היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי ועדת הבדיקה הממשלתית לשימוש ברוגלות, שהוקמה על-ידי שר המשפטים יריב לוין ושבראשה עומד השופט בדימוס משה דרורי, פועלת באופן לא חוקי - זאת בשל מתן הסמכות לוועדה לעסוק בתיקים פליליים מתנהלים. "אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים, לשבש אותם או לעכב אותם, גם לא באמצעות ועדה מטעמה", הבהירה היועמ"שית.
"אין לגורם פוליטי או לכל גורם אחר כלשהו סמכות להסיג את גבולן של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק, לפגוע בעצמאותן, ובכלל זאת לשמש כגוף חוץ-שיפוטי הקובע ממצאים לגבי תיקים פליליים פרטניים או מהווה, במישירין או בעקיפין, עוד ערכאת ערעור".
● בלעדי | פרשת "מוכר החלומות": פסק דין ראשון נגד עו"ד ששימש נאמן לכספי ההשקעה
● עורכי הדין פעלו בניגוד עניינים, וההסכם במיליונים נפסל אף שהלקוח אישר אותו
הממשלה אישרה באוגוסט 2023 להקים את ועדת הבדיקה, תוך מתן מנדט לוועדה לבחון תיקים פליליים פרטניים, כולל תיקים התלויים ועומדים. סמכות זו ניתנה חרף עמדת היועמ"שית כי לפי החוק אין סמכות לבחון תיקים פליליים המתנהלים בבית המשפט.
לעמדת בהרב-מיארה, יש לקבל את העתירה שהוגשה על-ידי ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן ושורת עורכי דין בכירים, במובן זה שבית המשפט יורה על ביטול החלטת שר המשפטים יריב לוין והממשלה להקים את הוועדה במתכונתה הנוכחית. "ניתן יהיה להידרש לעניין במסגרת החלטה חדשה, בהליך תקין לשם קביעת גדרי עבודת הוועדה באופן חוקי, תוך קביעת מנגנונים ברורים להבטחת חוקיות עבודת הוועדה".
הממשלה: "עניין מהותי"
בעמדה שהוגשה אתמול (ב') על-ידי הממשלה והשר לוין, באמצעות עורכי הדין הדין אלון פומרנץ, שמרית כרמי-נעמת וישי לבנון ממשרד ליפא מאיר, נטען כי קבלת העתירה תמנע את הבירור לטענות של פגיעה בפרטיות בשימוש ברוגלות במערכת אכיפת החוק.
בעמדה נטען כי "אם גורמי האכיפה אכן פוגעים בזכויות הפרט, ואם אכן נעשה שימוש בלתי חוקי ברוגלות תוך פגיעה בזכות לפרטיות (ואין מדובר בחששות בעלמא אלא בעובדות ובמקרים שאין חולק כי אירעו בפועל), מי יפעל כדי לבדוק, לחקור ולטפל בעניין מהותי זה?".
עוד נטען בעמדת הממשלה כי אין כוונה שהוועדה תתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים, אלא שתחקור את השימוש בתיקים. אחרת, לטענת הממשלה, "הדבר יצמצם באופן מהותי את הבדיקה של הוועדה עד כדי איון מוחלט וריקונה מתוכן. השימוש ברוגלות על-ידי משטרת ישראל החל בשנת 2016, והוא בהגדרה יכול להתבצע רק כשיש חקירות ואף הליכים משפטיים (שהרי בעיקרון נדרש אישור של בית המשפט לשם התקנת רוגלה). בהינתן שחקירות והליכים משפטיים מתארכים על פני שנים עד סיומם, משמעות הדרישה היא שהוועדה לא תעסוק ולא תבדוק כלל את השימוש ברוגלות במקרים שעדיין תלויים ועומדים בחקירות".
הוועדה: אין מקור חוקי המונע עיסוק בתיקים תלויים ועומדים
ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות והשופט בדימוס משה דרורי העומד בראשה טוענים בתגובה לעתירה כי קבלתה תמנע את בירור החשש לפגיעה חמורה בפרטיות, בפרט כאשר הגורמים הנבדקים הם אלה שמבקשים לתחם את הבדיקה.
עוד נטען כי אין שום מקור חוקי המונע מהוועדה לעסוק בתיקים תלויים ועומדים. "כך פעלו מרבית ועדות החקירה והבדיקה מאז קום המדינה ועד לימים אלה", נטען. "מקוממת במיוחד היא העובדה שהייעוץ המשפטי לממשלה לא השית מגבלות מעין אלה על צוות ועדת מררי, על אף ששניים משלושת חברי הצוות היו יועצים חיצוניים שאינם עובדי מדינה, ועל אף שהוועדה נעדרה סמכויות חקירה ובדיקה בדין".
דרורי וועדת הבדיקה הדגישו כי אין בכוונת הוועדה להידרש לגופם של תיקים פליליים תלויים ועומדים, והיא לא תיכנס לשאלת אשמתו של אדם בתיקים.
דרורי דוחה את הטענות לניגוד עניינים. "הניסיון לקשור את יו"ר הוועדה לתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו מופרך גם הוא, ולו בשל העובדה שיו"ר הוועדה מעולם לא נפגש עם ראש הממשלה, לאור כך שכתב האישום נגד ראש הממשלה הוגש בינואר 2020, בעוד יו"ר הוועדה פרש לגימלאות ב-29.4.19".
עוד הוסיףדרורי כי הוא אינו בעל דעה קדומה ביחס לבדיקת הוועדה, ועמדתו היחידה היא שמדובר בנושא בעל משמעות ציבורית ערכית ומשפטית, שנכון לבררו.
6509/23