גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרך אירלנד ואיי קיימן: תכנון המס של קוקה קולה ישראל נפסל, וההשלכות דרמטיות

פסק הדין שנחשף אתמול בגלובס נגד קוקה קולה מעורר הדים בקהילת המס הישראלית ● איך ישפיע החיוב לשלם מס בגין תמלוגים בישראל על הקונצרן הבינלאומי ועל חברות נוספות?

קוקה קולה / צילום: יח''צ
קוקה קולה / צילום: יח''צ

פסק הדין, שנחשף אתמול בגלובס, המחייב את חברת קוקה קולה בישראל לשלם מאות מיליוני שקלים לרשות המסים, כניכוי מס מהתמלוגים שקיבלה חברת קוקה קולה האמריקאית מהישראלית בשנים 2010-2017, מהדהד במשק בקרב חברות רבות שמקיימות מערכות קשרים והסכמים עם חברות ומותגים בינלאומיים המיובאים על-ידן לארץ. החשש שמבעבע כעת מעל פני השטח הוא שלפסק הדין תהיה השפעה והשלכות גם על יבואני מותגים אחרים, שיידרשו פתאום לנכות מס באופן רטרוקטיבי.

חשד: הוציא חשבוניות פיקטיבית בהיקף של כ-26 מיליון שקל ביום אחד
הסוכן שהתחזה לעובד מכס בנמל אשדוד וחשף רשת הברחות בעשרות מיליוני שקלים

"מבחינת השפעה רוחבית, ההחלטה יכולה בהחלט להשפיע על חברות ישראליות שנמצאות בקשר מסחרי עם מותגים בחו"ל, וחלק מהתשלום יוגדר כעת כתמלוגים המחויבים בניכוי במקור", אומרת עו"ד טלי ירון-אלדר, שותפה מייסדת במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות', ונציבת מס הכנסה לשעבר.

ירון-אלדר מסבירה כי "מאחר שעל רכישות מספקים בחו"ל אין ניכוי במקור, ועל תמלוגים יש ניכוי, האופן בו ההסכם עם החברה הזרה מנוסח מאוד משמעותי לשאלת הניכוי במקור. השאלה איננה רק מה קונים, אלא גם איך זה מנוסח ואיך זה מוצג. הפסיקה כעת יכולה להביא לשינוי בהסכמים שיש לחברות בארץ עם חברות-האם שלהן בחו"ל. הפגיעה העיקרית היא בחברות-אם ששיעור המס שהן משלמות במדינתן נמוך מ-23%, כיוון שאם הן משלמות מעל אחוז זה במדינתן, אזי הסכום פשוט מתקזז במסגרת הסכמי המס שבין המדינות".

מנגד, מומחי מס שונים סבורים כי פסק הדין לא ישפיע על חברות ישראליות אחרות כלל, שכן הוא מתייחס לנסיבות של הסכמים מאוד ספיציפיים בין קוקה קולה העולמית לחברה בישראל.

מכירת תמציות קוקה קולה דרך איי קיימן

המחלוקת בין רשות המסים לקוקה קולה ישראל, שנחשפה בגלובס באוקטובר 2017, סבבה סביב השאלה האם תשלומים שמעבירה החברה המרכזית למשקאות, המשווקת הבלעדית של קוקה קולה בישראל, לחברת קוקה קולה האמריקאית, כוללים רכיב של "תמלוגים" שמחייב תשלום מס או רק רכישת "מוצר מוגמר".

תמלוגים מהווים רווח שהופק בארץ, ולכן החברות הבינלאומיות שמוכרות מוצר עם רכיב של תמלוגים לחברות בישראל, חייבות במס בישראל. המס משולם על דרך ניכוי במקור מהתשלומים שמועברים לחו"ל, בדומה למס שמנוכה במקור משכרו של עובד ומועבר על-ידי המעביר ישירות לרשות המסים. במקרה שהמוצר שנמכר על-ידי החברה הבינלאומית הוא "מוצר מוגמר", לא מוטל מס על החברה הבינלאומית, אלא רק על היבואן או המשווק בארץ בגין ההכנסות מהמכירה.

