פרשת סלייס: שלוש פרצות עיקריות בחוק שאפשרו הסתבכות פיננסית בהיקף כזה

פרשת סלייס ממשיכה לטלטל את שוק ההון הישראלי. באחרונה הגישה רשות שוק ההון דוח לוועדת הכספים של הכנסת, וממנו עולה כי סלייס הייתה מודעת לכך שסוכני ביטוח הציעו לעמיתים הלוואות תמורת העברת כספים לקופות גמל בניהול אישי (IRA) בניהול סלייס. כך גויסו לא פחות מ-550 מיליון שקל, מתוך סכום כולל של כ-890 מיליון שקל שהועברו לקופות שכונו "אדומות", אחרי שהכספים שהופקדו בהן נוידו להשקעות עלומות בחו"ל, ונעלמו עקבותיהם.

● ניתוח | סוכנים כפולים: כך עלולים להתאדות 2 מיליארד שקל של משקיעים
● רשות שוק ההון: סלייס ידעה כי סוכני ביטוח מגייסים השקעות תמורת הלוואות
● לראשונה מפרוץ הפרשה, חלק מהחוסכים יוכלו למשוך כספים מסלייס. כך זה יעבוד
● "איבדנו פנסיה של 38 שנה": הנפגעים בהסתבכות הפיננסית החמורה בתולדות המדינה

ועדת הכספים, שדנה בפרשה בחודש יוני, התחייבה לקיים דיון המשך בדוח, אך זה טרם נקבע. בינתיים הוגשה מוקדם יותר החודש תביעה ייצוגית בהיקף של כחצי מיליארד שקל מטעם תשעה חוסכים בסלייס, התובעים סוכנויות ביטוח ואת החברה עצמה בגין הנזקים שנגרמו להם.

אלא שהדיון בפרשת סלייס התמקד עד היום באחריותם של החברה, של סוכני הביטוח וגם של הרגולטור לכשלים, אך כמעט לא עסק בגורם נוסף שתרם למשבר: החוק. ליתר דיוק, התקנות המסדירות את קופות הגמל בניהול האישי שבהן התמחתה סלייס, ואשר הובילו להתרסקות הכואבת של אלפי חוסכים. ב-2017 עברו התקנות הללו מספר שינויים שיזמו משרד האוצר ורשות שוק ההון, אשר אושרו בוועדת הכספים של הכנסת.

ייאמר מיד: הכוונות היו טובות. השינויים נועדו לצמצם עלויות ולגוון את תיקי ההשקעות של הציבור. ואומנם, ישראלים רבים נהנו במרוצת שבע השנים שחלפו מאז מהשינויים הללו. אך עבור חוסכים חלשים יותר, השינויים בתקנות יצרו פרצות מסוכנות ולא הבטיחו מספיק הגנות מפני ניצול אפשרי, כפי שאירע בסלייס. בכך תרמו הפרצות לכך שקרוב למיליארד שקל מכספי החוסכים נוידו להשקעות בלתי מפוקחות בחו"ל.

גלובס בוחן כעת שלוש פרצות מרכזיות כאלה.

1 פתיחת ה-IRA בפני עמיתים שכירים

קופת גמל בניהול אישי (IRA) מאפשרת למשקיע לנהל באופן עצמאי את חסכונותיו, ובכך מציעה דמי ניהול הזולים משמעותית בהשוואה לקופות בניהול על-ידי בתי השקעות וגופים פיננסיים. באופן טבעי, המוצר רלוונטי בראש ובראשונה למשקיעים מתוחכמים, המחזיקים בהון ניכר ובהבנה בשוק ההון.

אלא שב-2017 הוחלט לשנות את התקנות כך שיאפשרו לראשונה לעובדים שכירים מן השורה להעביר את כספי החסכונות שלהם ל-IRA. ברקע הייתה גם עתירה לבג"ץ שדרשה לאפשר לשכירים ליהנות מיתרונות ה-IRA, למרות שנציגי האוצר ורשות שוק ההון הבהירו בדיון שהתקיים אז בוועדת הכספים כי פתיחת המסלול לשכירים תוכננה ללא קשר לעתירה.

