החברה הישראלית שתספק לצה"ל עשרות מערכות הגנה מפני כטב"מים

משרד הביטחון רכש עשרות מערכות "מעגל ירח" של חברת אקסון ויז'ן, שמשתמשות בבינה מלאכותית כדי לזהות איומים אוויריים בסביבה הקרובה, כך נודע לגלובס. הן עושות זאת על ידי ניתוח וסיווג המידע שאוספות מצלמות שמותקנות על רכבים קרבים משוריינים או מתקנים נייחים. אותן מערכות הן חלק מסך ההזמנות של משרד הביטחון מאקסון ויז'ן, שמסתכם השנה ליותר מ־2.5 מיליון דולר.

● יצרנית הנשק הישראלית שבמגעים לעסקה משמעותית עם ארגנטינה 
● חודשיים אחרי המתקפה הישראלית: נמל חודיידה החות'י לא מתאושש 

במלחמת חרבות ברזל מתחדדת חשיבות המענה הטכנולוגי להגנה מפני כטב"מים, והזיהוי בעזרת מעגל ירח מאפשר לכוחות להתמגן בזמן או ליירט את האיום - בטרם יפגע. המערכת יעילה ליום וללילה, ועל כן בוחן צה"ל להתקין אותה על מגוון כלים. השימוש בבינה המלאכותית ככלל ובמערכת מעגל ירח בפרט נובע מהיקף המידע וקבלת ההחלטות שנדרשים הלוחמים ומפקדיהם לקבל בשדה קרב עמוס באיומים. הבינה המלאכותית מעבדת עבורם את המידע הרב, ומסווגת אותו אוטומטית.

 הדמיית מערכת ''מעגל ירח'' / הדמיה: חברת אקסון ויז'ן

איום כלי הטיס ניכר ומאתגר את מערכת הביטחון הישראלית, כפי שהשתקף הן בפגיעה של החות'ים בתל אביב ביולי והן מפגיעת הכטב"מ בבניין בנהריה השבוע. שאהד 136 מתוצרת איראנית שמשמש, בין השאר, גם את חיזבאללה - מסוגל לטוס במהירות של כ־185 קמ"ש. אתגר נוסף שמוכר היטב מאזור הצפון הוא התרעות שווא.

הבינה המלאכותית שמוטמעת במעגל ירח יודעת להבחין בין ציפור לבין איום אמיתי, יודעת לזהות את סוג הכטב"מ, ולשערך את המרחק של האיום. "שדה הקרב השתנה לחלוטין בשנים האחרונות", אומר לגלובס יו"ר אקסון ויז'ן רז רודיטי. "אנחנו ראינו ועודנו רואים זאת במלחמת רוסיה־אוקראינה. לאור התפתחות הטכנולוגיה ניתן לקנות רחפנים מוכנים בעלויות קטנות, לצייד ברימון או במטען - ולשגר. לפני 20 שנה, זה היה עולה מיליונים רבים, אבל כיום לוקחים רחפן DJI, מדביקים אליו מטען, ובעלות זניחה יוצרים נזקים לצבא האויב. כשאותם רחפנים משמשים בתור נחילים - יכולת ההתגוננות בעייתית".

מה שכיפת ברזל מפספסת

לישראל יש מערך ההגנה אווירית רב־שכבתי מוביל שהוכיח את עצמו במהלך המלחמה, כשבשכבות הנמוכות שרלוונטיות לכטב"מים נמצאות כיפת ברזל וקלע דוד מתוצרת רפאל. אך את אלו מאתגרים הכטב"מים אף יותר מאיום רקטי. מדוע? כטב"מים מתמרנים וטסים בגובה נמוך שבו מכ"מים פחות יעילים. בה בעת, הם קטנים יחסית, ומורכבים מחומרים שהחזר גלי המכ"מ מהם נמוך.

"בהיקפים גדולים ובתוואי שטח קשה כמו בצפון, רואים שמתקשים להגיע להגנה כוללת", מציין רודיטי. "הבינה המלאכותית נכנסת כדי לזהות לא רק באמצעות מכ"ם, שהוא כלי עם יתרונות, אבל מתקשה באזורים הרריים, ועלול להתבלבל מלהקות ציפורים. כמו כן, מופעלים במרחב גם כוחותינו באמצעים משלהם, ועל כן צריך להיות בטוחים בטרם פוגעים".