במסגרת ההסכמים של קוקה קולה ישראל עם חברת קוקה קולה ארה"ב לא מזוכר כל תשלום בעבור תמלוגים, אלא רק בעבור רכישת התמציות של המשקה הפופולרי. התשלומים שהעבירה החברה הישראלית בעבור רכישת תמציות המשקה קוקה קולה עברו דרך מפעל מורשה של החברה האמריקאית באירלנד, הפועל תחת חברה המאוגדת בכלל באיי קיימן, שמהווים מקלט מס.

לטענת רשות המסים, מערכת ההסכמים הללו היוותה תכנון מס לא ראוי של קוקה קולה כדי "לצמצם" את חבות המס בישראל, כאשר התשלום שהועבר למפעל התמציות באירלנד כלל גם רכיב של "תמלוגים" לחברה האמריקאית, החייב במס בישראל. קוקה קולה טענה מנגד כי מדובר ברכישת מוצר מוגמר, ולכן אין חבות במס.

בפסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה נקבע כי התשלום עבור התמציות כלל מרכיב של תמלוגים, ולכן קוקה קולה ישראל חויבה בתשלום מאות מיליוני שקלים שלא ניכתה במהלך השנים מהתשלומים שהעבירה לחברה בחו"ל. בכוונת החברה המרכזית למשקאות להגיש לבית המשפט העליון ערעור על ההכרעה.

"חיוב המס על תמלוגים הוא חיוב של החברה הזרה שמוכרת לישראל - קוקה קולה העולמית, וגביית המס נעשית בדרך של ניכוי במקור. זה לא מס שמוטל על החברה הישראלית (החברה המרכזית למשקאות). כלומר, מי שחייב במס זה קוקה קולה העולמית, שקיבלה את הכסף, והוא מנוכה במקור על-ידי הרוכשת הישראלית", מסבירה עו"ד ירון-אלדר. "ההחלטה קובעת כי חלק מהסכום עבור התמצית הוא תמלוגים שמשלמים לחברה במדינה זרה, ולכן חייבים לנכות מס במקור מתשלום זה".

לדברי עו"ד דורון לוי, מנהל מחלקת מסים במשרד עמית, פולק, מטלון, לפסק הדין עלולות להיות השלכות רוחב על חברת קוקה קולה האמריקאית. "בבסיס מערכת ההסכמים בין קוקה קולה העולמית לישראלית עומד תכנון מס, אבל זה לא תכנון מס ישראלי שמיועד לישראל, אלא תכנון מס אמריקאי שמיועד לחברה האמריקאית שמוכרת את המוצר שלה לחברות ברחבי העולם, תוך צמצום חבות המס שלה כשהיא מוכרת דרך סניף באירלנד שרשום בקיימן. החברה האמריקאית ניצלה בתכנון הזה את כל הטבות המס האפשרויות והסכמי הסחר בעולם, פחות או יותר".

קוקה קולה עצמה הסבירה לבית המשפט כי מודל פעולה מסחרי זה מונהג על-ידי קוקה קולה מזה למעלה מ-120 שנים ב-200 מדינות, והוא מקובל במרבית החברות הפועלות בשוק המשקאות הקלים.

בנסיבות, אומר עו"ד לוי, יכול להיות שרשויות מס אחרות בעולם יתעוררו עכשיו ויפעלו לגביית מס מקוקה קולה העולמית. "במקרה כזה, השלכות הרוחב על קוקה קולה העולמית יכולות להיות מאוד כואבות. מצד אחד, היא עלולה להידרש לשלם מס על-ידי מדינות ברחבי העולם; ומצד שני, היא לא יכולה להזדכות על התשלומים הללו בארה"ב, כי ארה"ב לא קיבלה את התמלוגים שעברו דרך אירלנד. לא יכירו להם בתשלומים הללו כהוצאות".

