בכירי האוצר מתריעים מעלויות ריבית מזנקות, זאת בשל פריצת תקציב המדינה, חוסר הוודאות הכלכלית והמלחמה, ומתריעים: "הגדלת מסגרת התקציב עלולה להיות מסוכנת לכלכלה ואיתות שלילי למשקיעים".
ועדת הכספים דנה היום (ד') בפריצת התקציב לשנת 2024 מעבר לתקציב העדכני ששונה עקב המלחמה, זאת בכ-3.5 מיליארד שקל, על מנת לאפשר את התקציבים עבור המפונים, אך ללא קיצוץ מקביל או העלאת מסים שיממנו זאת, ובכירי האוצר השמיעו אזהרות ותחזיות פסימיות.
● בדיקת גלובס |1,391 נכסים בצפון ניזוקו באופן ישיר. העלות המוערכת: מיליארד שקל
● מענקי העבודה וחלף אבטלה למפונים יחזרו, כולל פיצוי בדיעבד
הממונה על התקציבים יוגב גרדוס אמר בוועדה: "אנחנו בתקופה חריגה. יש תקדימים, אבל לא כאלה. הצמיחה חלשה מאוד, המלחמה פגעה בצמיחה ב-2023 וביתר שאת ב-2024. מה שיותר מדאיג אותנו מהנתון, זה שאנחנו רואים החלשות ברמת התוצר, וגם הרכב הצמיחה, שהוא הדבר הכי מדאיג אותנו, מראה שרוב הצמיחה מגיעה מהצריכה הציבורית, זה מלמד אותנו שהדבר לא בר-קיימא". כלומר, התוצר העסקי שמייצג את הכלכלה הפרטית נחלש מאוד, והסיבה שלא רואים זאת ביתר שאת בנתוני המאקרו הוא אך ורק בגלל עליית ההוצאה הממשלתית בשל המלחמה.
הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על מעל 160 מיליארד שקל
לדברי גרדוס, "אנחנו בגירעון מאוד גבוה, סיימנו את 2023 בגירעון כמעט פי 4 מהמתוכנן, ב-2024 נהיה כמעט פי 6 מהתכנון המקורי. הדבר הזה ישפיע על הצמיחה". הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על מעל 160 מיליארד שקל, שהם כ-8.3% מהתוצר. מדובר על גירעון גדול מאוד, אפילו אם לפי התחזיות הוא צפוי להצטמצם עד סוף השנה כשחודש אוקטובר 2023 ייצא מהחישובים. גירעון זה, כשסביבת הריבית בעולם גבוהה, ואמון המשקיעים בישראל נמוך (באוצר כבר נערכים להורדת דירוג שנייה של מודי'ס) - אנחנו עלולים לשלם על כך בריבית יקרה במיוחד".
עוד אומר גרדוס כי מרווח התשואות של אג"ח ישראל מאג"ח ארה"ב, כלומר כמה יותר יקר לנו לגייס חוב - הולך וגדל: "להורדת הדירוג יש השפעות על ההלוואות שאנחנו לוקחים. אנחנו במשבר מקומי, חברות הדירוג כבר הורידו את הדירוג, ויש גם אופק שלילי, זה מתגלם בעלויות ריבית מאוד גבוהות. הפרמיה שלנו מאוד גבוהה, היא לא תואמת לדירוג. כנראה שהשוק מתמחר את הסיכון גבוה יותר". כלומר, למרות הפסימיות של חברות הדירוג, השוק פסימי אפילו יותר.
עוד אומר הממונה על התקציבים כי "כבר בתקציב 2025 שיובא לפה בעוד מספר חודשים, אנחנו צופים עלויות ריבית גבוהות יותר בכ-7 מיליארד שקל לעומת התקופה שלפני המלחמה. החוב הגדול והיקר פוגש אותנו כבר בתקציב השנה בכ-3.8 מיליארד שקל". זו אחת הסיבות שגרדוס נכנס לעימות מתוקשר מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהתעקש על פריצת מסגרת התקציב בשל נתוני תקבולי המסים המעודדים, למרות שהממונה על התקציבים אמר שיש צורך בקיצוץ מקביל כדי למנוע עלייה ביחס החוב ואובדן אמון המשקיעים.
בהתאם, גרדוס מבקש מהכנסת לא לנצל את פריצת התקציב מעבר לנדרש, ולשמור על אחריות בתקציב 2025: "אנחנו צריכים לעבוד בצורה מאוד זהירה ומדודה. ככל שאנחנו מגדילים את מגבלת ההוצאה, זו מוסיף עלויות חוב".
לדבריו, יש צורך גדול בצעדי התאמה, קרי קיצוצים והעלאות מסים. יחס החוב לתוצר הוא "אחד הפרמטרים המרכזים לחוסנו של המשק. החוב הוא המלאי שלנו לחירום, לכן אחד הדברים החשובים הוא לשמור על יחס חוב-תוצר נמוך ככל הניתן, כדי להגיב למשברים. הגבנו בצורה יפה מאוד למשברים בשנים האחרונות. אנחנו מסבירים לחברות הדירוג וכולם שמדינת ישראל ידעה תמיד לחזור ליחס חוב-תוצר טוב, ואנחנו מתכננים לעשות זאת גם עכשיו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.