פרופ' אמנון שעשוע הקים בחשאי חברה העוסקת בתחום הבינה המלאכותית הכללית, שביכולתה לחרוג מיכולות אנושיות כדי לבצע משימות חשובות בזמן קצר, כמו פיתוח תרופות או המצאה של מקור אנרגיה חדש. החברה, ששמה דאבל איי.אי טכנולוגיות (AA-I), הוקמה בשנה שעברה בירושלים על-ידי שעשוע וגייסה לפי ההערכה עשרות מיליוני דולרים כדי לרכוש ציוד ומעבדים גרפיים.
● הצרות של אמנון שעשוע נערמות: חלום ההתרחבות של וואן זירו מוקפא
● אמנון שעשוע: "כשהמטוסים לא מגיעים לכאן - ישראל רחוקה מהעין ומהלב"
דאבל איי.אי נחשפה באמצעות פרסום של שירות הענן של אמזון, AWS, מהימים האחרונים, שמנה 80 חברות סטארט־אפ שהצטרפו למאיץ הבינה המלאכותית שלו. התוכנית של אמזון מספקת לחברות גישה ישירה לשרתיה ובהם מעבדי בינה מלאכותית מהירים, מעניקה לכל אחת מהן כמיליון דולר, ובסופה נדרשות החברות להציג את המוצר שלהן באירוע שיתקיים בחודש דצמבר בלאס וגאס בפני קהל של בכירים מעולם הטכנולוגיה והפיננסים.
באמזון לא פירטו כי מדובר בחברה של שעשוע, ורק ציינו כי AA-I היא חברה ירושלמית ש"מפתחת מערכות בינה מלאכותית בעלת יכולות לפתור בעיות מתחומי המדע, המתמטיקה ומדעי המחשב ברמה הגבוהה ביותר של מומחיות אנושית".
"החברה עדיין בגראז'"
מבדיקה ברשם החברות עולה כי החברה נוסדה כבר בחודש אוגוסט 2023 על-ידי שעשוע, שותפו להקמת חברת הרובוטיקה מנטיס רובוטיקס, פרופ' שי שליו שוורץ, וכמה מדענים מבטיחים שהיו בעברם סטודנטים של שעשוע במחלקה למדעי המחשב, בהם ד"ר יואב לוין, ד"ר אור שריר (לשעבר מדענים ב־AI21 של שעשוע) וד"ר נעם וייס, אלגוריתמאי שגויס מחברת אורקם, חברת פורטפוליו נוספת של שעשוע.
בחברה סירבו להתייחס לפרסומים ולפניית גלובס, אך בתחילת החודש הופיע שעשוע בכנס, שם רמז על הקמת החברה, אף על-פי שסירב לנקוב בשמה. "לפני עשרה חודשים הקמתי חברת בינה מלאכותית, והיא עדיין בגראז'", אמר בוועידת ההייטק של משרד גולדפרב ו-PwC ישראל.
שעשוע ענה לשאלה מדוע השקעה של מיליארדי דולרים בחברות בתחום היא עסק משתלם, ורמז למהפכת הבינה המלאכותית הכללית: "להבדיל מהגלים הטכנולוגיים בעבר, בגל הזה יש סימנים שמתישהו מעבר לפינה תתפתח פה בינה רחבה, והכוונה היא שאותן מערכות יוכלו לחקות את הבינה האנושית בפתרון בעיות".
בראיון שנתן לגלובס באוגוסט 2023, סמוך להקמת החברה ולאחר שגייס סיבוב הון נוסף לחברת AI21, רמז שעשוע לאן הוא חותר: "למודלים של שפה קיימת תקרת זכוכית: היא יכולה לסייע במשימות שונות שאנחנו צריכים לבצע, אבל היא לא תוכל לפתור את הבעיות של האנושות. האם הבינה המלאכותית יכולה לחקות תכונות של מתמטיקאי או פיזיקאי גדול? האם היא יכולה להמציא את תורת היחסות או לפתח את החשבון הדיפרנציאלי ככלי לפיתוח חוקים כמו אלה של ניוטון? יש כאן ענין של הפשטה שאנשים חכמים יודעים לעשות ושמודלים של שפה לא אומנו לשם כך. זה השלב הבא של בינה מלאכותית. דמיין יצורים שנוחתים בחללית בכדור הארץ עם מחשבה אלטרואיסטית שבאה רק לעזור לאדם, ואין לה כל כוונה להשתלט עלינו. מה תעשה איתם? תשאל אותם שאלות גדולות על קיימות, על פיתוח תרופות וריפוי מחלות והם יוכלו לפתור אותן כי מדובר בתרבות מתקדמת. אלה יכולות שלא קיימות היום במודלים של שפה".
תחום הבינה המלאכותית הכללית (AGI) נחשב בשנה האחרונה לשלב הבא בהתפתחות התעשייה. לאחר הקמת מודלי שפה שיודעים לחקות שיח אנושי ולהציע פתרון מילולי לבעיות ושאלות, חברות ה- AGI מנסות להפנות את משאבי המחשוב הגדולים לרשותם כדי לפתור בעיות גדולות כמו ריפוי מחלות, פתרון בעיית הרעב, ניקוי האוויר מזיהום ואיתור מקורות אנרגיה חלופיים. המפורסמת שבהן היא "סייף סופר-אינטליג'נס" של הישראלי לשעבר איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI, דניאל גרוס ודניאל לוין, שהקימה לאחרונה חברת בת בישראל. מ- AA-I לא התקבלה תגובה לכתבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.