מומחה המס עו"ד ורו"ח ג'ק בלנגה מוסיף כי "כל מדינה ששיטת המס שלה דומה לשיטה הנהוגה בישראל, ותמלוגים נחשבים אצלה כהנסה שמופקת באותה מדינה לפי הדין הפנימי שלה, תוכל לבקש להטיל מס על התמלוגים האלה לפי שיעורי המס של האמנה בין אותה מדינה עם ארה"ב או לפי המס בדין הפנימי, לפי הנמוך ביניהם. בכל המדינות הללו נולדה כעת חשיפת מס חדשה עבור קוקה קולה העולמית".

בלנגה מסביר כי "ככל שקוקה קולה העולמית לא שילמה מס על התמלוגים בכל המדינות שהיא פועלת, בגלל שהכסף עבר בפועל דרך אירלנד וקיימן, אז יכולה להיות השפעה מהותית של תשלום המס ברחבי העולם. אם מדינות אחרות יתעוררו, אז ייצא שמקלט המס לא עזר לקוקה קולה העולמית בשורה התחתונה".

מנגד, מסביר בלנגה, החיובים הללו מוגבלים בזמן, בשל התיישנות. "אם מדינות אחרות יתעוררו עכשיו ולא החלו כבר בהליכים בעבר לגביית המס עבור התמלוגים, אז עבור חלק מהשנים יש התיישנות. רוב השנים שעבורם ישראל תגבה את המס לפי פסק הדין כבר התיישנו. ישראל גובה כעת מס על 14 שנים אחורה, אבל מדינות אחרות יכולות לגבות רק 4 או 5 שנים אחורה, החל מ-2019, תלוי בדיני ההתיישנות שלהם".

התערבות ביחסים בין המותגים למשווקים

עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי GNY, מאיר זווית בעייתית אחרת בפסק הדין: "בית המשפט קובע בפסק הדין כי מערכת היחסים בין קוקה קולה בישראל לחברה האמריקאית היא מערכת של 'יחסים מיוחדים', שעל-פי חוק (סעיף 85א') שמורה בדרך-כלל לחברות-אם ולחברות-בנות. פה לא מתקיימים יחסים כאלה בין החברות. זה ברור שזו לא חברת -בת וחברת-אם, אבל השופט אמר שבנסיבות שבהן קוקה קולה העולמית מפקחת ומשפיעה מאוד על החברה בישראל, החברות עונות על הגדרת יחסים מיוחדים".

הבעיה עם קביעה כזאת, לדברי עו"ד פסרמן, היא שמדובר בפתח רחב להתערבות ביחסים בין כל יבואן לחברה הבינלאומית. "ברגע שמתערבים בין מערכות יחסים בחברות באופן כזה, זה פורץ פתח מאוד רחב לטעון שבין הרבה חברות בינלאומיות ליבואנים שלהם מתקיימים יחסים מיוחדים. למשל, שסטוביץ, דיפלומט ועוד. אם יש יחסים מיוחדים, רשות המסים יכולה להתערב בעסקה. זה נותן סמכות מרחיקת לכת בידי רשות המסים, כי כל דבר עכשיו יכול להיחשב יחסים מיוחדים. בסוף כל בעלים של מותג משפיע על המפיץ שלו, אז עכשיו זה אומר שאפשר לפתוח את היחסים".

לדברי פסרמן, השלכת רוחב בעייתית נוספת שעלולה להיות לפסק הדין על המשק היא בכל מה שקשור לקביעה מהו "מוצר מוגמר". "זה מאוד מלאכותי להסתכל על כל מוצר באופן של האם הוא מוגמר או לא, כפי שהתמציות של הקוקה קולה נבחנו. זה משאיר פתח להכניס הרבה מוצרים לגבולות של מוצר לא מוגמר. אם למשל אם אני מייבא מכונית שלמה מחו"ל, אז אין תמלוגים, כי זה מוצר מוגמר, אבל נניח שמחר אני מייבא חלקים של אותו רכב ומרכיב אותם על המכונית בישראל - אז זה כבר לא מוצר מוגמר?

"ההרכבה של משקה קוקה קולה בישראל היא טכנית במובן מסוים, כי בסוף לא יצרתי ולא הגיתי את המוצר, אני רק משלים את הערבוב שלו. אם קניתי מחשב מוגמר, אני לא צריך לשלם תמלוגים, אבל אם קניתי את המחשב מפורק, ואני מרכיב אותו, אז אני כן צריך לשלם? בעיניי הלכו פה כברת דרך רחוקה וגם מלאכותית לקביעת מהו מוצר מוגמר, כי בסוף המוצר הוא לא מוצר של יצרן ישראלי, אלא הוא רק מרכיב אותו בארץ".

