עידו רודוי, רפי נבו, ד''ר הוגו צ'אופן ומרסלה רייזמן בכנס התנופה הקיבוצית / צילום: שלומי יוסף
איזו חדשנות מביאה התעשייה הקיבוצית? בפאנל שהתקיים במסגרת כנס התנופה הקיבוצית של גלובס ובנק דיסקונט, בהנחיית הילה וייסברג, דנו בנושא עידו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית; רפי נבו, מנכ"ל קרן ההשקעות בסטארט-אפים "משתלת הקיבוצים"; מרסלה רייזמן, מנכ"לית ביוגל; והוגו צ'אופן, יו"ר ארד.
● כנס התנופה הקיבוצית | חיים ילין על אירועי ה-7 באוקטובר: "ביזיון טוטאלי, מערכת שהתבססה על מודיעין קרסה בדקה וחצי"
● כנס התנופה הקיבוצית | מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "קוראים לתושבי תל אביב להתיישב בקיבוצים"
● כנס התנופה הקיבוצית | מנכ"ל דוראל, יקי נוימן: "מאמינים בישראל, בדרך להשקעה נוספת בקיבוצים בקרוב"
עידו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, פתח וסיפר כי "המפעלים עובדים מצפון לדרום, גם ביישובים המפונים. כשמדברים על התעשייה הקיבוצית, זו גאווה גדולה לאזורים ולקהילות. יש הצלחות, ב-12 השנים האחרונות, היו 4-5 אקזיטים. זה מראה שהתעשייה מעניינת את המשקיעים. מעצבנת אותי האמירה 'תעשייה מסורתית', כאילו זה משהו ישן. זו תעשייה עם מסורת".
לגבי החדשנות בתעשייה הקיבוצית, הוגו צ'אופמן, יו"ר ארד, אמר כי "החדשנות נובעת מההחלטה לבנות תרבות של חדשנות במסגרת שקיימת 80 שנה. אנחנו רוצים להביא ללקוחות שלנו מערכות ניהול משק מים. אנחנו מעודדים את העובדים שלנו לצאת ללמוד. אנחנו ארגון שהעובדים בו נשארים הרבה שנים, והם מתפתחים. מנהל הלוגיסטיקה שלנו התחיל במפעל של תיקונים, למד באוניברסיטה תוך כדי, ומביא לארגון את היכולת לפתח טכנולוגיה וגם להתניע אותה. אנחנו חברה שצריכה להביא צמיחה ברווחים. את זה עושים תוך כדי שהחדשנות היא מובנית ומבוססת נתונים".
מרסלה רייזמן הוסיפה כי "אחד הדברים שהם מפתח להצלחה זה עובדים סקרנים, להוציא אותם לראות מה קורה בעולם וללמוד. אבל בביוגל, אנחנו חברה קטנה. אנחנו מייצרים ערכות דיאגנוסטיקה וטרינרית, זה נישתי יחסית. ברמה הטכנולוגית, העולם מתקדם כל שנייה. לכן, אנחנו צריכים ללמוד כל הזמן. בתחום הדיאגנוסטיקה, אנחנו דואגים שהווטרינר יוכל לעשות את זה מהר וזול אין-האוס ולא במעבדה. בגלל שאנחנו קטנים, התחרות היא מאסיבית. יש מכונות PCR סיניות שמאוד קל לתפעל. קשה להתחרות עם הסינים שמייצרים בדיקות בדולר. אנחנו הסטנדרט עבור חברות גדולות בעולם, אבל יש לנו אתגרים כחברה קטנה, גם בגיוס כוח אדם".
"יש יותר ויותר שותפויות של קיבוצים עם קיבוצים"
לגבי השקעות בסטארט-אפים, רפי נבו אמר כי "אנחנו רואים את החדשנות והעוצמה הכלכלית של התעשייה הקיבוצית בתור הקצה העליון של שרשרת ערך, שמתחילה למטה, ביזם הקיבוצי. הוא בא אלינו ואנחנו מטפלים בו במסגרת תוכנית 'זרעים' בקרן קמע של התנועה הקיבוצית. זה אקסלרטור שנותן תמיכה וליווי לרעיונות. אנחנו עוזרים להם להפוך להיות חברות. הן יכולות להשתלב במרכזי החדשנות שאנחנו שותפים בהקמתם, שמקבלים את ההזדמנות להמשיך את הדרך ולפתח רעיונות ולגייס כסף. אנחנו גם מחברים אותם לרשות החדשנות. המצטיינים מקבלים מימון מקרן משתלת הקיבוצים. המייסדים שלה היו אודי פלד, יו"ר קמ"ע עד לאחרונה; דגן לוין, מנכ"ל הקמ"ע ומנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית כיום, אופיר ליבשטיין ז"ל שהיה יו"ר הקרן והמנכ"ל שלה עד שנרצח בכפר עזה, ורפי נבו. אנחנו מסייעים לסטארט-אפים טכנולוגיים ב'ארץ אנג'לז', וקיבלנו זכות מרשות החדשנות לנהל השקעות בדיפּ-טק, שנועדה למה שנקרא פעם 'תעשייה מסורתית'. הדבר השני זה מועדון משקיעים שהקמנו. אנחנו מחברים את הקיבוצים, המושבים והתעשיות להיכנס לקהלי האנג'לים המשקיעים".