המהלך אושר על-ידי חברי הכנסת ונכנס לתקנות. התוצאה: בעוד שמשקיעים חזקים יחסית נהנים מהאפשרות להשקיע באמצעות IRA בעלות נמוכה יותר, ישראלים שאינם משקיעים מתוחכמים - כמו רבים מחוסכי סלייס - מצאו את עצמם מתמודדים ללא כלים מקצועיים וללא הון מספיק עם מוצר השקעות מורכב.

2 היתר להשקיע בקרנות-חוץ תחת פיקוח רופף

כדי להגן על כספי החוסכים בקופות הגמל האישיות, הוחלט כי ההשקעה דרכן תוגבל למוצרים בטוחים יחסית - בעיקר ניירות ערך סחירים ותעודות סל העוקבות אחר מדדים. נציג האוצר הסביר אז בוועדת הכספים: "אנחנו מדברים על כספים שמנוהלים במוצרים פסיביים בעצם, ולכן רמת הסיכון שבהם היא נמוכה יותר".

אלא שאחד מאפיקי ההשקעה שהוכנסו לתקנות היה קרן-חוץ, כלומר קרן המשקיעה מעבר לים, ודווקא לגביה נשמטה ההגבלה שחייבה כי הקרן תסתפק במעקב אחר מדדים. קרנות-חוץ אף כפופות לפיקוח רופף למדי בישראל, והרגולטורים אצלנו סומכים בעיקר על הפיקוח המוטל עליהן בחו"ל.

התוצאה: נפתח פתח לניוד כספי העמיתים לקרנות הפועלות תחת פיקוח חלש יחסית, ואשר משקיעות במוצרים אלטרנטיביים.

אומנם, הבעיה בסלייס הייתה שחלק מהקרנות בחו"ל שאליהן נוידו כספי חוסכים לא עמדו אפילו בהגדרה הבסיסית של קרן-חוץ לפי החוק, אך ייתכן כי אם התקנות היו מונעות מראש את עצם השימוש בקרנות כאלה, חלק מהנזק היה נמנע.

3 אפשרות לעקוף את האיסור על מתן הלוואות

דוח רשות שוק ההון קבע כי "בחלק משמעותי מהמקרים... אנשים שנזקקו להלוואה שוכנעו להעביר את הכספים הפנסיוניים שלהם לקופת גמל בניהול אישי, ו'להשקיע' את כספיהם בקרנות, בתמורה להלוואה בשיעור של כ-30% מהסכום שהעביר העמית לקרן".

בהקשר זה, התקנות אוסרות על חברות מנהלות דוגמת סלייס להציע הלוואות, וההצעה להלוואות אומנם הגיעה מגורמים חיצוניים - ולא מסלייס עצמה. אלא שהתקנות לא טרחו לסתום מראש את הפרצה הזו, ובכך אפשרו לגורמים אינטרסנטיים לעקוף את האיסור על מתן הלוואות.

חקירת הפרשה עוד תצטרך להידרש לשאלה האם חוקים אחרים חלו על אותם גורמים, כגון החוק הדורש קבלת רישיון למתן אשראי, והאם אלה יכולים היו למנוע את שיטת ההלוואות. אך בכל הנוגע ל-IRA, מניעה כזו לא נכללה בתקנות כפי שניתן היה לצפות, והתוצאה: שטף של ניוד כספים לקופות הגמל בניהול אישי תמורת הלוואות שאיש כנראה לא התכוון שניתן יהיה להציע אותן.

מרשות שוק ההון נמסר בתגובה: "הרשות בוחנת את הרגולציה בתחום על רקע ההתפתחויות והאירועים בשוק, ותשקול לעדכן אותה ככל שיידרש". 

מאסף גולדברג, לשעבר מנכ"ל סלייס, נמסר: "סלייס תחת ניהולי לא שיווקה קרנות-חוץ. כספי העמיתים שהיו מלווים על-ידי סוכני הביטוח, הועברו לקרנות-חוץ לאחר קבלת חוות-דעת מעורכי הדין של הקרנות שקבעו במפורש כי הן עומדות בהגדרות קרן-חוץ בהתאם להוראות התקנות. מהרגע שבו רשות שוק ההון הודיעה לחברה כי בכוונתה לערער על מהימנותן של קרנות-חוץ ששווקו לעמיתים על-ידי סוכנויות הביטוח, החברה עצרה באופן מידי את השימוש בפלטפורמה שלה לטובת ניוד וניהול כספים באותן קרנות-חוץ".