האם הממשלה הייתה צריכה לאשר את הצעת התקציב כבר לפני חודש?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: עודד פורר

מפלגה: ישראל ביתנו

תוכנית: הנבחרים

ציטוט: "לפי לוחות הזמנים של תקציב מדינה, באוגוסט היו אמורים בממשלה לאשר את התקציב"

תאריך: 13.9.24

ציון: נכון

על רקע העיסוק סביב תקציב המדינה, התראיין ח"כ עודד פורר לרדיוס 100FM וטען שתהליך האישור נמצא בפיגור משמעותי: "לפי לוחות הזמנים של תקציב מדינה ב-2025, בחודש אוגוסט היו אמורים בממשלה לאשר כבר את התקציב". כשהמראיין תהה אם אפשר להעביר את התקציב עד מרץ, פורר השיב: "עד מרץ - זה מה שהחוק מאשר לך לחרוג. אתה אמור עד 31 בדצמבר להעביר [את התקציב]". בדקנו מהם לוחות הזמנים של העברת התקציב.

לפי חוק יסוד: משק המדינה, תקציב המדינה יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות, כאשר הצעת חוק התקציב תונח על שולחן הכנסת "לא מוקדם משישה חודשים לפני תחילת שנת הכספים" (שנת הכספים מתחילה ב-1 בינואר). כלומר, הצעת חוק התקציב לשנה מסוימת תוגש לכנסת רק החל מחודש יולי בשנה שקדמה לה.

אלא שהעבודה על התקציב מתחילה עוד הרבה לפני כן, כפי שמוסבר באתר הכנסת. בין ינואר ליוני, מתבצעת עבודת הכנה בממשלה. עבודה זו כוללת מספר מרכיבים. האחד הוא הכנת תחזית להוצאת השנה הבאה שנערכת במשרד האוצר. מרכיב אחר הוא אמידה של הכנסות המדינה בשנה הבאה שמתבססת גם על אומדנים לצמיחת המשק שעורכים משרד האוצר ובנק ישראל.

אל מול ההערכות של ההכנסות וההוצאות, מחושב התקציב ה"מותר". כדי שהמדינה תוכל לשלוט בסכום החובות שלה ובסכום הגירעון נקבעו שני כללים שמגבילים את ההוצאות של הממשלה ואת הגירעון. הכללים האלה נקראים "כללים פיסקליים" והם קבועים בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה הציבורית. כלל אחד הוא "כלל מגבלת ההוצאה" שקובע בכמה מותר להגדיל את התקציב לעומת תקציב השנה הקודמת. כלומר, הכלל הזה מגביל את הסכום שהממשלה יכולה להוציא מעבר להוצאות שלה בשנה הקודמת. שיעור הגידול נקבע לפי נוסחה שמביאה בחשבון את הגידול באוכלוסייה, החוב של המדינה והתוצר.

הכלל השני הוא "כלל יעד הגירעון" שקובע את הגירעון המותר בכל שנה והוא מחושב כאחוז מהתוצר של שנת התקציב. כלומר, כלל זה מגביל את ההוצאות של המדינה ביחס להכנסותיה. מכיוון שסך התוצר בשנה הבאה אינו ידוע, מכינים אומדנים שמבוססים על הצמיחה הצפויה בשנה הרלוונטית. בשנת 2021 נקבע שהגירעון לשנת 2025 לא יעלה על 1.75% (עם אפשרות להגדיל אותו בעוד 0.05% מהתמ"ג לשם התמודדות עם משבר הקורונה). אלא שבעקבות המלחמה, מדינת ישראל נאלצה להגדיל את הגירעון - ובמסיבת עיתונאים שקיים בתחילת החודש, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר שהוא קבע את יעד הגירעון ל-2025 להיות מתחת ל-4%.

כעת, יש לוודא שההוצאות והכנסות אכן עומדות בכללים הפיסקליים - מה שדורש קבלת החלטות מדיניות על ידי ראש הממשלה ושר האוצר. כדי לעמוד בכלל ההוצאה, הממשלה צריכה לסגור את הפער בין ההוצאות הצפויות אחרי חישוב התחייבויות הממשלה לבין ההוצאות המותרות לפי כלל ההוצאה. כדי לסגור את הפער באמצעות הפחתת ההוצאות עומדות בפני הממשלה יש כמה אפשרויות: הפחתה ייעודית של תקציב מתוכניות ספציפיות; הפחתה רוחבית מתוכניות רבות בתקציב; ביטול התחייבויות שנובעות מהחלטות הממשלה; דחייה לשנים מאוחרות יותר של יישום של חוקים שעלותם גבוהה. וכדי לעמוד ביעד הגירעון, יש לממשלה שני כלים עיקריים: הגדלת הכנסות המדינה באמצעות העלאת מיסים או הפחתת הוצאות באמצעות קיצוצים.

עד כאן שלבי ההכנה שבימים שכתיקונם נמשכים עד סוף חודש יוני. השלב הבא הוא עריכת דיון מסכם בממשלה, במסגרתו ההחלטות בדבר המדיניות הכלכליות לשנה הבאה שהתקבלו על ידי ראש הממשלה ושר האוצר מובאות לאישור הממשלה. בנוסף, מאשרת הממשלה את מסגרת התקציב ואת חלוקת התקציב בין הסעיפים השונים. כפי שמציין משרד האוצר - ובהתאם לדבריו של פורר - שלב זה לרוב מושלם באוגוסט.

אחרי שהצעת התקציב מאושרת בממשלה, במשך כחודשיים עומלים משרד האוצר ומשרדי הממשלה על הכנת הצעת חוק התקציב המפורטת שפורטת את התקציב הכללי לתחומים ולתוכניות שמותאמים לכל משרד ובונה את הצעת חוק התקציב לאישור הכנסת. שלב זה בדרך כלל נמשך כחודשיים - עד סוף אוקטובר.

מועד סיום הכנת התקציב בממשלה ותחילת שלב ההכנה בכנסת אינו שרירותי, שכן לפי חוק יסודות התקציב, על הממשלה להגיש לכנסת את הצעת חוק התקציב עד 60 ימים לפני סיום שנת הכספים הקודמת (כאמור, בסוף חודש אוקטובר). להצעת חוק התקציב מצורפת לרוב הצעת חוק ההסדרים, שמפורטות בה הצעות חוק ורפורמות שהממשלה מבקשת לבצע כדי שתוכל לממש את המדיניות הכלכלית שלה.

הצעת חוק התקציב והצעת חוק ההסדרים מאושרות בקריאה הראשונה במליאת הכנסת. אחרי האישור במליאה מעבירים את ההצעות לדיון בוועדות הכנסת. הדיון בהצעת חוק התקציב נעשה בוועדת הכספים של הכנסת (פרט לדיון בפרטי הצעת חוק תקציב משרד הביטחון, שנעשה בוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת) והדיון בהצעת חוק ההסדרים נעשה בוועדות הכנסת השונות, לפי תחומי העיסוק של הוועדות.

בדרך כלל, בחודשים נובמבר ודצמבר דנים בוועדות הכנסת בהצעות החוק ועורכים בהן שינויים. לאחר אישורן בוועדות הצעות החוק מובאות לאישור במליאת הכנסת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.

כפי שהזכיר פורר, חוק יסוד: הכנסת מאפשר לכנסת לקבל את חוק התקציב לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים - סוף מרץ. אם התקציב לא התקבל עד אז, הכנסת מתפזרת ותוך כשלושה חודשים יתקיימו בחירות.

אז הכנסת אכן יכולה להמתין עם אישור התקציב עד חודש מרץ, אבל מה קורה אם התחילה השנה בלי תקציב? במקרה כזה, עד שיאושר התקציב לאותה שנה, פועלים לפי תקציב המשכי - בכל חודש הממשלה רשאית להוציא סכום של 1/12 מהתקציב שהיה מותר בשנה הקודמת, כשהוא מוצמד לממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים הקודמות. הוצאות הממשלה בשנה שבה פועלים לפי תקציב המשכי יהיו לפי סדר עדיפויות הקבוע בחוק: תחילה התקציב יוקצה לקיום ההתחייבויות של המדינה מכוח חוקים, חוזים ואמנות. התקציב הנותר בכל חודש (כלומר 1/12 התקציב הקודם בניכוי הסכומים שנדרשו לקיום התחייבויות) ישמש את הממשלה להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, כולל שינויים שנעשו במהלך השנה.

החוק אומנם קובע את סדר העדיפויות הראשי, אך התיעדוף בהקצאת התקציב הנותר לפעולות השונות אינו מפורט בו. אגף החשב הכללי במשרד האוצר מקצה את התקציב לפי סדר העדיפויות המפורט בחוק ולפי שיקול דעתו, והוא מתייעץ עם אגף התקציבים במשרד האוצר.

בתקופה שבה התקציב אינו מאושר פועלות באגף החשב הכללי כמה ועדות חריגים, והן דנות בבקשות תקציב של המשרדים לפעולות שלא בהכרח נכללות בסדרי העדיפויות המפורטים בחוק.

עד חודש מתחילת השימוש בתקציב ההמשכי נדרש משרד האוצר להעביר לכנסת תוכנית שמפרטת את הוצאות הממשלה הצפויות. מדי חודש שר האוצר צריך לדווח לוועדת הכספים על ההוצאות שהוצאו לפי התוכנית. בנוסף, על משרד האוצר לפרסם באתר האינטרנט שלו, בכל חודש, את פירוט הסכומים שהוציאה הממשלה במסגרת התקציב ההמשכי.

לסיכום, על פי לוחות הזמנים המקובלים, אישור הצעת התקציב בממשלה אמורה להיות באוגוסט, כשלדיונים בממשלה קודמת עבודת הכנה בת כחצי שנה. מרגע האישור בממשלה, עובדים על פירוט נוסף של הצעת התקציב - ועד סוף אוקטובר מגישים אותו לכנסת. אם הכנסת לא מאשרת את התקציב עד מרץ, היא מתפזרת באופן אוטומטי. לכן דבריו של פורר נכונים.

היות שדבריו של ח"כ עודד פורר נכונים, לא פנינו אליו לקבלת תגובה.