ומה לגבי אקזיטים של עסקים קיבוציים? הוגו צ'אופמן סיפר כי "היה קשה לחברים לקבל את הרעיון להנפיק בבורסה. אבל זה היה רעיון חיובי שתרם לתרבות הניהולית של החברה, לתרבות הדיווח ולפיתוח. זה אפשר לנו לממש אסטרטגיה של רכישות והקמת חברות בחו"ל. יש לנו חברות-בנות בכל העולם. כל זה היה מהרווחים הפנימיים שלא חילקנו ומהנפקה. 80% מההכנסות שלנו הן מחוץ לארץ". בנוסף, הוא סיפר על הייחודיות של הקיבוץ כבעלים: "לקיבוצים יש צרכים, וכשהיה אקזיט היו להם חובות. בעזרת המכירה של המניות של ארד, הם החזירו את רובם. החברים הפרטיים יכלו לבנות בית. גם דאגתי, כחבר קיבוץ לשעבר, ששני הקיבוצים יישארו בשליטה. הבאנו שותף איכותי אמריקאי, שאפשר ביחד איתו לפתח את החברה".
ומה לגבי ההבדלים בין קיבוצים מופרטים לשיתופיים? עידו רודוי הסביר: "יש שיקול לפגוש כסף, או להכניס משקיע או שהכסף ייכנס לתוך החברה כדי לפתח אותה. יש קיבוצים שיתופיים שנשארו הבעלים, ויש שיתופיים עם חברות ציבוריות. בפלאם, השותפה היא מ-1993. ככל שהפרטה מתקדמת, יש עוד תמריץ למכור או לעשות אקזיט, אבל זה גם עניין דורי: הצעירים רוצים להחזיק כנכס מניב, והוותיקים אומרים - כל עוד המפעל מצליח, בוא נממש". לגבי ההנפקות בבורסה, רודוי אמר כי "זה נעצר. למרות שבשיא, היינו 15-17 חברות. בשיא, הבורסה הייתה מעל 800 והיא ירדה ל-600. יש עכשיו עדנה, והקיבוצים לא שם. האקזיטים האחרונים זה לקרנות או למשקיעים פרטיים. יש יותר ויותר שותפויות של קיבוצים עם קיבוצים. ככל שההון העצמי בקיבוצי, הקיבוצים יכולים להשתתף בהשקעות ריאליות. יש גם בעיה בהערכות השווי, איך הבורסה רואה את החברות. התעשייה אצלנו בחצר, וזה יוצר דברים שלא מוצאים חן בעיני כולם".
"לא טריוויאלי לצמוח ולהרוויח כשאין תקציב מדינה מקצועי"
בהקשר למעמד המתערער של ישראל בעולם בזמן המלחמה, סיפרה מרסלה רייזמן כי "אחד הלקוחות הגדולים שלנו היה טורקי. וברגע שהסחר עם טורקיה הפסיק, חשבנו שזה יסתיים תוך זמן קצר. אבל זה לא קרה, ולא הצלחנו לשמור על קשר עסקי. הפסדנו לקוח גדול. כחברה קטנה, כל דבר קטן משפיע בגדול".
הוגו צ'אופמן, לעומתה, הוסיף בנימה יותר אופטימית כי "כל חברה שלנו בחו"ל היא הפנים שלנו. עכשיו, האווירה היא לא ידידותית לישראל ולישראלים. אבל לא הרגשנו פגיעה בנושא הזה, כי טיפלנו בזה. נתקלתי בתגובות - בקנדה, בסין ובארה"ב. נשאלנו האם יש לנו מפעל בשטחים. אין ולא יהיה לנו. אבל בסוף, אנחנו מביאים מערכת איכותית במחיר הנכון ובטכנולוגיה מתקדמת".
לגבי מצב המאקרו בישראל, אמר צ'אופמן כי "אנחנו כחברה צומחים, למרות שזה לא טריוויאלי לצמוח ולהרוויח כשאין לנו תקציב מדינה, שהוא לא מנוהל ולא מקצועי, עם גירעון גדול, עם יחס חוב לאומי שעולה אחרי שנים שהוא ירד. דירוג האשראי יורד. הצמיחה לנפש של המשק היא שלילית. יש ירידה בהשקעות ובייצור, אבל למרות זאת, אנחנו כל שנה מרוויחים יותר - גם בשנת 2024. אנחנו חברה עם איתנות פיננסית וזה עוזר לנו לא לסבול מהעלאות הריבית".
רפי נבו סגר את הכנס ודיבר על הצורך בחדשנות ובאוטומטיזציה, כפתרון למחסור בכוח האדם: "אנחנו דוחפים את המפעלים ועוזרים להם להגיש תוכניות לרשות החדשנות כדי לקבל מענקי חדשנות. כקורס ייחודי, אנחנו מכשירים מנהלים כמובילי חדשנות ברמת הייצור, האסטרטגיה הבשיווק. אנחנו מסיימים עכשיו את הקורס השני. כל אחד חוזר הביתה ומטמיע את מה שהוא שמע בקורס. נושא החדשנות ברמת הייצור מהווה פתרון למחסור הכרוני בכוח אדם. לכן, אנחנו דוחפים את התעשיות ליותר אוטומטיזציה ודיגיטציה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, קבוצת דוראל, התנועה הקיבוצית, התעשייה הקיבוצית וקרן קמע