדינה

ביהמ"ש המחוזי דחה ערעורים שהגישה המשווקת הבלעדית של מוצרי קוקה קולה בישראל, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, על שומות מס שהוציאה רשות המסים ● כעת תידרש החברה לשלם מאות מיליוני שקלים כמיסוי על תשלומים שעברו לקוקה קולה העולמית במסגרת הסכמי שיווק בלעדיים ● בכוונת החברה להגיש ערעור על פסק הדין ● הפרסום נעשה בעקבות בקשת גלובס לבית המשפט המחוזי להתיר פרסום 

מפעל החברה המרכזית למשקאות בבני ברק / צילום: איל יצהר
מפעל החברה המרכזית למשקאות בבני ברק / צילום: איל יצהר

מכה לחברה המרכזית למשקאות, המשווקת הבלעדית של מוצרי קוקה קולה בישראל, שתצטרך לשלם מאות מיליוני שקלים לרשות המסים. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעורים שהגישה החברה על שומות מס שהוציאה לה רשות המסים בשל חיוב החברה במס בעבור תמלוגים ששילמה בגין שימוש בזכויות הקניין הרוחני של קוקה קולה העולמית. מדובר בתשלומים שעברו לחברת קוקה קולה העולמית בשנים 2010-2017 במסגרת הסכמי השיווק הבלעדיים שנכרתו בין החברות. פסק הדין ניתן ב-29 באוגוסט אך נאסר לפרסום עד כה בשל צו איסור פרסום שניתן לבקשת קוקה קולה ישראל.

לא ידע שבזוס הוא הרוכש של ביתו בשווי 79 מיליון דולר; עכשיו הוא תובע
"חילוקי דעות מהותיים": עורך דינו של גאידמק התפטר מהייצוג במאבק על מכירת ביתו בהרצליה פיתוח

פרסום עיקרי פסק הדין, נעשה עתה לאחר בקשה שהגיש גלובס לבית המשפט המחוזי להתיר פרסום של עיקרי פסק הדין. החברה המרכזית לא התנגדה לבקשת גלובס ורשות המסים הודיעה כי ככל שהחברה המרכזית לא מתנגדת לבקשת גלובס, אז כך גם לא תתנגד רשות המסים. על פסק הדין המלא נותר בשלב זה צו איסור פרסום. ערעורי שומה מתקיימים ככלל ועל-פי חוק בדלתיים סגורות, אולם בפסק הדין קיים שיקול-דעת לשופט אם יפורסם פסק הדין באופן מלא או חלקי, וזאת גם תוך התחשבות בסודות מסחריים שיש למערער ואשר מופיעים בפסק הדין. את גלובס ייצגה עו"ד אוריין אשכולי יהלום.

בהסכמים בין החברה המרכזית לבין קוקה קולה אין כל אזכור לחיוב בתשלום תמלוגים, למרות שקוקה קולה הקנתה לחברה המרכזית זכות שימוש בסימני המסחר שלה ובקניין הרוחני. ואולם בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים כי יש לסווג חלק מהתשלומים כתמורה בגין הרישיון שניתן להשתמש בסימני המסחר והקניין הרוחני של קוקה קולה בשיווק משקאות קוקה קולה בישראל. "תמורת סימן מסחר כה חזק בעל מוניטין עולמי מקובל ונהוג לשלם תמלוגים", נקבע.

משמעות הניצחון של רשות המסים הוא חיוב קוקה קולה ישראל במאות מיליוני שקלים מס בעבור השנים 2010-2017, ועוד סכום מוערך של עשרות מיליוני שקלים כחיוב עתידי מדי שנה, בעבור כל שנה שבה המשיכו לחול ההסכמים המקוריים עם חברת קוקה קולה העולמית, ככל שאלה לא נוסחו מחדש עדיין בעקבות המחלוקת עם רשות המסים. ואולם בכוונת החברה המרכזית להגיש ערעור לבית המשפט העליון על ההכרעה, והמחלוקת עדיין לא תמה.

את פקיד השומה ייצגו עוה"ד אריק ליס וניר וילנר מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

רשות המסים: החברה פיתחה "שיטה" לצמצום חבות המס

המחלוקת בין רשות המסים לקוקה קולה ישראל נחשפה בגלובס באוקטובר 2017, אז נודע כי רשות המסים דורשת מהחברה כ-150 מיליון שקל מס בעבור השנים 2010-2011. בשומות שהוציאה לחברה, טענה רשות המסים כי קוקה קולה ישראל פיתחה "שיטה" כדי לצמצם את חבות המס שלה בישראל ולהימנע מתשלום מס עבור תשלומים שהיא העבירה לחברה הבינלאומית בארה"ב - "תמלוגים", כטענת הרשות.

לאחר שנים של דיונים בין כותלי רשות המסים, הגיעה המחלוקת אל פתחו של בית המשפט המחוזי, כאשר החברה המרכזית למשקאות הגישה ערעורים על שומות מס שהוציא לה פקיד שומה גוש דן בגין שנות המס 2010 עד 2017. הערעורים אוחדו ונדונו באולמו של השופט מגן אלטוביה.

המחלוקת סבבה סביב שאלת סיווג וחובת ניכוי מס במקור בגין תשלומים ששילמה קוקה קולה על-פי הסכמי ביקבוק ושיווק בלעדיים שנכרתו בינה לבין קוקה קולה העולמית. כאשר את חלקם סיווג פקיד השומה כתמלוגים בגין שימוש בזכויות הקניין הרוחני של קוקה קולה, החייבים בניכוי מס במקור. את התמלוגים הנטענים העבירה החברה הישראלית למפעל מורשה של החברה האמריקאית באירלנד, בלי כל אסמכתה וצידוק לכאורה, כך לטענת רשות המסים.

החברה המרכזית למשקאות מחזיקה מאז 1968 בזכויות הפצה של המשקאות הקלים הנמכרים בישראל תחת סימני המסחר או המותג "קוקה קולה" מכוח הסכמים שנכרתו בינה לבין קוקה קולה מעת לעת. לצורך שיווק ומכירת המשקאות בישראל רוכשת החברה המרכזית למשקאות תמציות מספק מורשה של קוקה קולה, מכינה את המשקאות בתוספת מרכיבים נוספים, מוזגת לבקבוקים ומשנעת אל נקודות השיווק והמכירה.

בשנות המס הרלוונטיות חייב פקיד השומה את החברה המרכזית באי-ניכוי מס במקור בגין חלק מהתשלומים ששילמה לקוקה קולה העולמית, מאחר שלטענתו מדובר בתמלוגים בגין השימוש שעושה המערערת בסימני המסחר והמוניטין של קוקה קולה.

בשומות שהוציאה רשות המסים נחשף תכנון המס היצירתי, כך לטענת הרשות, שביצעה קוקה קולה לאורך עשרות שנים.

על-פי ההסכם, החברה הישראלית רוכשת תמציות מ-Atlantic Industries, חברה המאוגדת באירלנד, כאשר לחברה המרכזית למשקאות אין כל הסכם עם הסניף מאירלנד אשר מוכר לה את התמציות. מהחשבוניות שהומצאו לחברה על-ידי הסניף מאירלנד עולה כי מדובר בסניף של חברה המאוגדת באיי קיימן.

ברשות המסים טענו כי במסגרת הליך השומה התברר כי בפועל, כל ההתקשרות של החברה המרכזית נעשתה מול חברת קוקה קולה, ובכלל זה ההסכם, ההסכמות בעל-פה ובכתב, הדיווחים, הביקורות, ההנחיות השוטפות וההתחשבנות הכספית.

עוד קבע פקיד השומה כי התמורה שסווגה כתמלוגים מהווה הכנסה מתמלוגים ששולמה על-ידי חברה תושבת ישראל, ובהתאם הופקה בישראל וחייבת במס בישראל החייבת בניכוי מס במקור (מהתשלומים שסווגו כתמלוגים לסניף מאירלנד).

החברה המרכזית: שינוי העמדה של רשות המסים חסר בסיס עובדתי

החברה המרכזית למשקאות ערערה על קביעות אלה, בטענה כי היא רוכשת מקוקה קולה מוצר מוגמר בו דבק המוניטין של קוקה קולה, ובמצב דברים זה הוראות הדין הן שאין לחייב את המשווק בתשלום תמלוגים.

עוד נטען כי הכנה וביקבוק המשקאות באמצעות התמציות שהיא רוכשת מספק מורשה של קוקה קולה, נעשים על-פי הוראות החברה הבינלאומית שתכליתה להבטיח כי המשקאות המופצים בישראל על-ידי החברה המרכזית יהיו מתוצרתה של קוקה קולה בלבד, בהתאם לסטנדרטים ואיכות של קוקה קולה העולמית, "וכך יהיו זהים באיכותם ובטעמם למוצרי קבוצת קוקה קולה בכל העולם".

לטענת החברה המרכזית, שיטת הפעילות הזו נפוצה במדינות רבות, מאחר שאספקת התמצית מפחיתה את משקל המים והסוכר הנגישים לכל מבקבק במדינתו, ובכך מצטמצמות עלויות השינוע של משקאות קוקה קולה באופן משמעותי.

עוד נטען כי אילו היא הייתה רוכשת את המוצר "כאשר הוא ארוז ומוכן למכירה", עלויות השינוע היו כה גבוהות, עד כדי כך שמכירת משקאות קוקה קולה הייתה הופכת לבלתי משתלמת מבחינה כלכלית.

לטענת החברה, מודל פעולה מסחרי זה מונהג על-ידי קוקה קולה מזה למעלה מ-120 שנים ב-200 מדינות באמצעות 300 מבקבקים, והוא מקובל במרבית החברות הפועלות בשוק המשקאות הקלים. משכך, נטען, אין מדובר במודל פעולה שמונהג משיקולים של התחמקות מתשלום מס או הפחתתו, אלא במודל פעולה מסחרי הקיים עשרות שנים.

החברה אף טענה כי במהלך השנים ערכה רשות המסים ביקורות שומה וניכויים, ובין היתר נבחנה סוגיית התמלוגים, ובכל אותן שנים קיבל פקיד השומה את עמדתה לפיה אין מדובר בתשלום תמלוגים, וקבע באופן חד-משמעי כי הוא אינו רואה בחלק מהתשלום בגין התמציות תמלוגים בגין השימוש בקניין הרוחני של קוקה קולה.

רק בשנת 2014 החליט פקיד השומה לשנות מעמדתו "ארוכת-השנים" ולחייב את החברה בניכוי מס במקור בגין תשלום תמלוגים רעיוניים. שינוי העמדה, נטען, הוא שרירותי, חסר בסיס עובדתי ופוגע בעיקרון הוודאות וההסתמכות של החברה.

השופט קבע: נכס כלכלי בעל עוצמה לא מבוטלת

השופט מגן אלטוביה דחה את טענת החברה המרכזית כי היא רוכשת "מוצר מוגמר" מקוקה קולה העולמית, וציין כי "אפילו אם אניח לטובת המערערת וקוקה קולה ששיטת הפעולה של קוקה קולה אל מול היצרנים והמפיצים במדינות השונות, לרבות בישראל, נועדה לצמצם את הצורך בשינוע כמות גדולה של סוכר ומים כדי לחסוך בעלויות הייצור של משקאות קוקה קולה - אין בכך כדי לשנות מהמסקנה שייצור המשקה הסופי מתמציות קוקה קולה והמרכיבים הנוספים הנדרשים לכך, מחייב הפעלת מכונות ועובדים בהיקפים גדולים ומשמעותיים".

השופט מגן אלטוביה / צילום: איל יצהר

בנסיבות קבע השופט כי החברה המרכזית מייצרת את המשקאות כאשר חומרי הגלם מסופקים על-ידי קוקה קולה או על-פי הנחיותיה. נוכח המסקנה שהחברה מייצרת את המשקאות בישראל, ואין מדובר ברכישת מוצר מוגמר, ממילא מתבקשת המסקנה לפיה שיווק המשקאות תוך שימוש במוניטין ובסימני המסחר של קוקה קולה, המהווים נכס כלכלי בעל עוצמה לא מבוטלת, מחייב תשלום תמלוגים בגין השימוש האמור. "כך נהוג וכך מקובל כאשר בעל המותג נותן ליצרן ומשווק רישיון לעשות שימוש בסימני המסחר ובמוניטין שלו לצורך שיווק ומכירה של המוצר המיוצר על-ידי היצרן", קבע השופט אלטוביה.

עוד ציין השופט כי בהתחשב ביחסי הכוחות ובעוצמה של קוקה קולה בשוק המשקאות הקלים לפחות בישראל, סביר להניח שקוקה קולה הייתה דומיננטית בעיצוב העסקה בינה לבין החברה המרכזית, ובתוך כך ידעה שבשיווק המשקאות נסמך המשווק על המוניטין שלה, ועל כן יכולה הייתה לצפות שתשלומים המשולמים לה ייחשבו בחלקם כתשלום תמלוגים.

השופט דחה גם את טענת קוקה קולה כי היא הסתמכה על עמדת רשות המסים במשך עשרות שנים לפיה אין לחייב אותה במס בגין התמלוגים, וציין כי "העובדה שבכל השנים עד לשנת המס 2010 לא פעל פקיד השומה למצות את הדין עם החברה המרכזית למשקאות ו/או קוקה קולה בכל הנוגע למיסוי התמלוגים הגלומים בעסקה שבין החברה המרכזית למשקאות לבין קוקה קולה, אינה מצדיקה להותיר מצב זה, כפי שהיה מקום שעל-פי דין יש לחייב את קוקה קולה במס בגין התמלוגים שהיא גובה". 

משמעות הפסיקה היא חיוב החברה המרכזית בתשלום מאות מיליוני שקלים מס בעבור השנים 2010-2017, ועוד חיוב עתידי מדי שנה, בעבור כל שנה שבה המשיכו לחול ההסכמים המקוריים עם חברת קוקה קולה העולמית, ככל שאלה לא נוסחו מחדש עדיין בעקבות המחלוקת עם רשות המסים.

תגובות

תגובת החברה המרכזית למשקאות קלים: "פסק הדין מקבל את עמדת רשות המסים בכל הקשור לחבותן במס בישראל של החברות הבינלאומית המוכרות בישראל, באמצעות חברות מקומיות המשווקות את מוצריהן בישראל, תחת המותגים הבינלאומיים. בהתאם נקבע כי על החברות המקומיות מוטלת חובת ניכוי מס זה במקור. יש לציין כי מדובר בפסק דין ראשון במחלוקת הזו של רשות המסים עם החברות הבינלאומיות, והוא יובא להכרעתו של בית המשפט העליון".

עוד כתבות

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מגיעה מאוחר מדי? הבורסה בת"א מנסה לעלות על הטרנד הביטחוני הלוהט

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר מעקב"

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

מטוס קאאן הטורקי / צילום: ap, Andreea Alexandru

העליונות הישראלית תיפגע? טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס מהדור החמישי

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית בישראל בדרך לפתוח פער משמעותי מזו של ארה"ב

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?