הבינה המלאכותית מסוגלת לקחת דאטה שמצטבר ממכ"מים ומידע ממצלמות ולבצע היתוך. יו"ר אקסון ויז'ן מסביר כי המטרה בהצטיידות במעגל ירח הייתה להעניק לכוחות הלוחמים יכולת התגוננות, בהנחה שכל שכבות ההגנה כשלו. "כשמציידים בבינה מלאכותית, היא סורקת 24/7, יכולה לזהות את האיום - ולתת התראה. ההתראה שווה הרבה, משום שהיא מאפשרת ללוחמים להתמגן ולהציל את עצמם. אחת הסיבות להרג חיילים הייתה היעדר התראה, כי כיפת ברזל לא מזהה בכל המקרים".

"שינוי שורשי בשוק"

את אקסון ויז'ן ייסד רודיטי ב־2018 עם עוד שניים: עידו רוזנברג (משמש כ־CTO) ומיכאל זולוטוב. החברה מתמחה בפיתוח ויישום פתרונות תוכנה מבוססת בינה מלאכותית עבור פלטפורמות בטחוניות, ובד בבד עם הביקושים מצה"ל - קיבלה הזמנות מצבאות באירופה וארה"ב. כעת היא נמצאת במגעים נוספים.

"מאז פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, כמות ההתקשרויות צמחה במאות אחוזים", מספר רודיטי. "מאז 7 באוקטובר, לאור הניסיון המבצעי, הגל התחזק. זה פוגש את השינוי השורשי בשוק, שמבין כי צריך לרכוש את הבינה המלאכותית מסטארט־אפים ולא רק מהענקיות, שמתקדמות באופן מסורתי בקצב איטי יותר".

אקסון ויז'ן מפתחת יכולות בינה מלאכותית מבוססות אופטיקה עבור השוק הביטחוני ופועלת רבות עם מפא"ת, המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון. "כשהקמנו את החברה אמרו לנו 'למה מקימים חברה ביטחונית? זה שוק איטי ואי אפשר למכור'. חלק מהסיבות היו ציונות. ככל שהזמן התקדם, הבנו שהפתיחות לדיפנס־טק מתקדמת. הסטארט־אפים האמריקאיים קיבלו הזדמנויות, ובישראל מפא"ת דחפה".

גיוס ראשוני מאלביט

החברה מונה כ־30 עובדים ובשנה וחצי האחרונות מכהן כמנכ"ל שלה תא"ל (מיל') רועי ריפטין, לשעבר קצין תותחנים ראשי. כולל מערכת "מעגל ירח", סך ההזמנות שקיבלה אקסון ויז'ן ממשרד הביטחון השנה הגיע, כאמור, ליותר מ־2.5 מיליון דולר. לצורך ההשוואה, כלל המחזור של החברה ב־2022 הסתכם ב־2.5 מיליון דולר, ואילו השנה היא עומדת על 5.5 מיליון דולר. רודיטי מספר כי הציפייה של החברה היא לסיים את השנה עם סך הזמנות כולל של 10 מיליון דולר.

 רז רודיטי, יו''ר אקסון ויז'ן / צילום: ישראל פררה

בשנותיה הקצרות הספיקה אקסון לבצע גיוס ראשוני מאלביט, שלאחריו המייסדים רכשו בחזרה את האחוזים. עם זאת, אותה רכישה הידקה את שיתוף הפעולה בין הצדדים עד היום. בימים אלה, החברה נמצאת בסבב גיוס של 15 מיליון דולר. "מאז 7 באוקטובר, קרנות הון־סיכון מוכנות לשמוע על דיפנס־טק, ואנחנו בשיח עם קרנות. אין הרבה חברות בשלות, אפשר לספור אותן על יד אחת. לפני המלחמה זה לא היה כך", מציין יו"ר אקסון ויז'ן. "הפתיחות של הקרנות נובעת מכך שזה נכון עסקית וציונית להשקיע בתעשיית הדיפנס־טק כדי לשמור על המובילות הטכנולוגית של צה"ל. אם מסתכלים שלוש שנים קדימה, הפתיחות של קרנות ההון־סיכון תביא לסטארט־אפים שיהפכו לשחקנים גדולים. יתרה מכך, עוד חמש שנים אני מאמין כי תצמח פה תעשייה ביטחונית גדולה חדשה שתקום מהון־סיכון".

"מתרחש שינוי טקטוני בעולם הצבאי בהטמעה של בינה מלאכותית", מסכם רודיטי. "בעבר היה קשה לשכנע את צה"ל ואחרים, אבל חברנו למפא"ת שמעודדים את כניסת הטכנולוגיה. מאז פרוץ המלחמה התרחשה האצה באימוץ הטכנולוגיה. אם לפני 4־3 שנים היינו מציגים לצבא ארה"ב והיו אומרים 'מעניין, אבל לא בתוכניות', רואים שהבינה המלאכותית הפכה לדרישה כמעט בכל מכרז".