השופט ראה פה "כיסים עמוקים"

עו"ד איתי ברכה, שותף מנהל בבוטיק המס ברכה ושות', מציף עוד שתי נקודות בפסק דין קוקה קולה שעשויות להיות להן השלכות רוחב על חברות רבות בארץ. "הנקודה הראשונה היא קביעת בית המשפט כי לרשות המסים נתונה הזכות למסות נישום בגין שנים אחורה, גם במקרה בו הרשות שינתה את עמדתה לאחר שנים רבות, ולא עדכנה את הנישום או את הציבור בכך במועד שינוי העמדה", הוא אומר.

אחת הטענות של חברת קוקה קולה ישראל נגד החיוב במס על תמלוגים הייתה שבמהלך כמעט 30 שנה בהן החברה שיווקה את מוצרי המותג הבינלאומי, רשות המסים ערכה ביקורות שומה וניכויים לחברה, ובין היתר נבחנה סוגיית התמלוגים, ובכל אותן שנים קבע פקיד השומה באופן חד-משמעי כי הוא אינו רואה בחלק מהתשלום בגין התמציות תמלוגים בגין השימוש בקניין הרוחני של קוקה קולה. רק בשנת 2014 החליט פקיד השומה להתחיל לחייב את החברה בניכוי מס במקור בגין תשלום תמלוגים רעיוניים (כולל חיוב רטרואקטיבי 4 שנים אחורה על שנות המס שלא התיישנו).

לדברי ברכה, "במקרה של שינוי עמדה, היינו מצפים שהרשות תעדכן את הציבור על כך ותאפשר לו להתכונן כראוי תוך הבנת ההשלכות, ואילו במקרה זה בית המשפט אומר כי גם במקרה שהעמדה שונתה לפני מספר שנים ללא עדכון הנישום, עדיין עומדת לרשות הזכות למסות את הנישום שנים אחורה, מאז שונתה העמדה, ללא ידיעתו. מצב כזה מעמיד את הנישומים באי-ודאות מיסויית המחייבת אותם לפעול באופן מתמיד מול הרשות ולבחון שינויי עמדה, אלא שאין לדבר סוף".

הנקודה השנייה המעניינת, לדברי עו"ד ברכה, נוגעת לעדות שמסר נציג החברה הישראלית שהשפיעה דרמטית על החיוב של קוקה קולה במס, וייתכן שללא עדות זו הפסיקה הייתה הפוכה. "השופט, בצורה מפתיעה, מציין כי היה מקום שלא לחייב את החברה בגין השנים אחורה, אלא שבעדותו בפני בית המשפט, הנציג של החברה בישראל העיד כי החברה תקבל זיכוי מקוקה קולה העולמית, ככל שייפסק כנגדה. עדות זו שימשה כחיזוק לשופט במתן פסק הדין, ונשאלת השאלה - אם העדות לא הייתה נשמעת, האם בית המשפט לא היה מחייב את החברה בגין השנים אחורה?".

עו"ד פסרמן מוסיף בעניין זה כי "השופט אומר שמי שנושא במס זה קוקה קולה העולמית, ובין השורות מובן שזה השפיע עליו לחייב במס. זו גם החלטה מרחיקת לכת של השופט, כי אם זה מס אמת, אז זה מס אמת, ומה זה רלוונטי שגוף בינלאומי גדול אמור לשאת במס? השופט מאוד נזהר בלומר את זה, אבל בין השורות משתמע שבגלל שיש פה כיסים עמוקים בינלאומיים, אז נשית עליהם את המס. אם העובדה שיש כיסים בינלאומיים משפיעה על הפסיקה, זה בעייתי מאוד, וזה עלול להדאיג חברות בינלאומית גדולות, בין היתר בתחומי ההייטק, שיחששו לעשות פה עסקים בגלל זה".

עוד כתבות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה